אדר תש"י - ימי בראשית

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ו', אדר״ח אדר, עש״ק משפטים ה׳תש״י

היום כתב כ״ק אדמו״ר שליט״א את המכתב כללי־פרטי הראשון (מאז יו״ד שבט) לרבים מאנ״ש והת׳ שיחיו ברחבי תבל, ושלחו בצירוף לשיחת י״ט כסלו ה׳תש״י.

במכתב כותב כ״ק אדמו״ר שליט״א אשר ״קשה במצב רוח הנוכחי הכתיבה ע"ד ההסתלקות .. כי מי ינחמנו ובמה נתנחם. אבל מי אתנו יודע בהדי כבשי דרחמנא. והנגלות לנו אשר כאו״א מבנ״י.. זייער ארבעט איז - מאכען ליכטיג״. כ״ק אדמו״ר שליט״א מבאר בארוכה את האחריות הגדולה המוטלת דוקא עכשיו על כאו״א דוקא מפני ״אשר יש מקום לטעות ח״ו אשר רק לפנים בישראל פעל צדיק״.

ומוסיף אשר ״הורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר .. אשר לא באנחות הישועה, ולא היאוש ח"ו העצבות .. הדרך המוציאה מן המיצר והצרה״.

כ״ק אדמו״ר שליט״א מכריז במכתבו ״והודיעה אותנו התורה (זח״ג עא, ב) אשר צדיקא דאתפטר אשתכח בזה העולם המעשה יתיר מבחיוהי״.

ומסיים ״ועי״ז אשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו, להתקשר ולהתקרב אליו, נזכה להנחם בכפליים, בקיום היעוד נחמו נחמו עמי גו׳ .. וכ״ק מו״ח אדמו״ר יבוא בראשנו להוליכנו קוממיות לארצנו״.

את המכתב חותם כ״ק אדמו״ר שליט״א ״בברכה ופ״ש כל החבורה תי׳ ״.

יום א׳, ב׳ אדר ה'תש״י

אנ״ש והת׳ דאנגלי׳ ובראשם רבני וזקני החסידים, הרה"ח ר׳ יצחק דובאוו, הרה״ח ר' אברהם סענדער נעמצאוו, הרה״ח ר׳ בן ציון שם־טוב, ועוד שלחו היום ״כתב התקשרות״ אל כ״ק אדמו״ר שליט״א שהחלו בעריכתו מיד עם סיום השבעה.

לאחר זמן מה התקבלה תשובת כ״ק אדמו״ר שליט״א אל הר״י דובאוו (כ״ה אדר תש״י) וזלה״ק: ״המכתב דשני באדר קבלתי. ובטח זוכר את מה שדברנו בהיות כת״ר פה. והזכרתי את חחתומים עליו בהיותי על הציון ביום שנבה"ע״. (כ״ק אדמו״ר שליט״א מתייחס במכתבו זה לה״כתב התקשרות״ הנ״ל ששלחו אנ״ש דאנגלי׳ בשני באדר, ומעיר לו שבטח זוכר את אשר אמר לו כאשר הפציר בו לקבל את חנשיאות בי״ג שבט תש"י (הובא לעיל שם) ומוסיף אשר הזכיר על הציון את כל אלו שחתמו על ה״כתב התקשרות״ הנ״ל).

ולהרה"ח ר׳ אברהם סענדער נעמצאוו כתב כ״ק אדמו״ר שליט״א (ב׳ ניסן תש״י) בזה הלשון: ״המכתב משני באדר קבלתי. ובטח מסר הרר״י שי׳ דובאוו מה שאמרתי לו בזה בהיותו פח. והזכרתי את החתומים שם בהיותי על הציון״.

הרה״ת שניאור זלמן שי׳ גורארי׳ סיפר שבאחד הימים נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א וביקש שכ״ק אדמו״ר שליט״א יקבלו ל״יחידות״, כי רוצה לשאול שאלות מסויימות. כ״ק אדמו״ר שליט״א הביט עליו בתמהון ושאלו (בצחוק) ״איר מיינט דאס מיט אן אמת״?... הוא השיב שאינו מתבדח ״אין נשמה־זאכען״, ואכן מתכוון לזה ברצינות. כ״ק אדמו״ר שליט״א הרצין, התיישב במקומו, וענה לו על שאלותיו.

הת׳ מרדכי שי׳ שארפשטיין סיפר שלפני כמה חודשים הזדמן לו פעם להתארח אצל אחד מחסידי פולין. בין הדברים שאל אותו למקור הדברים שהובאו בתניא (פ״י) ״כדפי׳ בתיקונים איזהו חסיד גו׳ עם קן דילי׳״, שכן לדבריו חיפש ולא מצא. הת׳ הנ״ל השיב לו בתמיהה: מה אתם רוצים ממני? הרי אינני בקי לא בזהר ולא בתיקונים. אך הלה הבהיר מיד את כוונתו: יודע אני שאינך בקי, אך בקשתי היא, כשתחזור ל״770״ תשאל את כ״ק אדמו״ר שליט״א [הרמ״ש] על כך.

