אדר תש"מ - "יחי המלך"

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ב', בדר"ח אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:15. בדרכו ל-770 עמדה מכונת דלק וחסמה את הרחוב הצדדי שעליו נוסע כ"ק אד"ש, וכמה מאנ"ש פינו את המדרכה כדי שכ"ק אד"ש יעקוף דרכה את המכונה, אולם בהגיעו לצומת הבחין ברגע האחרון הנהג ר"י קרינסקי שהכביש חסום, עלה על השדרה ועצר מול 770.

יום ג', ב' אדר

בסיום תפלת מנחה, כשחזר כ"ק אד"ש לחדרו, עמד ר' זלמן פויזנר ע"י דלת ג"ע התחתון ומסר לכ"ק אד"ש ספר שהוציא (באנגלית) מתנה, ושאלו כ"ק אד"ש האם זה ספר חדש, וענה שזו מהדורא בתרא של ספרו, ואמר לו כ"ק אד"ש: מדוע לא הוצאת ספר חדש? אני רוצה שלי"א ניסן תביא לי ספר חדש – בתור מתנה.

הר' חיים פארו (שליח במנצ'סטר, אנגלי') ובנו עמדו בג"ע התחתון וכ"ק אד"ש שוחח עמו כחמש דקות. אח"כ מסר לו כ"ק אד"ש קונטרס "אהבת ישראל" בהוצאה מיוחדת למשפיעים עם חי"ק בסוף הקונטרס, וכן 100 לי"ש (בשטרות של 10). הנ"ל שאל אם למכור כל שטר באלף לי"ש, וענה לו כ"ק אד"ש: למה לא יותר? ונתן לבנו כסף (אמריקאי) לתתו כאן לצדקה, וכסף אנגלי לתתו לצדקה באנגלי'. כ"ק אד"ש שאל את ר' חיים לזמן נסיעתו, וענה עוד יום-יומיים כי יש לי עוד אנשים לפגוש, ואמר לו כ"ק אד"ש: תשאר עד אחרי שבת ותפגוש עוד כמה אנשים. אח"כ נכנס לחדרו הק' ר"א שם-טוב ושהה כ-15 דקות.

יום ד', ג' אדר

כ"ק אד"ש לא יצא היום לתפלת מנחה. בערב נסע בשעה 6:00 לביתו וחזר בשעה 6:45. כשנכנס לחדרו לאחר תפלת ערבית ביקש מהריל"ג לקרוא לחדרו הק' את ר"א שם-טוב ושהה שם הנ"ל משך זמן.

יום ו', ה' אדר, עש"ק פ' תרומה

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:50. בפרוזדור 770 ניגש אליו מר שמואל וינברג – ראש עיריית בני ברק, לחץ את ידו והציג את עצמו. כ"ק אד"ש אמר לו "מסתמא קבלת את המכתב שכתבתי לך פעם, זה הי' בקשר לשמחה", הנ"ל אישר זאת וכ"ק אד"ש המשיך "שיהי' שמחות תמיד כל הימים, ונשמע בשו"ט", וברכו בברכת "יישר כח" בחיוך רחב (מוקדם יותר בבוקר ראיין ר' יעקב העכט בתכניתו השבועית ברדיו את מר וינברג הנ"ל והשידור נעשה מחדר השידורים ב-770).

היום הגיה כ"ק אד"ש את המאמר (כעין שיחה) ד"ה זה יתנו גו' (דש"פ משפטים).

לקבלת שבת ירד כ"ק אד"ש בשעה 6:20 ובדרכו למקום מושבו הביט על השעון וגם על הבימה שעלי' עמד ילד כשהוא מחזיק בידו את הלקו"ש השבועי, כשראה זאת כ"ק אד"ש חייך חיוך קל.

בשעה 8:00 הלך כ"ק אד"ש לביתו (מוקדם מהרגיל).

יום שבת קודש פ' תרומה, ו' אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:00 והודיע שתתקיים התוועדות.

התוועדות

בשעה 1:35 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות, ופתח בשיחה א' אודות תוכן פ' תרומה וההוראה מכל הענינים שהיו במשכן, ומכך שהביאו גם נחושת.

שיחה ב' – ההוראה מו' אדר היום שבו אמר משה ליהושע "חזק ואמץ כי אתה תביא גו'" וערב ז' אדר.

