אדר תשמ"ב - ר' אהרן קורנט

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יומן אדר ה'תשמ"ב

יום ד' א' אדר ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת ב-10:13 לפני"כ חילק צדקה לילדים וכן נתן ג"כ צדקה [כרגיל] לאחרי קרה"ת נתן לילד שהי' בתוך ה'זאל' מטבע והורה לו לשים בצדקה. לפני מנחה נכנסו משפחת חתן לקבל ברכה וסידור מאת כ"ק אד"ש - בגעה"ת [וכן

הי' אתמול. שרו ויהי בימי אחשוורוש לפני התפילה עד שאד"ש הגיע - לא הגיב כלל, לאחרי התפילה בירך נוסעים].

יום ה' ב' אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ויצא לקרה"ת ב- 10:15, כשהגיע מביתו נתן לילד [שהי' לו היום אופשערניש מטבע] ואמר לו [באנגלית] לשים בקופת צדקה, למנחה יצא ב- 3:20 לפני כן נכנסו משפחת גרונר לחתונת בתו והחתן ומשפחתו לקבל ברכת וסידור אד"ש, בגעה"ת. יצא למעריב ב- 6:45 [בנימין פתח את הדלת וכו'] נסע לביתו 11:50 [כרגיל].

יום ו' ג' אדר ה'תשמ"ב

השבוע חזר פויזנר ממקום שנשלח ... ורשם למעלה מאלף יהודים לס"ת.

כשנסע אד"ש לביתו חילק לילדים כסף לצדקה, הילדים אמרו לאד"ש 'אדאנק' כרגיל ולאחרי שאד"ש שם הכסף לצדקה גם כן אמר לילדים 'אדאנק' (כרגיל) אך שמעתי שהפעם אמר בנו של ר' מ. הארליג 'אדנאק' ואמר לו אד"ש "צוגעזונט".

כשהלך אד"ש לביתו לאחר קבלת שבת בדרכו נעצר לרגע פעם או פעמים כשהגיע לביתו ניסה לפתוח את הדלת הפנימית עם המפתח אך לא נפתחה הדלת ואד"ש התיישב על כסא שהיה שם בצד וכעבור כדקה ירד מישהו... מהבית ופתח את הדלת ואד"ש נכנס לביתו.

ש"ק פר' תרומה ד' אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב- 8:50 [הסתכל לכיוון ה'זאל', היו הרבה בחורים...] ירד לתפילת שחרית ב10:05 (כשנכנס הביט על שיחה שהייתה מונחת על הרצפה המשיך מעט ללכת ולאחרי שהרימו הפסיק מלהביט והמשיך דרכו למקומו), ב"אל אדון" הש"ץ שר בניגון של "האדרת והאמונה" ובמשך השיר הורה אד"ש להגברת השירה. ב"הוא אלוקינו" הורה להגברת השירה וכן כשהש"ץ ניגן.

יצא למנחה 5:15, למעריב יצא ב- 6:30 אח"כ הבדלה. וכשנסע לביתו בפרוזדור שרו "ויהי בימי אחשוורוש" ואד"ש הורה להגברת השירה ובחוץ שרו "ווי וואנט משיח נאו" ואד"ש הורה להגברת השירה ומהמכונית הורה בידו הק' כשמסובב ידו הרבה פעמים בלי הפסק.

יום א' ה' אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:35 לפני מנחה נכנסו 2 חתנים לקבל ברכה וסידור אד"ש - בגעה"ת למנחה יצא ב- 3:15 אחרי התפילה ילד קטן עשה בידיו 'שלום' לאד"ש לפני הכנסו לגעה"ת, אד"ש הסתובב מעט ועשה לו 'שלום' בידו הק'.

יום ב' ו' אדר ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת 10:05 לפני מנחה נכנסו לגעה"ת שני חתנים לקבל ברכה וסידור, למנחה יצא ב- 3:25 אחרי התפילה בירך נוסעים [לברזיל] א' מהם קיבל כשהכניס פתק על נסיעתו, דולר לצדקה. למעריב יצא ב- 6:48 הניח ידו על מיצחו כמו במנחה - כל משך תפילת מעריב מלבד בק"ש הניח ידו על עיניו.

יום ג' ז' אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב10:05 נסע למקווה ב10:45 וחזר ב11:30, נסע לאוהל ב1:50 חזר מהאוהל ב6:35 ויצא למנחה. לאחר מנחה הודיע לייבל שמעריב כעבור רבע שעה. יצא למעריב ב7:07 אח"כ נסע לביתו.

יום ה' ט' אדר ה'תשמ"ב (יום בואו של אדמו"ר הריי"צ לארה"ב)

יצא לקראת התורה ב10:08 (היה ילד בר-מצווה שנהיה חבדני"ק ולאביו היו צריכים עדיין להניח תפילין) אחד עם זקן לבן קצוץ קצת ברך 'הגומל' ואד"ש חייך אליו ונענע לו בראשו הקדוש. לפני מנחה נכנסו 2 חתנים והמשפחה לקבל ברכת אד"ש וסידורו אד"ש אמר לחתן "בעט אַלע גוטע זאַכן" (כן אומר בדרך כלל לחתנים) יצא למנחה ב3:20 אחרי התפילה כשהלך לחדרו אמר ללייבל ביסטריצקי מזל"ט לחתונת בתו. אח"כ יצא לייבל גרונר מחדר אד"ש ומיד קרא לשלום העכט ורעייתו שהיו במזכירות (הכל היה מתוכנן מקודם לכן כנראה) להכנס אל אד"ש כנראה לגן עדן התחתון הם שהו אצל אד"ש לערך כשעה. נסע לביתו ב12:30 שרו "ויהי בימי אחשוורוש" והורה בדרכו כמה וכמה פעמים להגברת השירה (סיבובים שלמים ביחד).