הת׳ הנ״ל חזר ל״770״ ומשום מה הבקשה נשתכחה ממנו. ובנתיים היתה ההסתלקות, וכ״ק אדמו״ר שליט״א עבר בכל יום לפני התיבה. באחד הימים נזכר על כך, ובתום התפלה כאשר כ״ק אדמו״ר שליט״א ירד למטה הלך אחריו, וכאשר עמד על מפתן חדרו הק', בעת שהוציא את המפתחות ניצל את הרגע והציע לפני כ״ק אדמו״ר שליט״א את השאלה בשם אומרו. כ״ק אדמו״ר שליט״א הכניסו לחדרו והוציא ממדף הספרים את הספר ״בית ועד לחכמים״ של ר׳ אהרן היימן, והראה לו שעל מאמר רז״ל זה נכתב שם: ״לא נמצא בבבלי ולא בירושלמי ולא בשום מדרש״, ובשולי הגליון מצויין בגוכי״ק אדמו״ר שליט״א לכמה מקומות בתיקוני זהר ובזהר ששם מופיע הביטוי.

הרה״ת יעקב יהודה העכט סיפר שבתקופה זו נפגש עם הגרי״ד שי׳ סולבייטשיק ושוחחו אודות הרבי ״החדש״... והתחיל הגרי״ד להפליא במעלת כ״ק אדמו״ר שליט״א ובין היתר התבטא: ״הכרתי אותו בסורבון בפאריז, וכבר אז הוא הי׳ רבי״!

יום ב', ג׳ אדר ה׳תש״י

היום התקיימה אסיפה דחופה של עסקני אנ״ש בקשר עם החובות שנשארו. אומרים שהחובות מסתכמים בקירוב לעשרים אלף דולר. באסיפה ערכו מגבית. חרה״ח מענדל קונין נתן שלושת אלפים דולר, ואחרים נתנו כל אחד אלף דולר. אספו למעלה מעשרת אלפים דולר.

הת׳ יואל שי׳ כהן (שבא בשבוע שעבר מאה״ק ללמוד ב״770״) סיפר שכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר לו שהיות וכ״ק אדמו״ר הכ״מ הורה לו לבוא לכאן״ הרי אין ספק שעליו להשאר פה ״דער רבי האט דאך זיכער געוואוסט פריער וואס עס וועט זיין... און ער האט דאך זיכער ניט געמיינט אויף צוויי וואכן"... ( = הרבי בודאי ידע קודם מה שיהי׳... והוא בודאי לא התכוון שיבוא לכאן לשבועיים בלבד...).

בימים אלו מסדר כ״ק אדמו״ר שליט״א את רשימת מאמרי כ״ק אדמו״ר הכ״מ לדפוס, ישנם כו״כ מאמרים שחסרים. אצל הת׳ יואל שי׳ כהן שהגיע זה עתה מאה״ק הי׳ המאמר דשמע״צ רפ״ו שהעתיקו מדודו הרה״ח מיכאל יהודה ארי׳ ליב הכהן באה״ק, ובידעו שהמאמר הוא בלתי מצוי שאל את כ״ק אדמו״ר שליט״א אם יש תח״י המאמר, ואמר כי אין אצלו וביקשו להעתיקו. כ״ק אדמו״ר שליט״א שאל אותו מהיכן יש לו את המאמר הנ״ל וסיפר הת׳ הנ"ל שקיבל זאת מדודו הנ״ל שיש לו כו״כ כתבים וכו׳ שהשתייכו להרה״ח דובער יודאוויץ ש״גנב״ אותם עוד בפולין. כ״ק אדמו״ר שליט״א נענה שידוע לו מזה, כי גם הוא השתתף בזה, וגם ״גנבו״ דברים נוספים. כ״ק אדמו״ר שליט״א ביקש שיכתוב לדודו באה״ק שישלח זאת, וכן את שאר המאמרים החסרים, גוף כתי״ק, או עכ״פ העתקה, ובזה יעשה קורת רוח גדול. גם אמר לו שיתכן ויתן לו עבור זה איזה כתב להעתיק.

יום ה׳, ו׳ אדר ה׳תש״י

אחד מאנ״ש שי׳ סיפר שבזמן האחרון נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א ושאל באם להמשיך להתעסק במסחר שעוסק בו כבר משך זמן? ענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שהיות וכ״ק מו״ח אדמו״ר ידע בודאי שהוא מתעסק בזה, ובמילא כל השנה הזאת עד ליוהכ״פ הבע״ל - שהרי בר״ה הגזר דין הוא בנוגע לצדיקים, ואילו ביוהכ״פ הוא לכולם - הוא על חשבון זה ועל אחריותו של כ״ק מו״ח אדמו׳׳ר, אך לפני יוהכ״פ הבע״ל עליו להפסיק להתעסק בזה (ואכן לאחרי יוהכ״פ תשי״א התבטל באורח פלא המסחר הנ"ל ואלו שהיו עדיין מעורבים בזה הפסידו הרבה כסף).

