אדר-ראשון תשמ"ו - ר' מרדכי מישולובין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום שבת קודש פ' תרומה, ו' אדר ראשון

9:30 כ"ק אד"ש הגיע מהספריה אל 770. בדרכו עמדו כמה ילדים (אורחים מ"פאבליק סקול") ואמרו: "גוט שבת", והרבי השיב להם בחזרה, ותוך כדי דיבור הושיט א' הילדים את ידו לרבי, והרבי לחץ לו את ידו ואח"כ עשו כך גם שאר הילדים. פני הרבי היו "צהובות ושמחות", "עס איז געווען אויסער געווענליך...".

בדרך לחדרו פנה לכיוון המזכירות ומיד אח"כ נכנס המזכיר הרב גרונר לחדרו של הרבי ונתבקש להביא לרבי את ה'הנחות' משנת ה'תשל"ד. המזכיר הזדרז להביא את הספר, ומכך הבינו שכנראה תתקיים התוועדות היום. בפועל נודע הדבר מפורשות כאשר בדרכו לתפילת שחרית, הודיע הרבי למזכיר על ההתוועדות. יצויין שגם מי שלא ידע מכהנ"ל, קיבל את המידע מהגבאי שהכריז לאחר התפלה ע"ד ההתוועדות (כהכרזותיו בכגון דא בשבתות שמתקיימת בהם התוועדות).

1:35 כ"ק אד"ש ירד להתוועדות. הקהל עמד על מקומו ושר את "ויהי בימי אחשוורוש". מוכרחני לציין שההתוועדות היתה קצרה מאוד והסתיימה בשעה 4:10 (יצויין שהשקיעה בשעה 5:30). היום הקהל סעד את הטשולנט במנוחת הגוף... (בבדיחותא יש לקשר זה עם א' מן ההערות שנכתבו בחוברת של "הערות וביאורים" דאהלי תורה, שם נכתב בין היתר לגבי ההתוועדויות של כ"ק אד"ש שנגמרים בעת השקיעה ואנ"ש יוצא יד"ח בפת הבאה בכיסנין וכו' עיי"ש, אך כאמור אין קשר של ממש בין הדברים...).

בשיחה האחרונה הזכיר ע"ד הסיומים על הרמב"ם שיהי' באופן של כפליים לתושיה וכו' (אולי מן הראוי לציין שאכן בסמלים של החגיגות השתא כתוב "פעם שניה – כפליים לתושיה").

החזן טלישבסקי נעמד על מקומו מוקדם מהרגיל (בעקבות העדרותו בשבת הקודמת...), אך לאכזבתו (?) לא ביקשו אד"ש לנגן את ה"שיבנה כו'"... הפעם לא שרו זאת!

כ"ק אד"ש הי' בפנים שוחקות בעת ההתוועדות. ניגנו ניגונים שמחים, מתאים לחודש אדר – "משנכנס אדר מרבים בשמחה". אמנם טון הדיבור של הרבי, בניגוד לשבתות קודמות, הי' נמוך.

פלא! רק אדם אחד הגיש (וקיבל) השבת את בקבוק המשקה.

6:23 כ"ק אד"ש נכנס לתפילת ערבית, אח"כ יצא לקידוש לבנה (נראתה בקושי).

7:05 נסע לביתו. עודד חזק את הקהל בשירתו "ויהי בימי אחשוורוש". – שיר החודש.

מזג האוויר קר מאוד. בליל שבת אף ירד שלג.

יום ראשון, ז' אדר ראשון

10:23 הרבי הגיע מביתו. חילק ניקלס לכולם במשך 12 דקות לערך. בין האנשים שקיבלו מטבע, הי' אחד שלחש משהו לכ"ק אד"ש, וענה לו שנשמע בשורות טובות. כמו"כ הי' אחד שהודיע משהו משמח, וכ"ק אד"ש אמר לו "מזל טוב".

11:53 הרבי נסע למקוה.

12:27 הרבי שב ל-770.