שיחה ג' – בענין שבת הפסקה בין פ' שקלים לפ' זכור, שהפסקה זו אינה חסרון, אלא אדרבה, מעלה והכנה למדריגה נעלית יותר, והענין בעבודה שיש להפסיק מלימוד התורה עבור מעשה בפועל ו"גדול לימוד שמביא לידי מעשה".

שיחה ד' – שאלות בפרש"י בפרשתנו (כה, לט), וכן בהערות אאמו"ר על הזהר.

שיחה ה' – ביאור בהערות אאמו"ר על הזהר, וכן עורר ע"ד מבצע פורים וההכנות לזה, ודיבר ע"כ שבכל שנה מדפיסים עלון ומעתיקים את תוכנו מלה במלה מהשנה הקודמת... והרי בכל שנה ושנה נוספים ענינים חדשים וצריכים לראות שהמודפס יהי' מתאים לשנה זו, וכן באסיפות שעורכים מזמן לזמן בענין המבצעים וכו' חוזרים תמיד על אותם דברים ואותו הפרוטוקול, בלי לחשוב אולי נשתנו העיתים ויש לקבל החלטות אחרות, ואולי זקוקים לפנים חדשות שיביאו חיות חדשה.

שיחה ו' – הביאור בפרש"י.

באמצע ההתוועדות ניגש הר' קלמנסון לכ"ק אד"ש ושוחח עמו.

בסוף ההתוועדות צוה כ"ק אד"ש לנגן "בני היכלא" וקרא ושר מתוך הסדור. כן הביט על ר"ח פארו ועל ד"ר רזניק והורה להם לומר "לחיים". אח"כ הכריז כ"ק אד"ש שמי שלא ברך ברכה אחרונה – יברך, ומי שצריך לומר "לחיים" – שיאמר, וחייך חיוך רחב.

סיום ההתוועדות בשעה 5:05. לאחר מנחה החל כ"ק אד"ש לשיר "ניעט ניעט ניקאווא" ובדרכו רמז בידו הק' להגביר השירה. לאחרי תפלת ערבית נסע כ"ק אד"ש לביתו.

יום א', ז' אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:15. בשעה 11:05 נסע למקווה ובדרך חילק צדקה. לפני שנסע לאוהל נכנס חתן לקבל סידור. בשעה 2:30 יצא כ"ק אד"ש כדי לנסוע לאוהל ובדרכו חילק צדקה. את הר' ירוסלבסקי שעמד שם בירך כ"ק אד"ש בנסיעה טובה. כן נופף כ"ק אד"ש את ידו לאות שלום (בחיוך) לקבוצת תיירים שעמדו ע"י 770 וצילמו אותו.

בשעה 6:30 חזר כ"ק אד"ש מהאוהל ויצא לתפלת מנחה ובסיומה ברך נוסעים בנסיעה טובה.

לתפלת ערבית יצא כ"ק אד"ש בשעה 7:10 ולאחרי' יצא לקידוש לבנה.

בשעה 7:30 נסע כ"ק אד"ש לביתו ובדרכו ברך את ד"ר לנדס בהצלחה רבה בנאומו.

יום ג', ט' אדר

היום מלאו 40 שנה להעברת מרכז חסידות חב"ד לחצי כדור התחתון בבוא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לארצות הברית באופן של קביעות, וכ"ק אד"ש אמר להר' חודוקוב על יום זה – שלאחרי ארבעים שנה מתחילה תקופה חדשה.

יום ד', יו"ד אדר

הלילה בשעה 11:00 החלו להגיע ל-770 ראשוני הבחורים שחזרו מהמשפט הידוע (בו ניסו להאשים שני בחורים מקראון-הייטס על שהיכו קשות גוי) ובישרו שהנאשמים זכו בדין ושוחררו, מיד החלה שמחה וצהלה ובפרט כשהגיעו הנאשמים והעו"ד והתחילו להתוועד, המשקה נשפך כמים. כשהריל"ג בישר לכ"ק אד"ש שהנאשמים זוכו, אמר כ"ק אד"ש: "שלא יתגרו בגויים".