המדפיס הרה״ת מרדכי שי' שוסטרמן סיפר שבהיותו - בימים אלו - בביתו של כ"ק אדמו״ר שליט״א למסור לו את החלק השלישי מההמשך ״באתי לגני״ שעומד לצאת לאור - לפורים, אמר לו כ״ק אדמו״ר שליט״א, שבסיום המאמר ״באתי לגני״ שיצא לאור ליו"ד- שבט כותב כ״ק מו״ח אדמו״ר ״אין אדם רשאי לומר המתינו לי.. עד שאצוה לביתי״... וסיים, ״דער שווער האט אלץ אנגעמערקט״(= כ״ק מו״ח אדמו״ר רמז את הכל).

התמים צבי הירש שי׳ גאנזבורג שמתעסק בהגהת המאמרים וכו׳ סיפר שכאשר נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א לקבל את הגהותיו והערותיו על הקונטרס שעומד להו״ל לפורים, שאל את כ״ק אדמו״ר שליט״א: ומה יהי׳ אחרי כן? ענה כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״ס׳איז פאראן נאך א חלק פון דעם המשך״ (= ישנו חלק נוסף מההמשך). ושאל שוב: ומה יהי׳ אחרי זה? וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א (בנימה תקיפה): ״וואס מיינט מען, ס׳וועלן זיין נייע מאמרים״?! הת׳ הנ״ל לא ידע את נפשו ויצא מהיכל קדשו בפיק ברכיים.

הוא סיפר שכעין זה אירע גם עם הרה״ת יעקב יהודה העכט, אבל הוא לא נרתע, והשיב לכ״ק אדמו״ר שליט״א שאכן חושבים שכך יהי׳!

ש"פ תרומה, פרשת זכור, ח' אדר ה'תש"י

התוועדות

אחרי התפלה התוועד כ״ק אדמו״ר שליט״א. מהטעמים להתוועדות - כי השבת התקיים ״אופרופעניש״ של אחד הת׳.

להלן אי אלו פרטים שנאמרו בהתוועדות ונרשמו על ידי הת׳ אלי׳ שי׳ גרוס:

  • במאמר ד״ה ״באתי לגני״ שנתן כ״ק מו״ח אדמו״ר להו״ל ליו״ד שבט מבואר הענין ד״שטות דקדושה״, ומביא ע״ז את הסיפור מר׳ יהודה בר אלעי ״שהי׳ נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה״, וע״ז אמרו לאחרי הסתלקותו ״אהני לי׳ שטותי׳ לסבא״ (כתובות יז, א) - שטות דקדושה, כי ענין זה הוא מדרי׳ גבוהה ונפלאה שהרי כאשר איש ואשה זכו הרי שכינה שרוי׳ ביניהם וכו', ומסיים שם בהמאמר שענין נעלה זה בא בגילוי בבנין עדי עד.

ואמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שענין זה ישנו אצל כאו״א, שבאם הוא בונה את ביתו על יסודי התורה והמצוה, הרי אז מבטיח לו הרבי שזה יהי׳ ״בנין עדי עד״, ובאופן ד״נצח סלה ועד״, וכמו שאמרו רז״ל דבכ״מ שנאמר נס״ו אין לו הפסק לעולם.

  • דובר בארוכה על כך שכוונת החסידות היא לפעול על האדם שימשיך קדושה בעניני העולם וכו'. וכן אודות אופן העבודה שצ״ל בתפלה כו' וסיפר ע״ז את הסיפור הידוע מבנו של אדמו״ר הצ״צ בענין תפלה בציבור וכו'.
  • בהמשך ההתוועדות אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שהשינוי היחידי שנתהווה עתה לגבינו הוא לא שהרבי ח״ו לא נמצא עמנו כי אלו שהכירו את הרבי בשלושים שנות נשיאותו יודעים שהרבי לא ישאיר את חסידיו לבד להלחם בעמלק (בשבת זו קראו פ׳ זכור) - ורק השינוי הוא בכך: בעבר כאשר מישהו הי׳ נכנס אל הרבי יכול הי׳ לחשוב בנפשו פנימה שדברים מסויימים הוא יכול להעלים מהרבי וכו', ואילו עתה הרי לכאו״א ברור בוודאות מוחלטת שהרבי יודע את כל אשר מתרחש בלבבו.
  • סיפר שפעם שאלו את ר׳ חאניע מרוזוב ממי הוא מחזיק יותר - מהרבי נ״ע או ממשה רבינו? וענה: מהרבי! כי אילולא הרבי לא הייתי מאמין גם במשה רבינו...
  • בסיום ההתוועדות אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א - מתוך בכי רב - שאנו נמצאים כבר בעקבתא דמשיחא, ונזכה בקרוב ממש להתראות עם הרבי, בעיני בשר, והרבי יוליכנו לקראת הגאולה השלימה והאמיתית.