2:30 נכנסו 3 חתנים לגן עדן התחתון לקבל את הסידור מידו הק'. בתוך כך החלה חופה בחוץ, ובמילא הרבי שהה בחדרו עד סיום החופה.

3:15 כ"ק אד"ש יצא את חדרו (ע"מ לנסוע לאוהל), בג"ע התחתון עמדו המחותנים. הרבי בירכם במזל טוב ואח"כ ב"הול" בירך את הנוסעים ארצה ב"צאתכם לשלום", ליד המכונית עמדו החתן והכלה ואד"ש בירך אותם בג' פעמים ב"מזל טוב", במאור פנים וחיוך, ונסע אח"כ לאהל.

7:25 הרבי חזר מהאהל, נכנס לתפילות מנחה וערבית. חזן התפילה הי' ר' ישראל דוכמן. אחרי מעריב נכנס ד"ר ווייס לדבר עם הרבי ושהה כ-15 דק'. ד"ר ווייס הגיע כאורח מיוחד לחופה והחתונה שמתקיימים כאן, ומיד בצאתו מחדרו של הרבי הלך לחופה ואף הי' אחד מהעדים שם. יצויין שהחופה החלה (רק) תיכף כשהגיע הנ"ל.

8:30 הרבי יצא את חדרו ובירך את החתן והכלה (שעמדו בג"ע התחתון) ג' פעמים מזל טוב, וכן אמר אח"כ מזל טוב לד"ר ווייס שהגיע לחתונה כנ"ל. אח"כ נסע לביתו.

היום, אם כן, לא זכינו להתוועדות עם הרבי.

יצויין שבלילה התוועדות ב-770.

יום שני, ח' אדר-ראשון

10:10 הרבי הגיע מביתו. אח"כ נכנס לזאל לקריאת התורה.

3:10 חתן והוריו (לא מאנ"ש) נכנסו אל הרבי ע"מ לקבל את הסידור, ולבסוף הרבי אמר להם שיודיעו להמזכיר הריל"ג שיודיע לקהל בבית הכנסת, שאינו יוצא היום למנחה! ותיכף נכנס המזכיר לזאל והודיע לכולם שיתפללו מנחה כי הרבי לא יוצא לזאל. הדבר כמובן הי' למפתיע לכל.

5:15 נכנס ר' ניסן מינדל אל חדרו של הרבי (לא ידוע לי כמה זמן שהה).

6:15 הרבי יצא מחדרו אל הזאל לתפילת ערבית. אחר התפילה בירך, כדרכו, את הנוסעים לארצנו הק'.

6:30 נסע לביתו.

יום שלישי, ט' אדר-ראשון

10:10 הרבי הגיע מביתו. ליד הדלת של 770 מבחוץ עמדו והמתינו ב' אנשים מהקהילה הסורית השוכנת בברוקלין, ביחד עם הר"א שי' הכט, רב הקהילה. א' מהם נגע בידו בכ"ק אד"ש (במטרה להשמיע בפניו את דבריו), הרבי הכניס את ידו הק' לכיסו. הלה ביקש באנגלית ברכה מהרבי, והרבי חייך לעברו והשיב לו ארוכות גם כן בשפה האנגלית ובין היתר איחל לו שנשמע בשורות טובות ושנה טובה. לא הרחק ממנו עמד הרב הכט הנ"ל וכשאד"ש עבר לידו, אמר לו הרבי בשפת האידיש, כשחיוך נסוך על פניו הק': "דאס איז דיינע קאסטאמער'ס". אח"כ נכנס כ"ק אד"ש לחדרו.

מתברר (בניגוד להשערות) שהרבי לא נוסע היום לאהל.

3:15 הרבי יצא את חדרו לכיוון הזאל לתפילת מנחה. בדרכו ע"י הקופה שם כהרגלו בק' מטבעות בקופת הצדקה וטרם היכנסו לזאל עמד שם אדם בשם הבלין ואמר לרבי שהוא נוסע היום לארץ הקודש, הרבי בירכו ב"פארט געזונטער הייט", והוסיף להנ"ל שנוסע לאה"ק וכידוע שהיא מבורכת.