יום ה', י"א אדר – תענית אסתר (מוקדם)

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:05, נכנס לחדרו ולאחר משך זמן יצא לאמירת סליחות ולקריה"ת. בסיום סליחות רמז כ"ק אד"ש בידו הק' לנגן "אבינו מלכנו". לפני קריאת התורה פתח כ"ק אד"ש את דלת הזאל (כנראה בכדי שהקהל בחוץ ישמע את הקריאה). קהל גדול של אורחים ברך "הגומל". בדרכו חזרה לחדרו הק' ברך כ"ק אד"ש את אמו של חתן בר-מצוה בברכת "מזל-טוב".

לתפילת מנחה ירד כ"ק אד"ש ל"זאל" למטה בשעה 3:15 ובדרכו חילק צדקה לילדים. משך כל התפילה עמד כ"ק אד"ש ובסיומה אמר שיחה שארכה כחצי שעה, "דברי כיבושין", והדגיש שהעיקר בזה הוא המעשה בפועל, כן דיבר על שם התענית – אסתר, וכן ע"ד הקביעות בשנה זו. בסיום עורר כ"ק אד"ש ע"ד מבצע פורים בכל מקום ומקום.

לתפילת ערבית ירד כ"ק אד"ש בשעה 6:15 ולאחר התפילה נסע לביתו.

ש"ק פ' תצוה, י"ג אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 9:15 והודיע להריל"ג שתתקיים התוועדות. לתפילת שחרית ירד כ"ק אד"ש בשעה 10:05. בקריאת התורה קראו בס"ת של משיח ובמפטיר קראו בס"ת הקטן (של הרבי) ועלו לתורה 4 חתנים (כולם מא"י).

לאחר התפילה הכריזו בין ההכרזות על סעודת ההודאה שתערך ב-770 לרגל שחרורם של שתי האברכים.

התוועדות

בשעה 1:30 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות ופתח בשיחה א' ע"ד ההוראה מפ' זכור במלחמת היהודי בעמלק, והאריך לבאר את אופן עבודתו של עמלק ונסיונותיו לקרר.

שיחה ב' – על ההוראה מהקביעות דפ' זכור בערב פורים.

שיחה ג' – בענין שמו של משה שלא נזכר בפ' תצוה מצד גודל האהבת ישראל שלו, וההוראה מכך לכל יהודי איך לאהוב את זולתו "כמוך" ממש באהבת ישראל עד מס"נ (כמשה רבינו). וקישר זאת כ"ק אד"ש לימי הפורים ולקריאת המגילה דוקא "ברוב עם" שגם בזה מודגש אחדותם של ישראל.

אח"כ אמר כ"ק אד"ש מאמר (כעין שיחה) ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק גו'.

שיחה ד' – שאלות בפרש"י בפרשתנו ובהערות אאמו"ר על הזהר, ובסיומה עורר שוב ע"ד מבצע פורים וכן שאר המבצעים.

שיחה ה' – הביאור בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר, ובסיומה הורה כ"ק אד"ש להר' טעלעשעווסקי לנגן "שושנת יעקב", וכשלא ידע הורה לר' יואל להתחיל, והביט כ"ק אד"ש בסידור ושר עם הקהל.

אח"כ החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניקאווא" (וכן לאחרי תפילת מנחה). סיום ההתוועדות בשעה 4:45 לערך.

לתפילת ערבית נכנס כ"ק אד"ש בשעה 6:30 ללא המגילה, ולאחר התפילה רמז להריל"ג שילך להביא את המגילה. בקריאת המגילה רקע כ"ק אד"ש ברגלו (במקומות הידועים) עד שהילדים הפסיקו להרעיש, בעת אמירת הברכות ושושנת יעקב גלל כ"ק אד"ש את המגילה והכניסה לנרתיק. בסיום התפילה החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט" ובדרכו לחדרו רמז בידו הק' להגביר השירה (וכן כשנסע לביתו).

יום א', י"ד אדר – פורים

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 9:50. לתפילת שחרית ירד בשעה 10:05 כשהמגילה בידו ובדרכו חילק צדקה לילדים. לאחר התפילה החל הקהל לשיר ורמז כ"ק אד"ש בידו הק' להגביר השירה (וכן לפני ובסיום תפילת מנחה).

בשנה זו שלח כ"ק אד"ש משלוח מנות גם למר הנרי שי', המשלוח כלל בתוכו: משקה, אזני המן ותפוח.

בשעה 3:40 נסע כ"ק אד"ש לביתו וחזר בשעה 4:30. לתפילת ערבית יצא בשעה 6:45.