ליל יו״ד אדר, סיום השלשים להסתלקות כ״ק אדמו״ר הכ״מ, ה׳תש״י

במשך כל הלילה למדו תמימים בחדרו הק׳ של כ״ק אדמו"ר הכ״מ. לפתע נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א לחדר הק׳ ובאותו רגע היו רק תשעה בחורים ואמר כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״די טירן זיינען אפען, און מ׳כאפט ניט אריין?!״(= הדלתות פתוחות ולא מנצלים זאת?!).

הלילה, לימד המשפיע חרה״ח ישראל דזייקאבסאהן את אגה״ק סי׳ ז״ך המדברת בענין הסתלקות צדיקים.

אחר כך התוועד המשפיע חרה״ח שמואל לוויטין ועורר את התלמידים אודות שמירת הסדרים וכו׳.

המשפיע הרה״ח שמואל לוויטין התבטא לאחרונה באחת ההתוועדויות שלו עם התלמידים, שמזה שכ״ק אדמו״ר שליט״א עונה על שאלות בענינים רוחניים אין עדיין ראי׳ שקיבל את הנשיאות, כי בנוגע לעניני עבודה אפשר להתחמק ולומר שאלו דברים שכתובים בספרים וכו׳, אבל מזה שהוא עונה על ענינים ושאלות גשמיות כמו עניני רפואה וכיו״ב הרי זו הוכחה ברורה שכ״ק אדמו״ר שליט״א קיבל את הנשיאות לשמחת לבב כל אנ״ש שי׳.

בזמן האחרון, נשמעו מפי זקני החסידים כמה סיפורים וביטויים שנשמעו מכ״ק אדמו״ר הכ״מ אודות כ״ק אדמו״ר שליט״א. להלן כמה מסיפורים אלו.

  • כ״ק אדמו״ר הכ״מ אמר פעם על כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״ער האט א דיעה שלימה, א דיעה ישרה, א דיעה חזקה, ער איז גאר אן אנדערער״ (= יש לו דיעה שלימה, דיעה ישרה, דיעה חזקה, חוא שונח לגמרי).
  • אחד מזקני החסידים, סיפר אשר זמן קצר לפני ההסתלקות נכנס ל״יחידות״ אל כ״ק אדמו״ר הכ״מ ושאל אודות כמה ענינים והרבי הכ״מ ענה לו וכו׳, ולפתע באמצע היחידות, מבלי כל קשר למה שדיברו, החל כ״ק אדמו״ר הכ״מ מעצמו לדבר אודות כ״ק אדמו״ר שליט״א בהפלאה גדולה, והתחיל למנות ולומר את המעלות הק׳ שלו בעבודת ה׳, בצדקות וכו׳ וכו׳. אותו חסיד סיפר שהוא נבהל מאוד כי מעולם לא אירע עמו כדבר הזה והרגיש שזה דבר בלתי רגיל ויש דברים בגו. לאחרי ההסתלקותו שהיתה זמן קצר ביותר לאחרי היחידות הבין למה ירמזון דבריו הק'.
  • בקונטרס חה״פ תש״ט ישנו בסוף הקונטרס שיחה מי״א ניסן תש״ט, ואומרים שזו היא שיחה שאמר כ״ק אדמו״ר הכ״מ לפני כ״ק אדמו״ר שליט״א ביחידות, כי י״א ניסן הוא יום ההולדת של כ"ק אדמו״ר שליט"א. והמעניין במיוחד הוא אשר בי"א ניסן תש״ט, שזה הי׳ יום ההולדת האחרון של כ״ק אדמו״ר שליט״א בחיים חיותו של כ"ק אדמו״ר הכ״מ בעלמא דין, מסר לו ענינים שהם בקבלה מרבי לרבי, עיי״ש בהשיחה.
  • זקני החסידים מדברים בהתפעלות עצומה אודות גודל התקשרותו ועוצם ביטולו לכ״ק אדמו״ר הכ״מ, ועד שא״א כלל לתאר את גודל הביטול שלו בעת ישיבתו בשולחן כ״ק אדמו״ר הכ״מ שישב תמיד ״כעבדא קמי׳ מארי׳״ ממש, וגם כעת לאחרי ההסתלקות עומד בחדר כ״ק אדמו"ר הכ״מ בביטול נפלא.

רבים מאנ״ש והת׳ מדברים ביניהם על המחזה העל-טבעי החוזר ונשנה בהתוועדויותיו של כ״ק אדמו״ר שליט״א עם אנ״ש והת׳, כאשר באמצע שיחה רגועה ושלווה, יכול לפרוץ בבכי עצום, קורע לבבות, הבוקע מעמקי לבבו הק', ולאחרי רגעים אחדים ימשיך לדבר בצורה שקטה ורגועה כאילו לא אירע מאומה...

