אדר תשכ"ו - ר' שלום דובער הלוי וולפא

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

[יום ב' שושן פורים ה'תשכ"ו]

בשבת הייתה התוועדות כמה שעות, והי' משמע מהרבי שמותר לשתות בפורים, ובמילא כמובן שכולם קיימו את המצוה של עד דלא ידע בלילה הראשון, והי' מאד שמח עד הבוקר. ביום ראשון, כלומר בפורים עצמו, רקדו כולם ברחוב ליד 770 הרבה זמן ועשו קולעס ואת השמחה אין לתאר.

... ב-8:30 התחילה ההתוועדות של פורים. הבית-מדרש הי' מלא אלפי איש, היו הרבה שיחות וכ"ק אדמו"ר שליט"א שתה הרבה פעמים, הוא מילא את הגביע חצי משקה וחצי יין ושתה כך הרבה פעמים. בשעה 1 בערך הוא התחיל לדבר שכבר אחרי חצות, וההתוועדות יותר קרובה לסוף מאשר להתחלה, ובכ"ז הוא לא רואה אף אחד שמקיים את עד דלא ידע, ואולי למישהו יהי' מסירות נפש ויקיים עד דלא ידע, וזלמן דוכמאן שתה הרבה וצעק כל הזמן, ואח"כ נשען על השולחן של כ"ק אד"ש והתעלף על השולחן של כ"ק אד"ש, ופתאום ראו שהוא לבן כולו והוציאו אותו ושפכו מים וכו' וכו' ועכשיו ב"ה הכל בסדר.