התוועדות

כ"ק אד"ש ירד להתוועדות בשעה 9:30, הקהל החל לשיר וכ"ק אד"ש רמז בידו הק' להגביר השירה.

תוכן השיחות מובא ב"שיחות קודש" תש"מ ח"ב עמ' 321 ואילך, וכן ישנו סרט הקלטה מהתוועדות זו.

בין השיחות הורה כ"ק אד"ש לנגן ואמר מאמר ד"ה בלילה ההוא.

הנכד של הר' ז. ל. אסטולין מב"ב אמר לכ"ק אד"ש "לחיים" וכ"ק אד"ש קרא לו ומסר לו חתיכת עוגה עבור סבו.

לקראת סיום ההתוועדות דובר בארוכה על המצב באה"ק.

אח"כ הכריז כ"ק אד"ש על המגבית ל"קופת רבינו" וצוה לנגן "שושנת יעקב".

לאחד מהנוכחים שהי' בגילופין והשתולל קצת אמר כ"ק אד"ש "חסיד אושטאַק" [= הלך ממנו החסיד].

אח"כ צוה כ"ק אד"ש לנגן ניגון הכנה, ניגון ד' בבות, "ניע זשוריצי כלאָפצי", "עוצו עצה ותופר", "הושיעה את עמך", "פרזות תשב" ו"ופרצת". אח"כ החל לנגן בעצמו "ניעט ניעט ניקאווא".

טרם צאתו החל כ"ק אד"ש לנגן "כי בשמחה" ובדרכו רמז בידו הק' להגביר השירה. סיום ההתוועדות בשעה 2:20 לערך ולאחר משך זמן נסע לביתו.

יום ב', ט"ו אדר – שושן פורים

כשהגיע כ"ק אד"ש מביתו (בשעה 10:05) פתח לו את הדלת ר"ש קונין מקליפורני' כששרוולו מופשל (להנחת תפילין), ואמר לו כ"ק אד"ש (בחיוך): כאן לא קליפורני', כאן קר.

בשעה 11:05 נסע כ"ק אד"ש למקוה וחזר בשעה 11:35. בשעה 2:45 נכנסו 2 חתנים לג"ע התחתון לקבל סידור. בשעה 3:00 נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר בשעה 6:45.

יום ג', ט"ז אדר

הלילה בשעה 8:00 החל כ"ק אד"ש לקבל אנשים ל"יחידות", להלן ר"ד ממה שדיבר עם כו"כ (ע"פ השמועה) מובא למטה במדור "יחידות".

היחידות נמשכה עד 1:50 ובשעה 2:00 נסע כ"ק אד"ש לביתו.

יום ה', ח"י אדר

לאחר תפילת מנחה ברך כ"ק אד"ש נוסעים בנסיעה טובה, לפתע ניגשה אישה עם תינוק בזרועותי' ובקשה ברכה עבור בנה, כ"ק אד"ש דיבר עמה באנגלית ובירכה שתזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט. האשה לא הרפתה והחלה לבכות והביט כ"ק אד"ש על הר' א. הכט ושאלו (בחיוך) אודות האשה. כאשר פסקה לבכות ביקשה האשה עוד ברכה עבור הילד ובירכה כ"ק אד"ש שוב (באנגלית). כשהמשיך כ"ק אד"ש ללכת ניגש מישהו ונישק את ידו הק', כ"ק אד"ש שאל את הר' הכט האם זהו אביו של הילד וענה שכן, ובירכו כ"ק אד"ש. לפני שנכנס לג"ע התחתון שאל כ"ק אד"ש את הר' הכט האם הענין הקודם סודר וענה בחיוב.

יום ש"ק פ' תשא, פ' פרה, כ"ף אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 9:20 והודיע שתתקיים התוועדות. לשחרית ירד כ"ק אד"ש בשעה 10:05. קריאת התורה קראו בס"ת של משיח ועלו 4 חתנים (כולם מא"י). בתפילת מוסף רמז כ"ק אד"ש בידו הק' לנגן "הוא אלוקינו".