יום ש"ק פר' תצווה י"א אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 9:05 [וכן הלך אתמול בלילה] יצא לשחרית ב-10:00. בחזרת הש"ץ דשחרית התיישב [שלא כרגיל] הסתכל בסידור על חזרת הש"ץ. במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וכן כשהש"ץ ניגן (בקריאת פרשת עמלק אין נוהגים לדפוק ברגליים) אחרי התפילה החלו לשיר "ויהי בימי וכו" ובאמצע דרכו הורה פעמים אחדות להגברת השירה. למנחה יצא ב-5:30 עלה לתורה. למעריב יצא ב-6:40 לאחרי הבדלה נכנס לחדרו וכעבור כמה דקות נסע לביתו שרו את הניגון של פ.ל. על המילים של פרק פ"א שבתהילים הרנינו וכו' והורה בידו הק' מעט להגברת השירה, ע"י המכונית שרו "ויהי בימי וכו'" והורה כו"כ פעמים להגברת השירה.

יום א' י"ב אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו לערך ב-10:15 נענע בראשו והרים ידו ל'שלום' לנשים שעמדו בצד הדרך. התקיים בשעה 1:30 כינוס לילדי צבאות ה'. בשעה 2:05 ירד אד"ש לתפילת מנחה אחרי התפילה אמרו הילדים י"ב הפסוקים אח"כ שרו "ווי וואנט משיח נאו" ואד"ש מחא כפיים אח"כ דיבר שיחה בת 3 חלקים בתחילה דיבר על שהכינוס הוא לפני פורים שג"כ אז הי' עיקר הגאולה ע"י כינוס הילדים וכן כעת שמתאספים הילדים ומחליטים החלטות טובות ולימוד התורה בשקידה והתמדה ובקיום המצוות זה יגרום לקירוב הגאולה. בשיחה השני' דיבר שלפני החג צריכים לדבר מהל' החג בנוגע למשלוח מנות ומתנות לאביונים שצ"ל אוכל כשר שזהו עפ"י רצון ה' ואז נקראים בשם 'יהודי' וכן צריכים ללמוד תורה כמו שהזכירו קודם "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" דהיינו כשהולכים בדרך מהחדר או הת"ת או הבי"ס או הישיבה או 'בית רבקה' צ"ל ספר או חוברת ביד וללמוד ואל לילד ליפול ברוחו שעדיין הוא קטן כי הרי רואים בפרשת השבוע שכל ילד מבן 30 יום כבר הוא נמנה יחד עם הגדולים ולכן בוודאי שיש לו כוחות שיוכל לבצע ג"כ דברים שנראים כגדולים בעיניו.

וכן שיראו שיהי' לכל אחד ואחת אות בס"ת, וכעת יש סיום ס"ת בקליפורני' וזהו שמחה גדולה לכל עם ישראל בכל כדור הארץ ואף שאנו כאן בנ.י. והם בקליפורני' אבל כל עם ישראל הם עם אחד רק שפוזר בכל העולם ולכן זהו שמחה של כולם. וכן רואים במגילה ש"מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" שלא צריך להתפעל מהגוי וכן מהגוי שבכאו"א וכן שלא יחזירו שטחים מאה"ק ולא ישתחוו לגויים וכו' וכו', ובשיחה ג' הזכיר שקיימו כעת בפועל את העמוד השלישי וזהו צדקה ויחלק 'דיימ'ס' [מטבע של 10 סענט]. וכן שישירו "אל תירא" ו"עוצו עצה" כפי שמסופר על מרדכי ששאל את הילדים פסוק לי פסוקך וכן שישירו "אך צדיקים וכו' ישבו ישרים וכו" - בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שרו "עוצו עצה" והרבי מחא כפיים מאד מאד חזק ממש אין לתאר במילים את החוזק, וגודל השמחה. אח"כ ניגש לחלק את הדיימ'ס למדריכים ומדריכות, באמצע חייך לכמה. ובינתיים שרו "אל תירא", וכשגמר לחלק שרו "ווי וואנט משיח נאו" והרבי שם את הסידור בחיקו והתחיל למחות כפיים וכן המשיך בדרכו למחות כפיים וחיוך מיוחד על פני קדשו. באמצע דרכו נפל לילד הכיפה ואד"ש התכופף והרים את הכיפה ונתנה לילד. (ואח"כ מיד כולם...) [שמעתי שאד"ש הסתכל על הכיפה אח"כ על הילד ואח"כ הרים].

אד"ש נסע לביתו לערך ב-5:30, במזדרון עמד ר' אברהם שם-טוב ואד"ש חייך אליו ועשה לעברו בידו הק' [כמו בתמי'] ואד"ש שאלו כמה שאלות והנ"ל ענה לאד"ש. בשעה 6:45 חזר אד"ש מביתו, וב-6:50 יצא למעריב.

יום ב' י"ג אדר תענית אסתר

אד"ש ירד לסליחות וקרה"ת ב-10:15 ובדרכו חילק צדקה. אד"ש הורה לנגן ב"רחמנא דעניא", שרו 3 פעמים וכל משך השיר הכה אד"ש בידו הק' על הסטענדר. אח"כ הסתכל אד"ש אל ארוה"ק שיפתחו ל"אבינו מלכנו" ואמר בנימין לאד"ש שיש חתן ואד"ש נענע בראש כאות, כן, אח"כ סיים החזן "כי הוא ידע יצרינו" ואמר 'קדיש'.אד"ש הסתכל לכיוון החזן במבט חד. ובידו הק' עשה מבט של תמי' מיד הפסיקו החזן באמצע קדיש. אד"ש אמר שימשיך (זייט ממשיך) כבר, ובידו הק' עשה תנועה [כמו של ביטול] שימשיך, אחרי שגמר את הקדיש חיכו ולא פתחו את הארון שאל אד"ש: על מה מחכים (אף וואס ווארטמען?). הוציאו כמובן את הס"ת שסיימו אתמול בקליפורני' אד"ש הסתכל לכיוון הס"ת עד שהניחוהו על הבימה. אד"ש עלה לשלישי כרגיל, ולאחרי הגבהת הס"ת חזר אד"ש למקומו, כשהחזירו את הס"ת לכיוון ההיכל פניו היו לכיוון הס"ת [כרגיל] ר' שלמה קונין התחיל "שישו ושמחו" כולם שרו אך אד"ש לא הגיב כלום כשהגיע הס"ת קרוב להיכל לקח אד"ש את סידורו התקדם לכיוון הס"ת נגע בס"ת נישק את ידו [כך שמעתי, ואי"ז רגיל להיות] אח"כ הלך לחדרו. בדרכו הביט על מודעה גדולה לאלו שנוסעים למבצע פורים בביה"ס. כשחזר מקרה"ת נפל למישהו המגבעת אד"ש נעצר והביט על המגבעת מיד לייבל הרימה ואח"כ הביט אד"ש במבט חד על זה שנפלה לו המגבעת. [ר' שלמה סיפר ששאל את אד"ש האם לעשות את הסיום ביום ראשון כי אד"ש אמר בפורים, וענה אד"ש: 'זאת הייתה כוונתי בסמיכות לפורים, (את הס"ת כתבו באה"ק)]