6:10 נכנס לתפילת ערבית.

6:30 נסע לביתו.

ע"פ ההנחיות שניתנו ע"ג המודעות שתלו ב-770 מלפני שבוע הוזמנו על אנ"ש והת' שי' לאסיפה מיוחדת מטעם הנהלת מטה החגיגות דסיום הרמב"ם שתתקיים בשעה 9:30 בלילה בבית הכנסת ובית המדרש של הרבי. האסיפה כרוכה עם ההכנות הגדולות למעמד סיום הרמב"ם – מחזור שני, שיתקיים במלון "מעריאט מערקי". 7 אנשים חברים בועד: הרב דוד שי' רסקין, הרב משה שי' קאטלארסקי, הרב נחום שי' שטערנבערג, הרב שמואל מ"מ שי' בוטמן, הרב הלל ד. שי' קרינסקי, הרב נחום שי' פינסאן, הרב שלום שי' דוכמן. יצויין שבהמשך להשיחה בש"ק שעברה להוסיף בוועד "פנים חדשות", ניתווסף הרב מרדכי שי' גורארי' (רב בית הכנסת "חברה ש"ס").

כצפוי לא הגיעו הרבה אנשים. מספר מינורי של כ-100 איש (ובתוכם תמימים) נוכחו באסיפה.

בשעה 10 החלו הנאומים. הראשון שבהם הי' הרב בוטמן מזכ"ל צא"ח העולמית שקידם בברכה את ה"קהל". אח"כ הזמין לבימת הכבוד את הרב מרדכי שי' גוראריה, הנ"ל דיבר על גודל הנחיצות של נוכחות קהל רב במעמד הסיום, והביא על כך אסמכתא משיעור הרמב"ם של ימים אלו (!). אח"כ עלה לדוכן הרב בוטמן ונעל את האסיפה תוך נימוק ש"הנאה . . לעולם" כשמדברים קצר. אך סיכם 2 נקודות-החלטות חשובות אשר למטרתן הוזמן הקהל:

1) על כאו"א מוטל החוב לבוא הוא ובני ביתו לחגיגת הסיום, שיהי' קידוש ה', קידוש הרמב"ם, ומעל הכל – קידוש שם ליובאוויטש!

2) שכל אחד מאנ"ש ידאג להזמין בסבר פנים יפות את מכריו מבחוץ, ובכך יתקיים הענין ד"ברוב עם הדרת מלך", והדגיש שהדפיסו במיוחד הזמנות זולות ויפות. כמו כן יהי' תכנית קצרה באנגלית.

אגב, הודפסו הזמנות מיוחדות שחולקו בו בלילה.

3) יחד עם זה ביקש שלא להזמין אנשים המעורבים בפוליטיקה, מטעמים מובנים.

4) כן הדגיש לאנ"ש והת' שישמרו על הסדר ולא יתנו לילדים לשחק במעליות, כי זה גורם הפרעות. הוסיף וציין אשר השנה סירבה הנהלת האולם של מלון הילטון (בו התקיים מעמד הסיום אשתקד) לאשר את קיום הכניסו, עקב ההפרעות הנ"ל של הילדים. רק בתנאים קשים הודיעו על הסכמתם לאישור בשנה זו. ויתירה מזו: כבר בשנה שעברה הזמין הועד הנ"ל את האולם של הילטון עבור הסיום של שנה זו, לתאריך סמוך ליום הסיום של שנה זו, ולפני כמה שבועות טילפנו מהמלון הנ"ל להודיע שליום המסוכם אינם מאפשרים לתת את האולם.

יצוין שבשעה שהרב בוטמן אמר את הדברים, הוסיף ואמר שהמלון שבו יתקיים הכינוס בשנה זו הינו טרי וחדש. נבנה בשנה זו, ולא כל שנה בונים מלון חדש...).

האסיפה ננעלה כעבור מחצית השעה – בערך בשעה 10:25.