התוועדות

בשעה 1:40 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות ופתח בשיחה א' אודות שבת זו הבאה לאחרי ימי הפורים ובה מתעלים כל עניני הפורים ד"קיימו מה שקבלו כבר" כו', וכן ביאר ההוראה מפ' פרה בנוגע ללימוד התורה, ודיבר ע"כ שהיות ונמצאים בשנת שמיטה אזי תמורת עבודת האדמה יש לעסוק בלימוד התורה, לימוד באופן ד"שבת לה'" בהדגשה "לדרוש את ה'". אח"כ דיבר על הקביעות בימי החודש – כ' אדר, יום שבו אירע המעשה עם חוני המעגל והגשמים, וההוראה מכך שנדרשת גם עבודת התפלה, וסיים שבודאי נתנו לכ"א כחות ובאופן דבזבוז האוצרות ליישם הן ענין התורה והן ענין התפלה, ורק צריכים להביאם מהכח אל הפועל.

שיחה ב' – פתח בביאור לטעם שמביאה החסידות שטהרה מטומאת מת היא דוקא ע"י פרה אדומה, וביאר הענין בעבודת האדם.

שיחה ג' – ההוראה מהמעשה של חוני המעגל על הצורך להתעסק בעבודת התפילה. בסיום שיחה זו אמר מר הנרי "לחיים" ורמז לו כ"ק אד"ש לומר פעם שני'.

שיחה ד' – ע"כ שלא עוסקים בדברים שלא מעוררים עליהם בהתוועדות, כגון מבצע פסח ומעות חיטין, והרי הדברים כתובים בשו"ע ועפ"ז יש לפעול ולא לגרום עגמת נפש וכו'.

שיחה ה' – בתחילתה דובר על נס פורים שאירע בשנה זו, כשנשיא ארה"ב גזר (בי"ג אדר) גזירה כנגד ארץ ישראל ולאחרי יומיים (פורים ושושן פורים) "נפל פחד היהודים עליהם" והתחרטו מכך, אשר נס גלוי זה בא כתוצאה מכך שהיהודים עמדו באופן ד"לא יכרע ולא ישתחוה". אח"כ דובר באריכות ע"ד הצורך ליישב את כל חלקי א"י ביהודים.

אח"כ אמר כ"ק אד"ש מאמר (כעין שיחה) ד"ה וידבר ה' וגו' זאת חקת התורה גו'.

שיחה ו-ז – ביאור בפרש"י ובהערות אאמו"ר על הזהר.

סיום ההתוועדות בשעה 5:20, ולאחרי' נטל כ"ק אד"ש את ידיו הק' לתפילת מנחה. בקרה"ת קראו בס"ת של משיח ועלה חתן לתורה. בסיום התפלה החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניקאווא" ובדרכו לצאת רמז בידו הק' להגביר השירה.

יום א', כ"א אדר

לפני תפילת מנחה נכנסו 2 חתנים לקבל מכ"ק אד"ש סידור. כשיצא כ"ק אד"ש מחדרו לתפלת מנחה חילק לילדים מטבעות לצדקה. לאחר התפילה ברך נוסעים בנסיעה טובה ופסח כשר ושמח.

יום ה', כ"ה אדר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 10:15 ומיד יצא לקריאת התורה ובדרכו חילק לילדים מטבעות לצדקה. כשיצא מקריה"ת ברך משפחות של חתן בר-מצוה בברכת מזל-טוב כמ"פ.

בשעה 2:45 נסע כ"ק אד"ש לאהל הק'. כשחזר בשעה 6:40 ניגש אליו אורח (ר"מ בישיבת בעלז בירושלים) והושיט לכ"ק אד"ש את ידו לשלום, כ"ק אד"ש הראה לו בידיו שאינו יכול להחזיר לו שלום (כנראה משום שעדיין לא נטל את ידיו הק') ונכנס לחדרו. מיד אח"כ יצא כ"ק אד"ש לתפלת מנחה, ובסיום התפלה פנה ללכת לעבר אותו אורח ואמר לו כ"ק אד"ש: "מגיע לכם שלום עליכם" ולחץ את ידו ואמר לו בחיוך "שלום עליכם". כשיצא ברך נוסע בנסיעה טובה ופסח כשר ושמח.

בשעה 7:10 יצא כ"ק אד"ש לתפלת ערבית, ולאחר זמן קצר נסע לביתו.