ירד לתפילת מנחה ב-3:20 שם צדקה בקערה שהייתה בדרכו. אך לא שם ולא חילק לילדים שעמדו ע"י הקופות הקבועות. (אולי י"ל בכדי שלא יתחייבו הילדים לתת תמיד מחצית השקל לדעה שהצדקה שנותנים זה ג"כ ענין מחצית השקל בלי אחריות כלל וכלל] עלה למפטיר לאחרי ההפטרה נגע במעיל של הס"ת [דקליפורני'] והלך אחרי הס"ת. אחרי התפילה דיבר 'דברי כיבושין' כ-35 דקות. [באמצע אמר לבחור (שעמד קרוב) שנגע בתוך אזנו שילך לרחוץ ידיו (אמר זאת פעמיים עד שהבין והצביע עליו)]. דיבר שישנו הענין השווה בכל התעניות שהוא ענין התשובה שצ"ל הוספה בכל הג' קווים תורה-שקוראים בתורה. תפילה-ענינו, וצדקה. ובפרט כעת שישנו הענין של מסמך גאולה לגאולה שיהי' ע"י משיח צדקינו בקרוב. וכיום הוא י"ג באדר וכשמוסיפים למשה י"ג הרי זה - משיח. ולבסוף הזכיר שיהי' הענין של "וכל עמי הארץ מתייהדים" - עפ"י גיור כהלכה ושהקב"ה יכפה על אלו שאינם עושים כן ויקח מהם את הבחירה החפשית שלהם. אחרי השיחה שרו "ויהי בימי אחשוורוש", אך אד"ש לא הגיב.

למעריב ירד ב-6:30 לבוש בגדי שבת (משי) ובידו הסידור והמגילה הנמצאת בנרתיק כסף, אד"ש שם את המגילה על שולחן מיוחד שהכינו עבורו בצד הסטענדר [השולחן הוא גדול ועליו מונח עוד חלק (ע"ד כמו בקרה"ת בשני וחמישי רק יותר גדול בצורה שטוחה) והכל עטוף במפה לבנה מתחת לשולחן מונח שרפרף קטן מאוד (הדום) בכדי שאד"ש יוכל לשים עליו את רגלו, אך אד"ש לא שם את רגלו עליו כלל-לא ביום ולא בלילה.]

אחרי שמו"ע וקדיש. פתח אד"ש את סידורו בברכות וקריאת המגילה, לקח את המגילה ופתחה על השולחן הנ"ל את היריעה האחרונה-השלישית הכניסה לאמצע בין שתי היריעות הראשונות ובאחזו ביריעה האחרונה אזי הכניס את היריעה הראשונה לאמצע. בשעה שסידר אז קצת מהמגילה התקפלה ואד"ש ישר את הכל שיהי' כמעט ישר.

[המגילה היא גדולה ואינה מתחילה בכל עמוד בתיבת המלך וכן עשרת בני המן אינם על עמוד אחד שלם בלבד אלא רק בתחילת העמוד] כל משך קריאת המגילה אד"ש עומד. כשהש"ץ אמר את הברכות התכופף אד"ש אל הסידור שהי' מונח על הסטענדר ובברכה ראשונה ראיתי (אבל לא שמעתי ע"כ אין לי אחריות ע"ז כלל וכלל) שאד"ש עונה ברוך הוא וב"ש ואמן ואח"כ מברך אולי אמר אח"כ את כל הברכות בלי הפס של ענייה על שאר הברכות (אולי ג"כ ענה וכנ"ל).

אח"כ קרא אד"ש מתוך המגילה שלו לערך באותו מקום שהש"ץ קרא. בהמן עם "התוארים" הכה אד"ש 26 פעם וישנם שהכה 24 וישנם שהכה פחות או 24 ואח"כ כשהש"ץ קרא שוב לאחרי שהכו כולם ברעשנים וכו' הכה אד"ש עוד פעמיים, לפעמים הכה הכל ברציפות ולפעמים הכה הרוב ברציפות והשאר לאט לאט א' אחרי השני, והי' פ"א שהכה רק 17 ופ"א רק 7 והיום כמדומני כפי שראיתי לערך שהראשון הכה אד"ש 26, השני 25, אח"כ 23, אח"כ כמה 24, והי' ג"כ 9, 17, ובהמן בלי "התוארים" חלק אינו מכה וחלק אד"ש מכה ברגלו 1 או 2 -3- 4.