התחילו קצת לשתות, ופתאום צעק כ"ק אד"ש שאיפה שיש רק איזה בקבוק מלא שירוקנו אותו מיד, והוא בעצמו החל לחלק בידו הק' לזקנים מסביב וכן לעוד כמה אנשים, ולבחורים שנסעו לשבת וכן היו אתמול במחנה הצבאי הגדול ביותר כאן כדי לקרוא המגילה ולשמח את היהודים, ואד"ש הי' ממש במצב של עד דלא ידע כי הוא שתה המון פעמים והי' בשמחה גדולה. ובסוף דיבר שיחה ארוכה שיש כאלו שלא מחזיקים מחלק האגדה שבתורה, אבל באמת זה כמו שאר חלקי התורה ואפי' זה מדוייק במילים ובסדר איך שכל דבר כתוב, והוא הביא שני מדרשים בקשר לפורים ששם כתוב בקשר להמן שטען ודתיהם שונות וכו', שכל יום הם עושים חגים "שמיטין ויובלות", ובמדרש השני כתוב "יובלות ושמיטין", כלומר פעם שמיטין קודם ובשני יובלות קודם, ואמר שזה תלוי במחלוקת של הבבלי והירושלמי, והי' פלפול מאוד ארוך ועמוק וממנו הוכיח עד כמה מדוייק כל מילה ואפי' הסדר איך שכתובים המילים במדרשים, ואח"כ אמר מה עניינה של המחלוקת בעבודת האדם והסביר את הענין של שמיטה ויובל בעבודה והמחלוקת וכו', ואת כל הפלפול העצום הזה אמר אחרי ששתה המון פעמים גביעים גדולים של משקה ויין. אח"כ אמר כ"ק אד"ש שנמצא כאן הנכד של זוין ושהוא יגיד לחיים בשביל הסבא שלו, ואד"ש נתן לו ואמר לו שיגמור עד הסוף, ואח"כ נתן לו פעם שני' וכן נתן לו חתיכת לעקרח, וצחק ואמר לו שסבו עושה קידוש על 99% והוא לא צריך פארבייסן, ובכלל הי' כ"ק אדמו"ר שליט"א בשמחה עצומה שאף פעם לא הי' כך. ואח"כ צעק בקול "כלים ריקים אל תמעיטי, אוואו ס'איז נאר פאראן אביסל משקה, מען זאל דאס אויסליידיקען" [=היכן שרק ישנו מעט משקה, שירוקנו את זה], ושרו האפ-קרזרק וכ"ק אדמו"ר שליט"א הי' בשמחה עצומה ופניו היו להבים, ובמשך כל הזמן חילק בידו הקדושה משקה לזקנים וכן לאורחים שבאו, אבל כמובן שהבחורים ושאר אנ"ש לא ניגשו לקחת, אבל לבסוף בשעה 3 צעק בקול "כל הפושט ידו נותנים לו", ואז רצו כולם על השולחנות והיו דחיפות איומות, וכולם הביאו את כל המשקה שנשאר על השולחן של כ"ק אד"ש, ושם נשברו בקבוקים והי' ממש סכנה ח"ו כי היו דחיפות נוראות, וכמעט שדחפו את כ"ק אד"ש, ואז התחננו אליו הזקנים שיפסיק לחלק משקה כיון שהי' ח"ו סכנה. ובשעה 3:30 יצא מהבית- מדרש והורה בידו הקדושה שירקדו, וכולם מיהרו למעלה וחיכו בפתח של 770 שכ"ק אד"ש ייצא מחדרו לנסוע הביתה, ורובם לא קיבלו משקה מכ"ק אדמו"ר שליט"א וביניהם אני, אני הייתי כבר שיכור קצת, וכיון שהי' לי בקבוק משקה שקיבלתי משלוח מנות מחבר שלי שאני לומד איתו נגלה, אז רצתי מהר לחדר והבאתי את המשקה והחזקתי ביד אחת הבקבוק ובשני' כוס ועמדתי בפתח של 770, ופתאום יצא כ"ק אד"ש מחדרו ואני עמדתי בפתח כדי שיראה אותי עם המשקה ויתן לי, אך הוא לא הבחין בי והלכתי כמה צעדים קדימה ואז ראה אותי עם המשקה, וחייך אלי ולקח את הבקבוק ופתח אותו ומזג לי פעמיים, ואח"כ המשיך לחלק כך בפתח של 770 לכולם, וכולם הלכו מהר להביא עוד משקה כיון שראו שכ"ק אד"ש מחלק. וכך עמד כ"ק אד"ש בחוץ שעה שלימה, והתקרב אל הקרר ושם עמד וחילק בפתח של הקרר, והבחורים שכבו על הגג של הקרר וכ"ק אד"ש חילק לכולם, והיו דחיפות נוראות ונהי' פנצ'ר בקרר של המזכיר של הרבי. ובשעה 4:30 לפנות בוקר נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א אל קרר של חסיד אחד, ואני ועוד כמה בחורים התחלנו לרוץ לבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א בפרזידענט סטריט, והגענו לפני הקרר ושם היו עוד כמה בחורים שלא קיבלו ונתנו לאד"ש בקבוקים והוא המשיך לחלק שם ליד ביתו, והיו דחיפות ואמר "דא איז דאך ניטא וואס צו שטופן זיך" [ = כאן אין מה להדחף], כי היו שם רק כשלושים בחורים, והיו כאלה (וכן אני) שקבלו כבר ליד 770 וכאן לקחו שוב. ואח"כ אמר כ"ק אד"ש "דער וואס האט שוין געהאט איין מאל, איז א צווייטע מאל וועט גארניט צוגעבן" [ = מי שכבר קיבל פעם אחת, פעם שניה לא תוסיף כלום], ואח"כ שאל אם יש עוד משקה, וניגש בעל-הבית אחד מטורונטו וכ"ק אד"ש מזג לו ואמר שיקח מה שנשאר ויחלק בטורונטו. ואח"כ הבעל-בית ההוא ברך את כ"ק אד"ש, וענה כ"ק אד"ש: "גם אתם, א פריילעכער שושן פורים, און מען זאל ממשיך זיין די שמחה אויף א גאנץ יאר" [ = שושן פורים שמח, ולהמשיך השמחה על כל השנה].