יום רביעי, יו"ד אדר-ראשון

10:10 הרבי הגיע מביתו.

3:20 יצא את חדרו לתפילת המנחה בזאל. ע"י הקופה נתן מטבעות ל-2 ילדים. לא' מהם נפלה הכיפה ולא שם לבו לכך ושם את המטבע בלי כיסוי ראש. הרבי הביט בו, ואח"כ הרימו עבורו את הכיפה. לאחמ"כ נכנס כ"ק אד"ש לתפילת המנחה.

6:15 כ"ק אד"ש נכנס לתפילת ערבית.

6:30 הרבי יצא מחדרו על מנת לנסוע לביתו. העומדים לא ניגנו. בדרך – ע"י דלת 770 – פנה אל העומדים מאחוריו ואמר (תוך כדי שעושה בידו הק' תנועת תמיהה): "מ'זאל מכריז זיין אז ס'איז חדש אדר"! וכמובן שמיד החלו הת' לנגן ולשיר "דידן נצח" ואד"ש עשה בידו הק' כמה פעמים תנועת חיזוק, מה שהלהיב את הציבור לרקוד בחוץ!

אח"כ נכנסו לזאל למעלה והכריזו בשם כ"ק אד"ש את ההכרזה הנ"ל, ומיד החלו לרקוד וירדו למטה לבית הכנסת הגדול ורקדו לכל אורכו של 770 למשך זמן ארוך. יצויין שכן עשו ב'אהלי תורה' ובעוד מקומות.

ואם לא די בכך הרי שבלילה התארגנו הת' והתוועדות עד אור הבוקר. בחלק גדול מההתוועדות נכח והתוועד הרב שפרינגר.

מחר כנראה שהרבי יסע לאהל. ביחד עם זה מתכונן דיון בבית המשפט – דברי סיכום של עורכי הדין. הדבר כנראה לא יארך הרבה זמן, ונקוה שיהי' דידן נצח וע"פ דרכי הטבע. וכידוע הפס"ד בשו"ע בנוגע למי שיש לו דין עם השני, הגוי – שיעשה זאת בחודש אדר, כי בריא מזליהו וזהו עת רצון וכו'.

יום חמישי, י"א אדר-ראשון

10:07 כ"ק אד"ש הגיע מביתו. וכעבור כ-3 דק' נכנס לזאל לקריאת התורה.

3:15 יצא אל המכונית לנסוע לאהל. ליד המכונית נתן לצדקה לפעוט שהיה בידי אמו, כן נפנף בידו הק' לפעוט, וגם בהיותו בתוך המכונית, כמה פעמים. כשנכנס למכונית עשה תנועה בידו הק' להגברת שירת ה'דידן נצח' (!), מה שעד כה לא היה.

בדרכו לאהל, עיין (בפרטיות) בקובץ של ה"כולל אברכים" (קובץ השלישי שיוצא לאור מטעם הכולל – יצא לקראת י"א אד"ר). ובשם הנהג מספרים שהרבי עיין ממש בכל עמוד בפרטיות!

יצויין שהנהג היום הוא המזכיר הרב בנימין קליין ולא המזכיר י.ק., כי כנ"ל יש דיון בבית המשפט, שאמור להתחיל היום בשעה 4:20.

כבר בשעה 3:30 (כשעה לפני פתיחת הדיון) היה האולם מלא מפה אל פה והתירו לפתוח הדלתות, וקהל רב עמד גם מבחוץ על כיסאות ושולחנות, באופן של פירמידות. הקהל ברובו היה 'מאנ"ש והת, למעט כמה שלא מאנ"ש [יצויין שא' מאלה האחרונים התבטא ואמר: "האם הדב חושב שינצח, ולאיזה בוץ הוא נכנס?!"].