בלילה הי' נראה שהכה יותר מאשר ביום, חלק ממה שהצלחתי לשים לב ביום (והם: 1."וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה" .2. "אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך". 3. "יבא המלך והמן אל המשתה ... מחר". 4. "ויאמר המן אף לא הביאה אסתר".5. "וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ". 6."ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר". 7."ויקח המן את הלבוש והסוס". 8."ויתלו את המן על העץ אשר הכין". זהו שהכה אד"ש כמה פעמים. וישנם כאלו כנראה שהכה ולא הבחנתי (אולי) (חלק מכה עם העקב וחלק עם החלק הקדמי כף הרגל) ,וישנם שהכה רק פ"א (אולי) שמעתי שהכה פ"א ב"הלא הם כתובים... מלכי פרס". אד"ש מכה חלק ברגלו הימנית וחלק בשמאלית. "באגרת הפורים", בלילה נענע בפעם א' 5 פעמים ובפעם הב' כ-10 פעם. וביום לא אחז עם הש"ץ ובפ"א נענע 5 פעמים ובפעם הב' כ-13 פעם. ושמעתי שנענע מעט ג"כ בפעמים שכתוב "ימי הפורים האלו". אופן הנענוע אד"ש תופס באצבעותיו הק' את הקצה התחתון של המגילה ומגביה מעט ומנענע ע"י אצבעותיו את הקצה העליון. [אד"ש הכה ברגליו כ-7 פעמים לאחרי שאמר ואמרו הקהל את עשרת בני המן [אולי ג"כ אמר את המילים עשרת בני המן בן המדתא] בלילה מיד בסיום קריאת המגילה ניגש אד"ש לסטענדר ואמר את הברכה (?) ו"שושנת יעקב" ובאמצע גלל חזרה את המגילה והמגילה ירדה מהשולחן ועמדה תלוי' באויר וכך המשיך לגלול כשהש"ץ גמר בקול את סיום "עלינו לשבח" אד"ש הסתובב לכיוון הש"ץ ועשה בידו תנועת תמיהה על שהש"ץ לא אמר "ובא לציון", הש"ץ פתח ב"ובא לציון" ואמר ה'קדיש'... אח"כ אמר הש"ץ עם 'תתקבל' ושוב הסתכל עליו אד"ש. אחרי התפילה הכריזו על זמן תפילת שחרית ואד"ש התחיל בשקט "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה להגברת השירה.

יום ג' י"ד אדר פורים ה'תשמ"ב

ב- 10:05 ירד לתפילת שחרית עטוף בטו"ת והמגילה בידו הק', והניחה על קצה הסטענדר. סידר את הרצועות על אצבעו וכן את התפילין ש"י וש"ר את הקשר והרצועות, וכן סידר הקשר ש"ר ושתי הרצועות לפני "ויברך דוד", ובשיר של יום ועוד פ"א בתפילה לאחרי חזרת הש"ץ וכן במשך התפילה נגע בתפילין ש"ר אך לא כ"כ הרבה פעמים כמו כשעומד ש"ץ, אד"ש התיישב לאחרי "מזמור לתודה" והתרומם כשהש"ץ סיים "וירם קרן לעמו", ונשאר לעמוד עד לאחרי סיום כל התפילה. הפסיעות לשמו"ע עשה 3 פסיעות שאינם שלימות [4] וחזר לחזרת הש"ץ ב-"ונאמן אתה" התרומם ל'קדושה' ג"פ ב'קדוש' פ"א ב'ברוך' ופ"א ב'ימלוך' לאחרי קדושה בדק את הציציות [באמצע סידר את 2 הרצועות של האצבע כנראה סידרם א' על השני וכשסידר התפילין בשש"י הסתכל על הרצועות ובין א' על השני - ולא נגע בהם לסדרם] לאחרי שהוציאו את הס"ת והניחוהו על הבימה עד שהתחילו לקרוא, אד"ש קרא בספר תהילים (שמעתי שקרא פעמיים פרק ע"ב).

במחיאת עמלק שבקריאת התורה לא הכו ברגלים - כרגיל. קריאת המגילה כמו אתמול אך לא הבחנתי אם אד"ש אמר הברכות וכו' כמו בלילה אך באמת כן אומר כמ"ש בסה"מ תש"א בהנהגות אדמו"ר, בזמן קריאת המגילה אד"ש אינו מתנוענע אלא עומד ישר רגל א' עומדת ישר והשני' מעט מקופלת ואתה מכה את המן בד"כ. בסיום הקריאה התחיל לגלול את המגילה ובאמצע ניגש לסידור לומר...

לאחרי התפילה הכריזו בנוגע למבצעים שיהי' ביתר שאת וביתר עוז. אח"כ יצא אד"ש בידו המגילה וסידורו, שרו "ויהי בימי אחשוורוש" ובדרכו הורה להגברת השירה. בין שחרית למנחה נסע לביתו עם מגילה עטופה בנייר חום, ובין מנחה למעריב נסע שוב לביתו. יצא למנחה ב-3:15 חילק צדקה, שרו "ויהי בימי אחשוורוש" עד שאד"ש הגיע למקומו, אד"ש ישב בצד דרום כמו בש"ק במנחה, התיישב לחזרת הש"ץ נעמד ב'מודים', ונשאר לעמוד עד סיום התפילה. אחרי התפילה התחיל אד"ש "אך צדיקים..." ובדרכו הורה להגברת השירה.

למעריב יצא ב-6:45 שרו "ויהי בימי" אך לא הגיב [לאחרי כשנכנס, הת' משה גרונר ניגש לאד"ש לקבל את המתנות לאביונים, אמר שהרבי זייער אופגעלייגט]