יום ב׳, יו״ד אדר, סיום השלושים להסתלקות כ״ק אדמו״ר הכ״מ, ה׳תש״י

המנין של כ״ק אדמו"ר שליט"א, לתפלת שחרית, מתחיל בכל יום בשעה 10:15 לערך.

היום נסע כ״ק אדמו״ר שליט"א ל"אהל״ עם כל אנ״ש והת׳ שיחיו.

כ״ק אדמו״ר שליט״א נעל נעלי גומי.

את התפלות שנהוג לאמרם ביום השלושים אמרו בציבור. הש"ץ הי׳ הרה"ח מרדכי טלשעווסקי.

(בגלל הקור העז אמר חלק מהקהל את התפלות בתוך האוטובוסים).

לאחר התפלות קרא כל אחד פ״נ, וקרע אותו והניחו על הציון.

אחר כך הלך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״ציון״ אמו של כ״ק אדמו"ר הכ״מ (הרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע זי"ע), והתפלל שם בלחש.

כ״ק אדמו״ר שליט״א נוהג לקחת עמו על האהל את הספרים החדשים שיוצאים לאור על ידי ״קה״ת״ כמו ה״שמועסן״ והקונטרסים - כפי שהי׳ נוהג בחיים חיותו בעלמא דין להראות לכ״ק אדמו״ר הכ״מ כל דבר חדש שיצא לאור.

הלילה התקיימה אסיפה רבתי של אנ"ש והת׳ שי׳ ב״770״. באסיפה ערכו מגבית להחזיר את החובות שנשארו עדיין.

הרה"ח ישראל דזייקאבסאן סיפר שכאשר הרבי בא לארה״ב אמר לו שהוא לא רצה לבוא לכאן, מפני שעכשיו הוא מתחיל את ה״שבת־יארן׳ שלו (שנות השבעים), והוא יודע שכאן באמריקה דרושה עבודה גדולה וקשה.

הרה״ח אלי׳ סימפסאן הסביר את ההכרח לפעול להחזרת החובות שנשארו, וביקש מכל הנאספים שיתנו במסירות־נפש יותר מתמיד.

הרב ישראל דזייקאבסאהן הכריז שמות של אנשים ואת הסכומים שנתנו, כאשר ראו שחסר עוד כסף, קם הרה״ח שלמה אהרן קזרנובסקי וצעק בכאב: אנו חסידי חב״ד דאמריקה, ואף שאין לנו הרבה, אך את כל מה שיש לנו אנו צריכים לתת, מכיון שהמצב הוא שעוד מעט עומדים לקחת אותנו לבית משפט. עד עתה נשא הרבי הכ״מ לבדו את העול הגדול הזה, אבל עכשיו אנחנו מוכרחים לדאוג לזה. בדבריו סיפר בין השאר דוגמאות לעבודתו הגדולה של אדמו״ר הכ"מ בכל קצוי תבל, כמו שפעם שלח הרבי 300 דולר לבנות מקוה במקום רחוק ביותר בעולם וכו'.

לקראת סיום האסיפה דיבר כ״ק אדמו״ר שליט״א ובין הדברים אמר:

הרופא של כ"ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ הי׳ אומר, שהוא בתור רופא אין לו שום תפיסת מקום כאן, והוא לא יכול להבין מה מחייה את הרבי מבחינה פיזית...

ומובן מזה שהחיים של הרבי היו רק ״רוחניות״, ובמילא אין שום הבדל בנוגע להרבי כפי שהוא עכשיו לגבי מה שהיה קודם, היות שגם עכשיו נמצא הרבי אתנו בגשמיות, שהרי הרבי אמר שמי שרוצה להתקשר אליו ילמד את החסידות שלו, ויאמר את היום תהילים שהנהיג לומר.

בעת דיבורו בכה כ״ק אדמו״ר שליט״א כמעט כל הזמן.

אומרים בשם כ״ק אדמו״ר שליט״א שאין להפסיק מלומר את הפסוקים שנהגו לומר עד עתה בסיום תפלת שמו״ע השייכים לשמו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ, את קאפיטל ע׳ שבתהלים שכנגד שנותיו של הרבי ואת ״הרחמן הוא יברך את אדונינו מורינו ורבינו״ שמוסיפים בברהמ״ז. מלבד את התפילה המיוחדת שהיו אומרים בש״ק עבור כ״ק אדמו״ר הכ״מ, שאין לאומרה יותר.

היום התקיימה אסיפה של זקני אנ״ש דאה״ק שבו הוחלט לבקש ולהפציר בכ״ק אדמו״ר שליט״א שיואיל לקבל את הנשיאות.

יום ג', י״א אדר ה'תש״י

במשך כל ה״שלשים״ לבש כ״ק אדמו״ר שליט״א את בגדי שבת ויו״ט שלו (כובע שחור, ״סירטוק״ ועניבה שחורה), אולם היום חזר ללבוש את החליפה הקצרה כפי שנהג לפני יו״ד שבט (מלבד הכובע השחור שהמשיך ללבוש אותו גם במשך כל השנה).