בין הנוכחים בתחילת הדיון היו (גם) הרשעים מסטמאר וביניהם אותו קלגס שקצץ את זקנו של המשפיע הר"פ שי' קארף. הם היו שנים וכשנכנסו נתנו שלום לה"דב" (בשם אומרם – תומכים בו כספית, להוצאות המשפטיות), אלא שהרב א. ש"ט, שבין היתר ה"ה גם משגיח על סדר, ביקשם לשבת וסידר להם מקום על ספסל האחרון. הי' שמח אתם. החבר'ה שלנו התעמתו מילולית עמם, מה שגרם לרשעים לעזוב באמצע. גם פעלדמאן ה"לא צדיק" התחבק עם ה"דב", וגם בו לא טמנו חברנו את ידם בצלחת, כששואלים ואומרים: הזהו אחיו של מ' פלדמן... הוא נכח כל הזמן ולא הי' יכול לסבול את זה, וישב שלא בנוח.

הדיון החל עם כניסת השופט, בשעה 4:30. השופט הקציב שעה ורבע לדיון ושאל את העו"ד מהצד שלנו מה יהי' הסדר, והשיב לו עו"ד נתן לואין שבתחילה ידבר ידידו העו"ד שוסטק למשך רבע שעה, ואח"כ ידברו מהעו"ד שלהם (נכח רק עו"ד אחד ושמו עלענשטיין) למשך 45 דק' ואח"כ הוא (עו"ד לואין) ישא את דבריו. העו"ד שלהם התמרמר וביקש למחות על סדר זה (שהוא ימצא סנדביץ' ולא תינתן לו המלה האחרונה...) אך השופט קבע שזה ניתן לביצוע.

ואכן הדיון החל כנ"ל, עו"ד שוסטק דיבר בתקיפות, והסביר ב-5 נקודות סיכומיות את התביעה שלנו. אחריו עלה לדבר העו"ד שלהם. הלה אמר מתחילה מהו רבי וא"א להבין אותו וכל מה שהוא עושה ונושא ונותן מאמינים לו (בהתכוונו על דמי המעמד וכו') הוא גם טען שהוא היום יחידי פה ואין חברו אתו לסייעו, אבל השופט לא הסכים לזה. אח"כ טען שבכלל בצידנו יש רבים ואילו בצדו הוא יחיד, מה שעלול להשפיע על השופט שדעתו תהי' נוטה לצד הרבים... אך השופט ענה לו שאיך יכול הוא לאמר דבר כזה בה בשעה ש"ידועה דרכי לנטות לצד היחיד"... (אמירה שנאמרה לצורך הרגעה נטו). העו"ד הוסיף וטען בקשר לשקר, היינו שבקשר לעניינים כאלו יכול להיות שהרבי הריי"צ נ"ע שיקר ח"ו, אלא שלהיותו רבי ממשיכים להאמין בו גם במצבים מעין אלו. ואולם השופט השיב לו, שמנהיג רוחני שכזה לא ישקר עבור כלום!

העו"ד עלענשטיין ביקש להוכיח משיחת כ"ק אד"ש בט"ו תמוז הידועה שהספרים שייכים ל"נשיא דורנו", וכיון שכך הרי זה הוכחה שהם שייכים לנכדו של "נשיא דורנו"; והשיבו השופט על כך: שדברי הרבי הם עמוקים מאוד מכדי להבינם! העו"ד התרגז והתבלבל והתחיל לצעוק: למה לא הבאת אותו (את הרבי) לפה (היל"ת) כדי שאחקרהו לדעת מה הוא מתכוין (בשיחה הנ"ל), ובאמרו זאת צמרמורת וחלחלה אחז בכולנו (יצויין שהרב א. ש"ט שי' כיסה את פניו בידיו, לכמה רגעים, מתוך בהלה). מי שנכח שם 'נהנה' לראות הצגה בחינם... השופט צחק מהעו"ד. מאחר שהוא דיבר מעבר לזמן שנקצב, נתבקש מהשופט להפסיק את דבריו. הוא טען שחלק מזמנו התבזבז בגלל שאלותיו של השופט, אך השופט ענה לו בזעם: שהיה לך לקחת בחשבון שיתכן שו"ת בדבריך.