התוועדות ב-9:30-1:30 כשאד"ש נכנס שרו "מארש" נפוליאון בשיחה א' דיבר אד"ש על שהימים האלו נזכרים ונעשים וצ"ל באופן כאילו זה חדש ממש ולא שזה הי' לפני זמן רב והשמחה של פורים צריך להמשיך לכל השנה. בשיחה ב' דיבר אד"ש: לכאורה מה החידוש ממרדכי שישב בשער המלך הרי כבר הי' לעולמים תמיד היו היהודים שרים וכוי"ב וכן רואים בדניאל וכו', וכן כל סיפור האריכות של המגילה עד שהגיעו לנס פורים לכאורה הי' צריך להגיע ישר עם סיפור הנס אלא שהמגילה רוצה ללמד את חינוך היהודי כפי שכתוב בתחילה את הענין שהי' סעודת המלך ונתן כרצון איש ואיש דהיינו כשיהודי מבקש אוכל כשר כשנמצא בסעודת המלך הרי בזה מגלה לכולם את האמת שהוא יהודי ואינו מתבייש מאף אחד ואדרבה עם יאכל מאכלים אסורים ורוצה להידמות לגויים הרי בזה אפי' הגויים רואים שהוא שקרן ורק "צבוע" כי האמת שהוא יהודי ואז הם לא יאמינו לו ג"כ לשאר ענייני המלוכה כי רואים עליו שהוא יכול להיות מציאות אחת יהודי, ולעשות הפוך - אחד בפה ואחד בלב (דו פרצופי) ולכן א"א להסתמך עליו כי אם הוא משקר כעת הרי שקר א' יגרום לעוד שקרים ובפרט שהוא בשער המלך, הוא עסק ציבורי צריך הוא לדעת את האחריות המוטלת עליו להתנהג כראוי כי ממנו לומדים כולם ולכן אינו יכול להגיד אחטא ואשוב כי אפי' אם הוא ישוב הרי לא יוכל להחזיר את השאר שלמדו ממנו לעשות מעשים שאינם רצויים ואם אינו מתנהג כראוי הרי הוא מתכחש למציאותו האמיתית נשמה שנתתה בי טהורה היא. ואז הגויים מתרחקים ממנו וכפי שרואים שג"כ הגויים קוראים להמן-המן הרשע.

וזהו ההוראה לאמא יהודי' שלא תחשוש מלשלוח את בנה לשחק עם ילדים גויים עם ציציות בחוץ וללמדו שיברך ברכה ע"י הגויים ג"כ כי אדרבה כנ"ל שאם לא יעשה כן הרי חבריו יראו שהוא שקרן-דו פרצופי ואז זה יגרום שיתרחקו ממנו ורק אם יתנהג כראוי אז יחבבוהו וכו'. ועוד יותר כזה ג"כ יחנך את הגויים שכשרואים אותו מברך לפני שאכל את הסוכרי' ושואלים אותו מה אומר והוא עונה להם בפשטות שמודה לה' על הסוכרי' שנתן לו ואומר שהכל נהי' בדברו!!! ומזה לומד הגוי לפני שאוכלים דבר הרי דבר ראשון צריך להודות לנותן ולומר לו "טענק יו" "תודה" ויש כאלו שחושבים שדבר זה שייך רק ל"פאנטים" וע"ז אומרים לו שזה רואים במפורש במגילה שבכדי שישמעו אותו ויכבדוהו זהו דווקא כשנתנהג באופן של גאון יעקב. שנולד לבן אברהם יצחק ויעקב. ובת שרה ורבקה רחל ולאה. והוא עושה במטבח 2 סטים וכו' וכו' ואינו מתבייש בזה ובאבא וסבא וסבתא שלו שכך עשו כי אם יתבייש הרי יהי' כנ"ל שיתרחקו ממנו ודווקא כשעושה כך אז יכבדוהו ואפי' כשנמצא במדינה כזו, וכמו שהי' בזמן ההוא שכ"ז הי' עוד לפני שאסתר הייתה המלכה וכו', לעשות כרצון איש ואיש.

שרו "בך ה' חסיתי" בתחילה נענע אד"ש מעט בראשו [אח"כ שרו את השיר זמן רב עד שהתחילו לבד להגביר השירה אח"כ התחיל אד"ש שיחה] הרב מ. אשכנזי ניגש עם כוסית משקה אל אד"ש... ואמר לו הרבי 'שיהי' לך רפואה שלימה'. אח"כ דובר איך הדברים הם מובנים בשכל שמה שכתוב במגילה, תעשה אמא לבנה ב'ברוקלין' הבירה בתשמ"ב וא"ז רואים מהמגילה איך שהקב"ה עשה שהנס יקרה כמו שמסופר בתחילת המגילה שג"כ ע"ז עושים את הברכה. שאחשוורוש היה מלך על 127 מדינות ואיך שמרדכי היהודי הגיע מהגולה עם אסתר שהיא בת דודו וכו' וכו' וזה הכל עשה הקב"ה וכך הוא רצה וכן הוא בחינוך הילדים כרצון הקב"ה וכמו שרואים שעפ"י טבע בכדי לזרוע גרעין א' צריכים לזרוע 100 זרעים בכדי שאחד יצמח ועכ"ז היהודי זורע מפני שמאמין ב"חי העולמים וזורע" אף שזה אינו עפ"י שכל אדם יעשה כזה דבר כי הרי יפסיד, כן הוא בעניינינו אח"כ בשיחה דיבר אד"ש בנוגע לבקשת אסתר "כתבוני לדורות" שזהו פעם הרביעית כי הרי הוא כבר נכתב בתנ"ך, שרו "אל תירא", "עוצו עצה", ו"אך צדיקים", ואד"ש עשה בידו הק' כמה פעמים להגברת השירה. אח"כ מאמר ד"ה ליהודים הייתה אורה ושמחה. אח"כ בשיחה השישית דיבר אד"ש בנוגע לפורים שהוא ענין של וקיבלו היהודים מה שהחלו לעשות שהחג הוא רק יום א' וכו'. שרו "יפרח בימיו" ואד"ש נענע בראשו להגברת השירה. ובשיחה השביעית דיבר אד"ש שההוראה לדורות ממרדכי אינו כורע ומשתחווה. שעל כל יהודי הרי "ה' ניצב עליו" וצריך לעשות בסומ"ר וע"ט ועי"ז יכריע את כל העולם כולו לכף זכות. ישנם כאלו הטוענים זהו רק פשעט'ל בתניא היכן מוצאים זאת בנגלה ואמר אד"ש שזהו רמב"ם מפורש שלעולם יראה אדם עצמו שקול וכל העולם כולו שקול וכו' וע"י מעשה א' או דיבור או מחשבה א' יכריע את העולם כולו לכף זכות ויביא ישועה והצלה ואיפה זה נעשה - בשושן הבירה ע"י המלך שמאן מלכי-רבנן הפועלים בדבר הם החיילים בעלי מס"נ אין להם עניין לעצמם אלא כל עניינם הוא למלך ובכדי להגן על הארץ ולדרים עליה ולהרחיב את הארץ וזהו מפני שזה נוגע לעצם הנפש של המלך. ובזבז אוצרות המלוכה כי זהו המלחמה האחרונה עם הגלות האחרון וזהו לא חידוש של הרמב"ם ח"ו זהו ממשה רבינו ומשה אמת ותורתו אמת וידוע מ"ש ש'ממשה עד משה (הרמב"ם) לא קם כמו משה'. וידוע כשמוסיפים "אחד-י"ג" למשה זהו נעשה גימטרי' של משיח (אדמו"ר הריי"ץ כותב זאת) וזה כבר רשום ונמצא בקופיר אד"ש חייך ואמר זה לא נוגע שזה נמצא בקופיר והעיקר שיהי' המעשה. שיעשה מעשה א' או דיבור א' או אפי' מחשבה א' שזה יכריע את כל העולם כולו שיביא את משיח ומדברים אל אותו ילד או הילד עם הזקן הלבן וצריך לדעת שאליו מתכוונים ... שה' ניצב עליו. ועשה אפי' מחשבה טובה א' הוא יביא את המשיח. כעת במוצאי פורים ובתחילת שושן פורים כאן ב-770 איסטערן פארקווי ועוד אם יגיע ל"עד דלא ידע" הרי לא ידע לספור את המחשבות.