הרב שמואל לוויטין עורר באחת האסיפות של זקני החסידים שיתכן והנהגה זו מראה שכ״ק אדמו״ר שליט״א מסרב בענוותנותו הגדולה לקבל את נזר הנשיאות (כי עד עכשיו חשבו כולם שמזה שהתחיל ללבוש בימות החול את המעיל הארוך משמע שבאופן כללי הוא מסכים על ענין הנשיאות, ואילו עתה שלפתע חזר ללבוש את המעיל הקצר התעורר חשש שאולי אינו רוצה בכך).

ואכן לכמה מזקני החסידים שניגשו לדבר עמו אודות ענין הנשיאות השיב כ״ק אדמו״ר שליט״א לתדהמתם בשלילה מוחלטת! ובקשר לכך מתקיימים בימים אלו אסיפות חשאיות של זקני החסידים איך להביא לידי כך שכ״ק אדמו״ר שליט״א יסכים לקבל את הנשיאות.

בסיום כל אחת מהתפלות ניגש כ״ק אדמו״ר שליט״א אל שולחן כ״ק אדמו״ר הכ״מ, מביט על הנרות הדולקות שעומדות על השולחן, ואומר משהו בלחש.

מסדרים קבוצה של חמשה בחורים שילמדו בקביעות בחדרו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ במשך כל השנה.

בימים אלו יצא לאור ״קונטרס פורים ה'תש״י״ ובו מאמר שלישי מהמשך ״באתי לגני״ ושיחה מפורים ה׳תש״ד.

בהקדמתו לקונטרס כותב כ״ק אדמו״ר שליט"א:

״המאמר בא בהמשך למאמרי יו״ד־י״ג שבט, וניתן, מכ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע הכ״מ, להוציאו לאור לפורים - וכן המאמר ליום ב׳ ניסן הנמצא עתה בדפוס - אבל לא מסר לנו את התחלת המאמר וסיומו וקיצורי הפרקים, ובעשור לחדש אחד עשר נסתלק״.

בהמשך ההקדמה מביא כ״ק אדמו״ר שליט״א קטעים ממכתביו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ שבהם כותב שענין ההתקשרות הוא ע״י לימוד תורתו וקיום הוראותיו, שענין זה קיים גם עתה, ואדרבא, ״אשתכח יתיר״, ״ומה עד כאן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש״.

במכתב כללי-פרטי שנשלח היום בצירוף לקונטרס מבאר כ״ק אדמו״ר שליט״א בארוכה ענין מסויים שהובא בשיחה שבקונטרס, ומסכם שתפקידו של חסיד הוא להתעצם עם תורת החסידות עד שיהיו לאחדים ממש.

יום ה' י״ג אדר, תענית אסתר ה׳תש״י

בפסוקי ״שמע קולינו״ בעת אמירת הסליחות בתפלת שחרית, הגביה לפתע כ״ק אדמו״ר שליט״א את קולו ואת המילים ״ורוח קדשך אל תקח ממנו״ אמר (כמעט) בצעקה, מעומק לבו הק׳.

הערב התוועד המשפיע ר׳ ישראל דזייקאבסאהן עם תלמידי הישיבה ובין הדברים סיפר כמה סיפורים אודות כ״ק אדמו״ר הכ״מ:

  • פעם בא יהודי מקליבלנד לקבל ברכה מהרבי, הוא מיהר מאוד כי היה מוכרח לנסוע בחזרה לקליבלנד, אך כמובן הוא היה צריך לחכות בתור הרבה זמן. כשהגיע תורו נכנס לרבי לשתי דקות, וכשיצא מהרבי אמר לנו: אני מוכרח להכנס עוד הפעם לרבי, אפילו אם זה יעלה לי 500 דולר נוספים. שאלנו אותו: מה היה שם? ענה היהודי: אני לא יודע, אבל אני מוכרח להכנס עוד הפעם!
  • פעם בר״ה אחרי מעריב אמר הרבי הכ״מ: ״ב״ה שבשעת התפילה חשבתי על כל אחד ואחד״.
  • פעם קיבלתי מכתב מהמזכירות שהרבי הכ״מ שואל מדוע הוא לא קיבל ממני מכתב כל-כך הרבה זמן...
  • הרבי הכ״מ אמר לי פעם ״ברוך־השם, מלבד הימים הראשונים באמריקה, לא הלך לאיבוד אפילו רגע אחד״.

יום ועש"ק, י״ד אדר, פורים ה׳תש״י

מספרים שהרבי הכ״מ היה נוהג לשלוח ב״משלוח מנות״ מאכל ומשקה.

לפני קבלת שבת חזר הת׳ דוד שי׳ רסקין מאמר דא״ח.

ש״פ תצוה, ט״ו אדר, שושן פורים ה׳תש״י

התוועדות

אחרי התפילה התוועד כ"ק אדמו״ר שליט״א. ההתוועדות החלה בשעה 12:56.

להלן אי אלו נקודות שנאמרו בהתוועדות זו ונרשמו ע״י הת׳ אלי׳ שי׳ גרוס.