ואח"כ התקרב כ"ק אד"ש לפתח ביתו והתחילו לשיר "ניעט ניעט ניקאווא קראם ייווא אדנאווא", וכ"ק אד"ש רקד והי' בשמחה רבה, ועמד כמעט כרבע שעה בשער ביתו ורקד והורה בידו הק' שירקדו, וממש מי שלא ראה את השמחה שם לא ראה שמחה מימיו. אני לא יכול לתאר לכם את מה שנעשה שם ברגעים אלו. וכולם אומרים שעוד אף פעם לא הייתה התוועדות כזאת וביחוד הסוף של ההתוועדות. ההתוועדות עצמה היתה 7 שעות, בסוף ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש שמסתמא יתוועדו מחר ונתן את בקבוק המשקה שלו וכן הלעקרח שעמד שם בשביל ההתוועדות. היום בבוקר, כשיצא כ"ק אד"ש אחרי קריאת התורה, ניגשו שוב אליו אלה שעדיין לא קיבלו והוא חילק שוב, ואחרי מנחה ניגש עוד יהודי אחד שלא קיבל, וכ"ק אד"ש אמר לו שעדיין פורים ושיקחו הרבה משקה ואפשר לקחת לבד, ושיקיימו עד דלא ידע גם היום. אתם בוודאי רואים לפי הכתב והסגנון שאני עכשיו במצב של עד דלא ידע, השעה 8:30 בלילה, ומסביבי רוקדים כולם... ומסתמא תיכף ילכו לחזור השיחות והמאמר של ההתוועדות ואח"כ יתוועדו הבחורים הלאה.

... אתם בוודאי מבינים כבר מדוע אני רוצה להשאר כאן עוד ועוד, האם אפשר לחיות במקום אחר, ה' יעזור שנקבל בפנימיות את הענינים של פורים וזה ימשך על כל השנה, וכמו שבירך כ"ק אד"ש שתהי' שנת אורה זו תורה וכו' וכו' אמן.

[יום ד', כ"ד באדר תשכ"ו]

היום הלך החברותא שלי שאני לומד איתו בהפסקת הצהריים - ללמד בפאבליק-סקול במסגרת של ה”מיטוואך שעה”, שאת זה יסד הרבי מהוריי”צ נ”ע, שכל בחור שיודע לדבר אנגלית שילך ללמד יהדות לילדים הקטנים היהודיים בבתי ספר של הממשלה באמריקה, ואח”כ נמצאים איתם בקשר עד שהם גדלים, ומזה יש כבר ב-‏770 ישיבה של עשרות בחורים אמריקאיים שהצילו אותם מבתי ספר של הגויים, הישיבה נקראת “הדר התורה”.

... שמחתי לשמוע שהרב זוין מקווה שהוא יוכל לסדר את הארכת זמן שהותינו כאן, אבקשכם להודיע לי מיד כשתהי’ איזו ידיעה ברורה בקשר לזה.

... אחרי שמחת פורים כזאת זה נמשך על כל השנה בלימוד התורה וקיום המצוות, וכמו שדיבר כ”ק אדמו”ר שליט”א בשבת, שע”י העד דלא ידע שבפורים נמשך על כל השנה שלימוד התורה וקיום המצוות הוא באופן של עד דלא ידע, שזהו”ע האהבה שלמעלה מטו”ד, שזהו”ע לימוד התורה וקיום המצוות במסירות-נפש, וכמובן שזוהי התכלית ולא השמחה עצמה.

