אדר-שני תשכ"ז - וועד תלמידי התמימים

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פורים תשכ"ז

השלוחים לאוסטרליא

התוועדות פורים תשכ"ז התקיימה פחות מחדש לאחרי שהרבי שלח את הקבוצה הראשונה של התלמידים השלוחים למלבורן שבאוסטרליא. כידוע, הרבי הראה לשלוחים קירובים וגילויים מיוחדים לאורך כל הדרך, הן בההכנות לקראת הנסיעה, וכן במשך זמן שהותם במקום השליחות. באמצע ההתוועדות ביום הפורים, הזכיר הרבי ושיבח את השלוחים ועבודתם. הרבי קישר את הענין למ"ש במגילה "וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים", שצריך ביאור לכאורה בהשייכות של ענין זה לתוכן המסופר במגילה. וביאר הרבי שהיא הוראה לבנ"י איך שצריכים לפעול בכל העולם כולו. אזי הזכיר הרבי את השלוחים ששלחו לאחרונה לאוסטרליא, כדי שיסייעו בלימוד התורה וקיום המצוות, וייסדו הישיבה גדולה במלבורן שילמדו בה תורה כל היום כולו. וכמדובר, שמהישיבה יפעלו זאת על כל העיר מלבורן, וממלבורן ימשיכו זאת בכל המדינה, אשר עד עתה לא הי' כ"ז באופן הנדרש. והוסיף הרבי: לעשות ישיבה במקום בו היו עשר ישיבות לפנ"ז, אין זה 'קונץ'. כל ה'קונץ' הוא לעשות ישיבה ב'איי הים', ולכן מי שאחרית וראשית שלו שולח את היהודים ל'איי הים'. הרבי המשיך לשבח אותם באופן נפלא, על שהם קיימו 'לך לך' כמו אברהם, לא כמו אלו שרוצים למלאות רצון ה' דוקא במקום הולדתם. וכשם שאצל אברהם, הנה עי"ז נהי' "ואברהם כבד בכסף וזהב" וכו', כמו"כ אשרי חלקם של אלה הנוסעים, שיהי' להם הצלחה ברוחניות וגם בגשמיות וכו' וכו'. אח"כ ציווה הרבי לכו"כ שיאמרו לחיים על כוס מלא, וגם ההורים של אלו שנסעו לאוסטרליא, שיאמרו לחיים על כוס מלא! אח"כ ציווה שגם שלוחים אחרים ע"ד השלוחים לאוסטרליא, והם אלו שנסעו בשליחות לקרית גת, שיאמרו הם, או קרובים שלהם הנמצאים כאן, לחיים. והיות ושמחה פורץ גדר, וכ"ש בפורים, הרי שהשמחה פה תפרוץ כל הגדרים, כולל ובמיוחד בנוגע לאלו שיצאו בהשמצות על אלה שמסרו נפשם, ועדיין מוסרים את נפשם על היהדות. שיהי' יתמו חטאים ולא חוטאים וכו', ועד שהם עצמם יטו שכם לעסוק ב'ופרצת', כפי שהרבי אמר...

לאחרי שיחה זו שאל הרבי כמ"פ: אלע שלוחים האבן שוין געזאגט? וקרא בפרטיות לכו"כ.

מאוחר יותר בהתוועדות, אמר הרבי: ישנם כמה מנהגי המדינה, אשר אף שלא ידוע המקור להם, מכל מקום הנה בפורים בכדי להמשיך את השיחה אפשר לעשותם. וזהו "א טאוסט" (הנוהג להרים כוסית יי"ש לחיי מישהו) עבור כפר חב"ד. הרבי המשיך בברכה ארוכה ומפורטת לתושבי כפר חב"ד, ולהכפר כולו, ואח"כ אמר: "הארי אפ!" (=במהירות). והתחילו לנגן במהירות, אז הרבי הבהיר: כוונתי לאמירת לחיים, לא לניגון!

בא' השיחות אמר הרבי כי ב'חדר' היו אומרים את ה'פורים תורה' הבא: יין בגימטריא לקח, ואף שהחשבון אינו מתאים, שהרי הערך המספרי של המילה לקח, 138 , הוא כמעט כפול מזו של יין – 70 , הרי על ידי שיקחו עוד קצת יין, החשבון ישתווה. או שכאשר יקח הרבה יין, יגיע למצב של "עד דלא ידע" ואז בודאי כבר לא ידע להבחין בין יין ללקח..

בסיום ההתוועדות מסר הרבי המזונות עבור ההתוועדות שתתקיים בשושן-פורים, בהתאם למ"ש בשו"ע שיש להרבות קצת בשמחה ביום זה, אלא שעושים לפנים משורת הדין ולכן שמחים הרבה!