  • ישנם ״פראי אדם״ שמפרשים את ענין ה״הסתלקות״ כפשוטו, ח״ו, והיינו שעזב את המקום לגמרי - אבל ח"ו לומר כן!

במאמר ד״ה ״באתי לגני״ שכ״ק מו״ח אדמו״ר הו״ל ליום ההסתלקות מבאר הענין ד״כד אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהו עלמין״, וכי יבוא מישהו ויאמר שהפירוש במאמר הנ״ל ״אסתלק . . דקוב״ה״ הוא כפשוטו ח״ו?! אלא הפירוש הוא כמו שהרבי מבאר במאמר, שנמשך אור נעלה ביותר - אור הסוכ״ע שאופן המשכתו הוא בכל העולמות בשוה ומאיר גם למטה כמו שהוא למעלה - ועד״ז הוא בענין ההסתלקות שהלא ״צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין״, כולל בעולם הזה, ״יתיר מבחיוהי״.

  • בהמשך ההתוועדות אמר בשם כ״ק מו״ח אדמו״ר שהעצה להתקשרותו של חסיד עם הרבי באופן של ראי׳ היא לעצום את העינים, ולהעלות בזכרון את אחת היחידויות אצל הרבי. והוסיף כ״ק אדמו״ר שליט״א, שכעת כאשר כאו״א זוכה להכנס לחדרו של הרבי, אפשר לעשות זאת בקלות יותר. וביאר באריכות את העילוי שבראי׳ לגבי שמיעה.
  • סיפר את הסיפור הידוע שפעם שאל כ״ק אדמו״ר מהר״ש מאביו כ״ק אדמו״ר הצ״צ אודות ה״קץ״ שהי׳ צ״ל בשנה מסויימת, ומדוע לא קויים, וענה לו הצ״צ, והרי הלקו״ת יצא לאור בדפוס, וטען המהר״ש, אבל אנו רוצים את המשיח למטה מעשרה טפחים.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 1:45.

יום ג׳, ח״י אדר ה׳תש״י

כ״ק אדמו״ר שליט״א נסע היום ל״אהל״.

בזמן האחרון כשכ״ק אדמו״ר שליט״א נמצא ב״אהל״ נוהגים הרבה מאנ״ש והת׳ לתת לו את הפ״נים שלהם למרות שהוא מסרב בתוקף.

יום ג' כ"ה אדר ה'תש"י

כ״ק אדמו"ר שליט״א נסע ל״אהל״.

היום יצא לאור קונטרס ב׳ ניסן ה׳תש״י הכולל את המאמר האחרון מהמשך ״באתי לגני״, שיחת ב׳ ניסן תש״ח, ו״רשימה״ שכתב כ״ק אדמו״ר הכ״מ בחורף תש״י.

כ״ק אדמו״ר שליט״א כותב בהקדמתו אודות מאמר זה:

״המאמר הוא סיום המשך הכולל מאמרי יו״ד וי״ג שבט ופורים, וניתן מכ״ק מו"ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע הכ״מ להוציאו לאור לב׳ ניסן. אבל, כמו בהמאמר לפורים, לא מסר לנו התחלת המאמר וקיצורי הפרקים, ובעשור לחודש אחד עשר נסתלק״.

בהמשך ההקדמה מבאר כ״ק אדמו״ר שליט״א שישנם ״שני ענינים ביום ב׳ ניסן:

א) יום ההילולא . . ובמילא ב) יום בו נעשה בנו יחידו הוא כ״ק מו״ח אדמו״ר . . נשיא ומנהיג דורינו״.

וממשיך לבאר בארוכה שכל האמור הוא עוד יותר בתוקף לאחרי שעברו שלושים שנה. ו״על כאו״א . . לחזק ההתקשרות . . אליו . . ביתר שאת ויתר עז״.

באחד מהמכתבים כללי־פרטי שנשלחו היום בצירוף לקונטרס לרבים מאנ״ש שי׳ ברחבי תבל כותב כ״ק אדמו״ר שליט״א בארוכה אודות הדוגמא שהראו לנו רבותינו נשיאנו שלמרות התעסקותם בענינים הכי נעלים של תורת החסידות, הרי ביחד עם זה התעסקו בגמ״ח גם עם אנשים פשוטים, ואת זה הם דורשים מכאו״א מאתנו.

כ״ק אדמו״ר שליט״א חוזר ומדגיש בהתוועדויות האחרונות אשר כל ענין ההסתלקות הוא רק לגבינו כי עיני בשר לנו, אבל באמת, כ״ק אדמו״ר הכ״מ מעורר ר״ר עלינו ומנהיג את כל העולם ובפרט את אנ״ש כמו שהי׳ עד עתה וביתר שאת. ומבאר בהסברים עפ״י קבלה ודא״ח אשר קודם ביאת גואל צדק צריך להיות כן, והוא אחד הנסיונות דחבלי משיח.