שימצאו א' שיתנדב להיות עד דלא ידע ויוציא י"ח את כולם והכוונה רק לא' ולא יחשבו להורות היתר שכמה ישתו יותר מ-4 פעמים וכו',

כי הם המרכבה, ולא מרכבה למשקה שבכוסית. ואח"כ יעשה א קולע, שאז נעשים הראש והרגליים בהשוואה אחת וירקדו לקראת משיח צדקנו שיבא ויגאלנו למטה מעשרה טפחים... אד"ש חיכה זמן מה אח"כ אמר נמצאים אנו במדינה שכל דבר הולך ע"י בחירות ובחירות חשאיות אח"כ יספרו את הפתקאות ויראו מי נבחר להיות המוס"נ והיות וישנו העניין של "עולת נדבה" שיתנדב א', ואין בזה עניין של קופץ בראש כמו שמוצאים במגילה אלא יהי' ונהפוך הוא, וזה בוודאי שיהי' המן ארור ומרדכי ברוך רק שיעשו מהמן ג"כ בכל לבבך-בשני יצריך שיהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וכו' [כדבר אד"ש את זה אחז בידו את המטפחת ונענע ידו לפי הדיבור..] וכן הזכיר את מה שכתוב בהגדה שנאמר ב'חד גדיא' חייך ואמר שאף שחב"ד אינם נוהגים לומר זאת אך הענין נמצא שושחט מפרשים ומשך אל גבול הקדושה. א' [מוטי שטינברג] מנחלת הר חב"ד באה"ק, אמר לחיים על כוס גדולה ואד"ש הצביע עליו ושאל זהו 'עולת נדבה' [דאס איז די עולת נדבה?], אח"כ הגיע מאחורי אד"ש הרב קאזרנובסקי עם כוסית ואמר לאד"ש "כל הפושט יד נותנים לו" ואח"כ הדגיש שוב את המילה "כל" ואמר לו אד"ש 'אז מה אעשה לך' ולקח אד"ש את הבקבוק משקה שהי' ע"י (מרוסי') ומזג לו לכוסו ואמר לו לחיים ולברכה, ולאריכות ימים ושנים, אח"כ ניגש ג"כ הרב ליווי.

אח"כ אמר אד"ש להנ"ל האם יכול לעשות ג"כ קולע, ולאחרי שעשה קולע על השולחן התחילו את הניגון הידוע "אי וואדיע מיא ניע..." ואד"ש מחא כפיים בחוזק, כל פעם שמתחיל הניגון שוב מחא כף בחוזקה ובאמצע התחיל לעשות תנועה בידו הק' להגברת השירה ואח"כ בשני ידי' הק' ואח"כ בשני ידיו הק' ברציפות בלי הפסק, וממש הייתה השמחה בלי גבול ואין לשערה במילים כלל, שמחה שלא הייתה כדוגמתה [אומרים שזה כבר כמה שנים] וכך שרו ורקדו ואם הי' נמשך יותר זמן היו עוד מגיעים לכלות הנפש עוד לפני שמשיח התגלה ב-770 איסטערן פארקווי.... באמצע התחילו לשיר את המילים על ניגון זה "ווי וואנט משיח נאו". כל הנוכחים נעמדו על רגליהם בלי יוצא מן הכלל ורקדו על מקומם. אח"כ כשהפסיק אד"ש להורות להגברת השירה... עם שני ידיו הק' ישב והסתכל על כולם אח"כ הפסיק אד"ש ואמר היות ונמצאים ב"קיימו מה שקבלו כבר" שיגידו ניגון שמח"ת. ואד"ש מחא כפיים בזמן ששרו אח"כ דיבר אד"ש בנוגע שצ"ל שלימות ג' העניינים ומיהו יהודי "וכל עמי הארץ מתייהדים" - גיור כהלכה. וכן דיבר מקודם לכן כפי הנהוג לעשות מגבית ל'קרן רבינו', שיתנו וכל המוסיף מוסיפין לו ושיכתבו שמם ושם אמם [לא צ"ל 'רצוא' כנ"ל אלא 'שוב' - מעשה בפועל] אח"כ שרו ניגון ההכנה ואדמוה"ז, 'ניע זוריצי כלופצ'י'