יום ש"ק פ' ויק"פ, פ' החודש, כ"ז אדר

בשעה 7:30 הגיע כ"ק אד"ש מביתו, וירד לאמירת תהלים בשעה 8:35. בדרכו למקומו הרים כ"ק אד"ש מעיל שנפל לארץ והניחו על ספסל.

בשעה 10:35 ירד כ"ק אד"ש לתפילת שחרית. בקריה"ת קראו בס"ת של משיח ועלו לתורה 4 חתנים. מס' פסוקים לפני "חזק חזק ונתחזק" נעמד כ"ק אד"ש. בהפטרה דפ' החודש קרא כ"ק אד"ש כמנהג האשכנזים (כרגיל בכל שנה ולא כהמודפס בס' המנהגים).

התוועדות

בשעה 1:30 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות. להלן נקודות קצרות מהשיחות:

שיחה א' – ההוראה מפ' החודש: לפעול מעתה באופן חדש לגמרי, וכן במבצע פסח ובכל המבצעים ב"שטורעם".

שיחה ב' – הקביעות בפ' ויק"פ: ויקהל – קהל, מציאות אחת, חשיבות האיכות. פקודי – מנין, ריבוי הכמות. וההוראה שצ"ל ההדגשה בשניהם (וראה לקו"ש חכ"א ע' 250 ואילך). וכן ההוראה מכ"ז אדר – יום ג' למעשה בראשית שהוכפל בו כי טוב, לשמים ולבריות וקישר זאת עם ההוראה מויק"פ.

כ"ק אד"ש אמר מאמר (כעין שיחה) ד"ה החודש הזה לכם גו'.

שיחה ג' – ביאור בפרש"י (לה, ה) ובפ' תשא (נדפס בלקו"ש חכ"א ע' 223 ואילך), וכן ביאור בהערות אאמו"ר על הזהר. בסיום שיחה זו דובר בארוכה ע"ד המצב באה"ק דפיקוח נפש ממש של ג' מליון יהודים כ"י וכו', ועל מי שאינו פוסק ע"פ שו"ע ולא מוכן לומר מאין לקח פסק דין זה. בין הדברים אמר כ"ק אד"ש: "רואים בפועל שה'רעש' שעשו – עזר, ופעל שלא ישתקו אלא יאמרו בבירור את הפסק-דין, עד שכמה רבנים קיבלו אומץ לשלוח מכתב למושל ארה"ב. וזה שולל את הטענה, שצריכים להחריש מכיון שבין-כה לא יקשיבו לפס"ד . . כיון שבתור רב מוכרחים למחות, ולא להתפעל מכך שאולי לא יקשיבו לזה".

שיחה ד' – המשך הביאור בפרש"י.

כ"ק אד"ש הורה למר הנרי ולהר' י' הכט לומר ב"פ לחיים, דיבר כמ"פ עם הר' שטיינמיץ.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 5:10 (לערך). לאחר תפילת מנחה החל כ"ק אד"ש לנגן "ניעט ניעט ניקאווא".

בשעה 6:50 התפללו תפילת ערבית, ובסיומה בעת שפינו לכ"ק אד"ש מקום שיוכל לראות את ההבדלה, הצביע כ"ק אד"ש על דף של הערות הת' שנפל ארצה ורמז שירימוהו.

יום ב', כ"ט אדר, ער"ח ניסן

אחרי תפלת ערבית הודיע כ"ק אד"ש למזכירות שתתקיים הלילה התוועדות קצרה.

התוועדות

בשעה 9:35 ירד כ"ק אד"ש להתוועדות ודיבר ה' שיחות (נדפסו ב"שיחות קודש" תש"מ ע' 476 ואילך וכן ישנו סרט הקלטה מהתוועדות זו).

בהתוועדות הורה כ"ק אד"ש להר' גרוסמן (ממגדל העמק) ולהר' שטיינמיץ לומר "לחיים" על כוס גדולה. להר' מ"מ פלדמן (שהוא כהן) הורה כ"ק אד"ש לומר "לחיים" על כוס גדולה באומרו שלילה לאו זמן עבודה הוא ומותר בשתיית יין...

בסיום ההתוועדות הורה כ"ק אד"ש לנגן ניגון הכנה, ניגון ד' בבות, "ניע זשוריצי כלאָפצי", ופרצת. אח"כ החל כ"ק אד"ש לנגן ממצרים גאלתנו, הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה והחל לנגן "והיא שעמדה". אח"כ צוה והחל לנגן "על אחת כמה וכמה" ובאמצע הניגון קם כ"ק אד"ש מכסאו והחל לעשות בידיו הק' תנועות של שמחה ויצא. ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:30 (לערך).