עוד אומר כ״ק אדמו״ר שליט״א, אשר כמו שעד עתה הי׳ מונח (״אפגעלייגט״) אצל כאו״א מאתנו שהוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו, כן צריך להיות מונח גם עתה, ומה שאירע הוא רק נסיון והעלם והסתר המכסה על האמת, אשר החושך הזה גופא הוא ענין היסח הדעת.

ועל ידי ההתקשרות ע״י לימוד תורתו, שמירת התקנות ובעיקר ע״י העבודה בפועל להביא בפועל ממש בחיי יום־יום, את כל הוראותיו שהורה ברבים, בשיחות ובמכתבים, ובפרט את הענינים שנאמרו בעת היחידות (פנים אל פנים או בכתב) לזכור אותם תמיד, ולהגות בהם תמיד כל הימים און אראפבריינגען בפועל ממש, הנה בזה נסיר ההעלם (כמו בכל ענין הנסיונות שעל ידי ההתגברות, בזה גופא דוחים אותם (כמבואר בד״ה וידעת רנ״ז ועוד) כי כל כוונת ההעלם הוא רק בשביל העבודה).

יום ד' כ״ו אדר ה׳תש״י

היום כתב כ"ק אדמו״ר שליט״א מכתב כללי־פרטי לרבים מאנ״ש שי', ובו כותב שחסידות חידשה שבכל מקום שהאדם נמצא הוא לא ״לבד״ אלא הוא עם הרבי, הממוצע המחבר בין הוי׳ וביניכם, וכאשר החסיד עומד בהתקשרות כדבעי אז אין הפסק כלל ח״ו, וזה ממשיך עליו ברכה ברוחניות וגם בגשמיות שיהי׳ כל טוב, כי הרבי הוא - כמו למעלה - ״טבע הטוב להטיב״.

ש״פ ויק״פ, כ״ט אדר, מבה״ח ניסן ה׳תש״י

התוועדות

אחרי התפלה התוועד כ״ק אדמו״ר שליט״א. ההתוועדות חחלה בשעח 12:40.

בתחלת ההתוועדות לא ניגנו שום ניגון, כי עכשיו נוהגים למעט בניגונים.

להלן פרטים אחדים מהתוועדות זו:

  • כ"ק אדמו״ר שליט״א פתח את ההתוועדות באמרו: ״אין דעם לעצטן המשך (ד"ה ״באתי לגני״) וואס דער רבי האט געשריבן האט ער אלץ באווארנט, און האט דארטן אלץ מרמז געווען ( = ב״המשך״ האחרון שהרבי כתב דאג הרבי לרמז בו את כל הענינים שאירעו עתה). והוסיף, שב״המשך״ זה הוא מוצא דברים מפורשים כמענה לשאלות שאנשים שואלים. ואמר שהוא מאמר כללי ויש בו הרבה בעש״ט׳סקע ווערטער, וכל החצאי-עיגול מרמזים על ענינים, ויש ענינים שאינם שייכים להמאמר והם מרמזים על ענינים.
  • בהמשך לזה הזכיר את המובא בחלק האחרון של ה״המשך״ הנ״ל שי״ל לב׳ ניסן, בו מבאר הרבי שענין הנצח מושרש בעצם הנפש, ולכן כדי לנצח במלחמה מבזבזים את כל האוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור, ועד שהמלך בעצמו עומד בקשרי המלחמה ומשליך חייו מנגד (כמבואר בחלק הב׳ של המשך הנ״ל שי״ל לפורים).

וביאר שבזה מרמז הרבי על זמנינו זה שהוא הזמן האחרון קודם הגאולה, וכמו שהרבי כתב ב״הקריאה והקדושה״ שעתה הוא הזמן שלפני הגאולה, והעבודה עתה היא בדרך נצחון וקבלת עול דוקא, ובשביל לנצח את המלחמה בזבז הרבי את האוצרות שהם כל הענינים והסיפורים שהיו כמוסים בכל הדורות עד להבעש״ט ומורו בעל ח״י, וגילה לנו אותם שזהו הרי בזבוז ממש שהרי אין איש שם על לב לכ״ז כדבעי.

ומכיון שזה לא עזר, עמד הרבי עצמו בקשרי המלחמה, והוא עצמו התעסק בדברים הפשוטים ביותר. ואילו זכינו הי׳ כ״ז מספיק והרבי הי׳ מוליך אותנו מכבר לקראת משיח, ומכיון שלא היו מסורים (״איבערגעגעבן״) אליו כדבעי, זה לא הספיק, וכמו שהרבי מוסיף בהמאמר שהמלך משליך חייו מנגד״... כאן בכה כ״ק אדמו״ר שליט״א הרבה, ולבסוף סיים: כיון שיותר מזה לא הוסיף הרבי בהמאמר, ה״ז פס״ד תורה שעכשיו כבר מספיק, וצריכים רק לאזור כח וגבורה כדי לנצח במלחמה, והרבי יוליכנו לקראת משיח צדקנו.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 1:40.