אח"כ שר אד"ש "צמאה לך נפשי" ובפסוק 'כן בקודש' שינה אד"ש בפעם הראשונה אמר 'כן בקודש חזיתיך מע, מע ארץ צי' בלא מים' ובפעם הב' אמר 'כן בקודש חזיתיך לראות נפשו וכבודך'. אח"כ התחיל 'ניעט ניעט'. אח"כ דיבר שיראו לעשות בנוגע להכנות למבצע פסח שיעשו כינוסים וידברו על ההכנות לפסח עם הילדים שהם הכירוהו תחילה והשיב לב אבות על בנים - ע"י בנים שיהי' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אח"כ שאל היכן הסופרים של הס"ת, זירקנד ומארץ ישראל, הגיע העניג ושאל אד"ש זה מקליפורני' (הוא כותב בארץ לקליפורני') ושאלו אד"ש האם התחיל את השני' (ענה כן) אד"ש נתן לו לחיים וברכו לחיים ולברכה ושיהי' בהצלחה רבה וכן לזירקינד אח"כ שאל אד"ש האם ישנם עוד סופרים מהס"ת ואמר א' שם של מישהו ושאל אד"ש האם הוא כותב ואמר הנ"ל בוודאי. ושאל אד"ש האם כותב א' מהס"ת ואיזה ואמר הנ"ל 'באפאלו' ושאל אד"ש היכן הוא (לא הגיע אף אחד) [שומעים] שהוא אמר: שהוא בעד דלא ידע, ואמר אד"ש משהו... אח"כ הכריז בדבר ברכה אחרונה לא התחיל כי בשמחה אח"כ שרו "כי בשמחה" ובאמצע דרכו הורה להגברת השירה. אח"כ נסע לביתו שרו הניגון הנ"ל "ווי וואנט" והורה להגברת השירה. [באמצע ההתוועדות מזג שוב אד"ש מבקבוק משקה מרוסי', לכוסו ואח"כ ניגש הרב מענטליק להוסיף יין.]

יום ד', ט"ו אדר (שושן פורים) ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-10:15 שרו את הניגון "ווי וואנט משיח נאו" כמו בהתוועדות של פורים ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה. נסע למקווה ב-10:50 כשחזר שוב שרו כנ"ל והורה להגברת השירה. נסע לאוהל 2:10 חזר מהאוהל 7:05 שרו "ווי וואנט" בניגון הנ"ל ואד"ש הורה להגברת השירה. אח"כ יצא למנחה שרו הניגון הנ"ל חילק צדקה, וכשנכנס הורה בידו הק' פ"א להגברת השירה. אח"כ התחיל 'אשרי' ומיד [הושלח הס] נהי' שקט והתחילו להתפלל. למעריב יצא ב-7:50 שרו הניגון הנ"ל אך לא הגיב, לפני שנכנס חייך והצדיע ל-2 ילדות שעמדו בצד א' ואח"כ לילד [מצרפת] שעמד בצד שני. אח"כ נסע לביתו שרו את הניגון "ווי וואנט" והורה להגברת השירה. וכן הצדיע שוב ל-2 הילדות הנ"ל. כשהגיע ע"י המכונית עמדה אשה המקבצת נדבות אד"ש חזר מעט ושם בקופה שלה (כוס) כמה מטבעות.

יום ה' ט"ז אדר ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת 10:13 עיין ברש"י. אחרי קרה"ת הצדיע ל-2 הילדות הנ"ל (הן מצדיעות תמיד לאד"ש). יצא למנחה 3:35, ברך ונתן סידור לחתן לאחרי מנחה בירך נוסעים. כשחזר מביתו ב-6:45 הצדיע ל-2 הילדות. יצא למעריב 6:50. ליל יחידות נכנסו קבוצות לערך מ-8:00-900.

אח"כ נכנסה אשה א' לערך 10 דק' אח"כ נכנס צעחנובער מ-9:10-11:30 [מנכ"ל משרד החוץ לשעבר וכיום עובד בבנק דיסקונט]. אח"כ נכנס פרופ' ברנובר ב-11:30-12:20, אח"כ נכנס ר' בנימין גורודצקי השליח באירופה. ושהה בחדר אד"ש על 1:35 וב-1:40 נסע אד"ש לביתו שרו הניגון "ווי וואנט משיח נאו" והורה להגברת השירה.

יום ו' עש"ק י"ז אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:05 הצדיע לשני הילדות שעמדו בפתח געה"ת אח"כ נתן להם מטבעות לשים בקופת הצדקה. ירד לקבלת שבת ב-6:25 אחרי התפילה שרו הניגון "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה להגברת השירה. הלך לביתו 8:35.