יחידות

יום ג', ט"ז אדר

לא' שנוסע לאה"ק אמר כ"ק אד"ש שידבר שם ע"ד השטחים ושבאה"ק שומעים יותר לא' מחו"ל מאשר לא' הנמצא באה"ק, ושיפרסם מה שדיבר כ"ק אד"ש בעת ההתוועדות (דפורים).

לעוד א' שנוסע לאה"ק אמר כ"ק אד"ש שידבר שם מה שדובר בהתוועדות (דפורים) ובתוקף, וראי' מוכחת לזה שתוקף מועיל הוא מנשיא ארה"ב – קרטר, שאמר דבר ואח"כ התחרט מצד התקיפות שהיתה באה"ק נגד זה.

לכהן א' אמר כ"ק אד"ש שיכין עצמו לעבודת ביהמ"ק בקרוב.

למדריך נוער של קבוצת "ביתר" באוסטרלי' אמר כ"ק אד"ש (תרגום חפשי מאנגלית): שני דברים מצערים אותי: א) [שלא מכירים ב]עובדה שארץ ישראל היא קדושה [ונקראת כן] בכל השפות בגלל שהקב"ה נתן לנו אותה, ולא בגלל החלטת האו"ם, הצהרת בלפור או השואה, ולא בגלל שיש בה בתי קולנוע ובתי תיאטרון, כי כאלו אתה יכול למצוא יותר טובים ב"טיימס-סקווער", במלבורן או בסידני. ב) מה שבגין התחיל לתת חלקים מא"י לסאַדאַת – זה דבר רע! אני לא מאמין לסאדאת ואש"ף...

המדריך הנ"ל סיפר לכ"ק אד"ש שבעבר שמר כשרות וכעת הפסיק, ואמר לו כ"ק אד"ש: זה מעגל רע... הרעיון של הכשרות דומה למתכון-דיאטה שאדם מקבל מהמומחה שלו אשר הוא יודע מה מתאים לו לאכול ומה לא לאכול, ובמקרה שלנו [המומחה] זה הקב"ה...

בנוגע ל"ביתר" אמר כ"ק אד"ש: מקורה (של קבוצה זו) הוא מרוסיא או פולני' והי' להם הרבה ["תוקף"]. התקיפות הזו אפשר לנצל ב[פעולה עם] הילדים שישארו חרדים כשמתיישבים בארץ ישראל.

מענות קודש

א' שנדב ממון בשותפות עבור מוסדות חב"ד בצפת ואחרי מס' שבועות הפסיד בעסקיו, כתב לכ"ק אד"ש שחושב שהסיבה לכך היא פרסום שמו, וענה כ"ק אד"ש: מצוה לפרסם עושי מצוה. ושיסע לאה"ק לבקר מוסד שלו בצפת.

לאחרונה שאל א' את כ"ק אד"ש שהיות ותובעים לעסוק במבצעים וכו' האם שייך גם היום "עבודת התפלה" כבעבר, וענה כ"ק אד"ש: "כפסק דין ברור קונטרס התפלה ועוד".

א' שאל את כ"ק אד"ש ע"ד סדר לימוד התו"א עם מקורביו – האם ללמוד בכל שבוע את המאמר השבועי ומה שלא יספיקו יסביר בע"פ, או ללמוד מאמר א' במשך מס' שבועות, וענה כ"ק אד"ש: "קדימה שמכל שיעור יצאו בענין שלם בפ"ע. העיקר לסיים ענין".

א' כתב לכ"ק אד"ש שעד עתה עבד גם בשבת ואילו עכשיו מתחיל לחפש עבודה שלא צריך לעבוד בה בשבת, וענה לא כ"ק אד"ש: "מבהיל בודאי יהי' סגור למחר החל מזמן הדלק"נ עד אחרי הבדלה".

בהמשך להנ"ל, קיבל עוד א' על עצמו לשמור שבת וכתב ע"ז לכ"ק אד"ש, ונתקבל מענה: "תודה לבבית על הבשו"ט כן יזכה לבשר בשו"ט תמיד כל הימים".