... כמובן שאני עוד ממשיך לחזור חסידות בבית-הכנסת שכתבתי לכם, וכן אני לומד איתם שו”ע, כי הרי זה דורש כ”ק אדמו”ר שליט”א, ואפי’ בשבת שיש התוועדות שכמעט שלא נשאר זמן ללכת דורש הרבי שילכו, כי האנשים שבבית-הכנסת שרוצים לשמוע דברי תורה, או שאפי’ הם לא רוצים בגלוי אבל מצד הנשמה ודאי שרוצים - הנה הם לא צריכים לסבול מזה שיש התוועדות.

... לפני כמה חודשים, הת’ יהודה רבינוביץ מירושלים שנמצא כאן שאל את כ”ק אד”ש שאלה עצומה בחסידות, ששאל אותה לכל המשפיעים ולכל אלה שיודעים טוב חסידות ואף אחד לא יכל לענות, ואז שאל מכ”ק אד”ש והוסיף ששאל את השאלה לר’... ולהרב... ולר’... שלומדים כאן חסידות ואין מענה בפיהם ולכן שואל את הרבי. והרבי ענה לו תשובה ארוכה, אבל לפני שענה כתב באותיות גדולות: "כמה שניות הקדישו כולם ביחד להתבוננות לחפש תירוץ להנ”ל?" כלומר שלפני שהולכים לשאול שאלה מהרבי צריך לשאול ולחקור בזה ולשבור את הראש, ואז אם לא מוצאים בשום אופן תשובה אז שייך לשאול את הרבי...

[יום ד', ב' ניסן, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, תשכ"ו]

ביום ב’ ער”ח נסע כ”ק אדמו”ר שליט”א לאהל, כמו בכל ער”ח, וחזר בערב, ומיד שבא יצא לחצר של 770, ושם שפך שלשה פעמים מים בכלי שעמד שם בשביל ה”מים שלנו” למצות שאפינו למחרת בשביל כפר-חב”ד, כלומר המצות שכ”ק אד”ש שלח לכפר-חב”ד, וכן מצות בשביל בית הרבי והרבנית הזקנה וכו’.

בשבוע האחרון נסע כ”ק אד”ש לאהל ג’ פעמים, ביום ה’ וביום ב’ והיום בגלל ב’ ניסן, ובכל פעם הוא נמצא שם כל היום עד השקיעה, והוא צם כל היום. כיון שהוא בא בבקר ל-‏770 ומתפלל בחדר ונשאר כאן עד 6, ורק אז הולך הביתה, וכן ביום ה’ הי’ ער כל הלילה בגלל היחידות, וכן ביום א’ השבוע וגם בשבת הוא אינו ישן כל הלילה, כידוע מנהג הרביים והרבי שליט”א שלא ישנים בליל שבת, וממש כל מה שנותן קצת בריאות לרבי זה רק שהחסידים לומדים ומתפללים ועוסקים בהפצת המעיינות.

בלילה של יום א’ נכנס ליחידות אדם אחד שבא מאנגלי’ זה עתה. הוא כבן 60 עם זקן ארוך, והוא אינו רואה בעיניו והוא ביקש ברכה מהרבי שיוכל לראות. והרבי ענה לו שלעשות מופתים וכו’ אינו רוצה, כיון שאח”כ ייצא שכל מה שהוא בא לרבי מאנגלי’ זהו בשביל המופת ולא זוהי הדרך של חב”ד, אבל הוא מבטיח לו שבעוד כמה ימים יקום בבוקר ויראה בעיניו ויתפלל ג’ פעמים ביום מתוך הסידור, והוא יצא בהתפעלות גדולה וסיפר את המעשה לכולם ולמחרת נסע בחזרה לאנגלי’.

קודם, אחר תפילת מעריב, הוציא כ”ק אד”ש חבילה של שטרות דולרים וחמישיות ועשיריות מכיסו, וקרא לר’ שמואל לעוויטין הישיש ונתן לו את הכסף, ואמר שזהו השתתפותו בהתוועדויות שיעשו לכבוד יום ההילולא של אדמו”ר הרש”ב היום, ושל אדמו”ר הצ”צ בי”ג ניסן.