כשהגיע תורו של עו"ד לואין, אזי נהפכה התוגה לשמחה. הוא צעק בקול גדול והפריך אחת לאחת את כל טענותיו של העו"ד עלענשטיין. בהתייחסו למה שהעו"ד ציטט משיחת ט"ו תמוז הנ"ל, שהרבי אמר שהספרים שייכים ל"נשיא דורנו" – אמר לו העו"ד לואין: מדוע הנך מצטט קטעים שאתה רוצה?! ראה מה שאומר הרבי בסיום – שהספרים שייכים לנשיא דורנו ולכל חסיד ליובאוויטש שזה נוגע לו (והרבי הרי הוא גם חסיד ליובאוויטש);

כן היו כמה ענינים מעניינים שהעו"ד שלנו הוכיחו לצד השני שאינו יודע מה הוא סח. ובקשר לשקר שהם טענו שרח"ל אינו משקר, צעק עליהם עו"ד לואין ואמר: כשחקרנו את ח.ל. והוכחנו שחור על גבי לבן (בקשר לטשעקים) שהוא שיקר, האם תאמרו לנו שהוא לא שיקר?! ובקשר למה שטענתם שהסתכסכו איתו, הרי הוא עצמו מי שגרם לו את כל זה: כשהתחיל לזרוק ולהעלים את המסמכים החשובים, ובנוסף – לא למשך זמן רב הציקו לו, זה הי' רק לכמה דקות (!) ומדוע אפוא הנכם משקרים.

בקשר לטענתם שהסתפקו בבית רבי כמה שנים לאחרי תש"י, בקשר לעשות חלוקה, ומזה רצו להוכיח שכביכול רצו לעשות חלוקה, ענה להם העו"ד לואין: "לנו לא הי' שום ספק שזה שייך להרבי ושא"א לעשות חלוקה, מי הסתפק? אתם הסתפקתם! באם הייתם תובעים חלוקה – היינו מוכיחים לכם אז שאינכם זכאים ואינכם שייכים לזה! וא"כ למה אתם משקרים?!

אח"כ הי' דבר מעניין שהעו"ד שלנו ענה להם ע"ז שהם טענו "הייתכן שכמה ספרים שהיו לאד"ש בשנת תש,י, החזירם לנ.ד. לאחרי שהיא ביקשה אותם ממנו (ומזה הם רצו להוכיח שהספרים שייכים לה"דב"); על זה השיב להם העו"ד שלנו במענה חכם: הרי כ"ק אד"ש עדיין לא הי' אז רשמית 'רבי'! (ולהעיר שהסיבה היתה משום (ובפשטות) שלא להסתכסך אתה);

לבסוף טען העו"ד שלהם שיש לו מה להשיב על דברי העו"ד שלנו והתחנן לשופט שיאפשר לו לפחות 5 דקות של מענה ותגובה לדברי עו"ד לואין, אך מחוג השעון כבר הראה 6:15 והשופט טען לעו"ד שלא יהי' לדבר סוף ויצטרכו לבלות כל הלילה בין כותלי בית המשפט... ובפרט שכבר דיבר הנ"ל למעלה מהזמן המוקצב לו. מה שכן, השופט הציע לעו"ד שישלח לו מכתב, או אז טענו העו"ד שלנו שגם הם רוצים לשלוח מכתב! אז השופט פסק שכ"א ישלח לו מכתב אחד, אבל רק מכתב אחד! והשופט קם ממקומו ויצא, ובכך נסתיים הדיון להיום.

רושמי רשומות כמו חברי ה.ר. גימטרו את תאריך היום: י"א אד"ר – גימט' "דידן נצח" (216).

7:00 הרבי שב מהאהל, כעבור 5 דק' נכנס לתפילות מנחה וערבית.

אחר התפילה עודד חזק את הקהל ששר את ה"דידן נצח" וכמו"כ בירך את הנוסעים אל מעבר לים.

בשעה 7:30 יצא אל ביתו. הקהל שר חזק באופן של 'שמחה פורצת גדר', וכ"ק אד"ש עודד בידו הק'.