אדר תש"י - ר' יואל כהן

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ב”ה , אור ליום כ’ אדר תש”י.

...ביום השבעה וכן ביום השלושים נסעו כולם על האוהל, גם אני הייתי ביום השלושים, חדב”נ הרמ”ש נוהג לקחת עמו על האוהל את הספרים החדשים שיצאו לאור כמו ה”שמועסין” והקונטרסים, כמו שהי’ נהוג בחיים חיותו בעלמא דין להראות לו כל דבר חדש שי”ל (אלא שאין אנו שומעים את המענה). בכלל הרמ”ש שליט”א טוען בעת התוועדויותיו עם אנ”ש אשר כל ענין ההסתלקות הוא רק לגבינו כי עיני בשר לנו, אבל באמת, כ”ק הכ”מ זי”ע מעורר ר”ר עלינו ומנהיג את כל העולם ובפרט את אנ”ש כמו שהי’ עת עתה וביתר שאת. ומבאר בהסברים עפ”י קבלה ודא”ח אשר קודם ביאת גוא”צ צ”ל כן והוא אחד הנסיונות דחבלי משיח.

ועוד טוען הרמ”ש אשר כמו שעד עתה הי’ מונח אצל כאו”א מאתנו שהוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו, כן צ”ל מונח גם עתה, והוא רק נסיון והעלם והסתר המכסה על האמת, אשר החושך הזה גופא הו”ע היסח הדעת, וע”י ההתקשרות (ע”י למוד תורותיו, שמירת התקנות ובעיקר העבודה בפועל להביא בפו”מ בחיי יום – יום, את כל הוראותיו שהורה ברבים, בשיחות ובמכתבים ובפרט עניני היחידות (פא”פ או בכתב) לזכור אותם תמיד, ולהגות בהם תכה”י און אראפ בריינגען בפו”מ) – בזה נסיר ההעלם. כמו בכל ענין הנסיונות שע”י ההתגברות, בזה גופא דוחים אותם (כמבואר בד”ה וידעת רנ”ז ועוד בכ”מ) כי סר צילם מעליהם, כי כל כוונת ההעלם הוא רק בשביל העבודה).