ש"ק פר' כי תשא - פר' פרה י"ח אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-9:00, ירד לשחרית ב-10:00 [הודיע על התוועדות לליבל-כרגיל בש"ק שאינה שבת מברכים] במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וכן כשהש"ץ שר [ל"ב] אחרי התפילה שרו הניגון "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה. התוועדות מ-1:30-5:45. בשיחה א' דיבר אד"ש השבת זהו המשך לפורים, ולא רואים על אף אחד את עד דלא ידע וכשהסבא רואה את הנכד מוחה את המן הוא בקרירות שלו ועוד מפריע לנכדו למחות וכו' כי בתוכו נמצא 'עמלק'. וכן דיבר שאחד דוחף את השני בהתוועדות להראות שהוא יכול יותר טוב מהשני והוא גדול מהשני אח"כ דיבר שצריך לחזור רבוי פעמים את המאמר דרבותנו נשיאינו. וכן דיבר אד"ש בנוגע לכך שצ"ל עבודה בין בכמות ובין באיכות וסיפר שבא אליו א' בנוגע לאבנים טובות ומרגליות ובקיצור הי' שאם יקח הרבה מאוד אבנים והם לא יהיו מרגליות אינם שוות לאבן מרגלית א' ואף שזה שווה הרבה אפי' א' בכ"ז רוצה הוא שיהי' לו הרבה מאוד אף שהמשא כבד כן צ"ל העבודה בין בכמות בין באיכות אחרי שיחה רביעית אד"ש לא אמר לחיים. שיחה של רש"י הי' רק לבסוף. כששרו "חיילי אדונינו" אד"ש לא הגיב. אח"כ דיבר אד"ש בנוגע למלווה מלכה של 'עזרת אחים' שמי"ר והגיע פרופ' ברנובר אד"ש מזג מכוסו לבקבוק וערבב ג"פ אח"כ מזג להנ"ל לומר לחיים ולפני שמסר לו הבקבוק אמר כנראה הנ"ל לאד"ש שיגידו שאר העוזרים ג"כ והנ"ל קרא לעוד כמה ואד"ש חילק להם לחיים אח"כ רימז אד"ש לליבל מוצקין מזכיר 'עזרת אחים' שיגיע לומר לחיים. אח"כ לקח אד"ש עוד בקבוק ומזג מא' לשני ואת הבקבוק השני מסר לרב מדרום אפריקה [אד"ש חייך אליו כשאמר הגומל ביום ט' אדר] אח"כ מזג אד"ש מכוסו לבקבוק שלישי וערבב, אח"כ הניחו על השולחן ודיבר שיחה שישלחו שליח בשם כל המתוועדים כאן בכדי להמשיך את ההתוועדות בירושלים עיה"ק בעיר העתיקה וביהכ"נ של הצמח צדק. ונזכה שעד אז כולנו נהי' שם בביאת משיח צדקינו יחד עם הצ"צ, אדמוה"א, אדמוה"ז, המגיד, והבעש"ט, ומוהר"ש, והרש"ב, ונשיא דורינו. ואם ח"ו לא, אזי הוא יהי' השליח של כולם ובמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא ושיקח משקה מההתוועדות זו שזהו דבר גשמי שיביא את משיח בפשטות ובגשמיות למטה מעשרה טפחים (אד"ש לא אמר בדיוק מלים אלו). אח"כ מזג שוב מכוסו לבקבוק ואחז את הבקבוק בידיו הק' ועצם את עניו ודיבר עוד שיחה קצרה, שכאן נמצא הרב מכפר חב"ד והוא יהי' הבא כח של כולם וכו' וכו' וכן ששם נמצא הס"ת הכללי כידוע ומפורסם בכל העולם וכו'. אח"כ מזג אד"ש לכוסו של הרב מ. אשכנזי. אמר לו שיהי' בשטורעם גדול [ושיחלק שם] (וכן שיחלק כאן) וקרא להעניג ולווילהלם. אד"ש נתן להם לחיים אח"כ לקח אד"ש מהמזונות ונתן להעניג ואמר לו: 'דיו גשמי בדוגמת קלף גשמי'. במשך ההתוועדות הורה אד"ש לכמה לומר לחיים. וכן חייך לכמה שאמרו לחיים. כששרו הניגון "ווי וואנט משיח נאו" [דפורים] אד"ש רק מעט נענע בראשו. לאחרי שנתן המשקה לסופרים שרו ניגון שמח"ת אד"ש מחה כפיים, וכן מחה כפיים כששרו "הוא אלוקינו". אחרי ההתוועדות לפני שירד את המדרגות נעמד והסתכל על הסידורים שנפלו על הרצפה עד שהרימו את כולם. במנחה עלה לתורה [הי' נראה על אד"ש שהוא חיוור מעט וכן פניו היו ג"כ אדומים אח"כ אינני יודע איך לכתוב זאת כשעלה לתורה קם באופן פתאומי והלך מיד לקרה"ת משא"כ תמיד ובפרט בש"ק פר' ויק"פ שם את הסידור על הסטענדר ואח"כ הזיז לאט את הכיסא וכו'] בחזרת הש"ץ התיישב. אחרי התפילה סגר אד"ש את הסידור והניחו על הסטענדר והתחיל "האדרת והאמונה לחי עולמים" ועמד מלא קומתו ומחה כל הזמן כפיים חזק ורקד ממש בכל גופו. זה הי' ממש באופן פתאומי שאף אחד לא התכונן לזה והשמחה הייתה ... בין קטע לקטע ניגנו הניגון פעמיים ולבסוף 3 פעמים ואז אד"ש מחה כפיים ורקד עוד יותר חזק. המשיכו עוד לנגן ובדרכו הורה להגברת השירה.

יצא למעריב 6:50 לאחרי התפילה הצדיע לשתי הילדות. אח"כ נסע לביתו שרו "האדרת והאמונה" ובדרכו הורה להגברת השירה ליד א' עשה בידו הק' 3 סיבובים ברציפות. ע"י המכונית הצדיע לשתי הילדות.

יום א' י"ט אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:45 הצדיע ע"י המכונית לשני הצדדים לילדים שהיו שם. וע"י הפתח עשה בידו הק' שלום לילד [שעשה לרבי] וע"י פתח געה"ת הצדיע לשתי הילדות שהצדיעו כרגיל לרבי. לפני מנחה בירך ונתן סידור לחתן אח"כ חילק צדקה והורה לכמה באצבעו הק' לשים הכסף לצדקה ולפני שנכנס הצדיע לילדות [הילדות הצדיעו לאד"ש לפני שנתן להם המטבעות אך לא הצדיע אז אליהם] אחרי התפילה בירך אד"ש נוסעים בנסיעה טובה [כמ"פ - לכל קבוצה לחוד.] אד"ש לא נסע לביתו אחה"צ כפי הרגיל כי הייתה חופה. יצא למעריב 6:50 לאחרי מעריב נסע לביתו שרו האדרת והאמונה ואד"ש הורה בדרכו להגברת השירה ע"י המכונית אחת נתנה לרבי מכתב ואד"ש לקח ממנה. [שמעתי שפ"א הייתה אחת שעמדה בפרוזדור ומסרה מכתב לאד"ש אך אד"ש לא הסתכל עלי' כלל וכלל (לא התייחס) וכן שמעתי שבקיץ (אייר-סיון) תשל"ט הי' א' שלאחרי התפילה אמר לאד"ש שרוצה ליכנס ליחידות אמר לו אד"ש שיכניס פתק ע"י המזכירות ואמר שהכניס אמר לו אד"ש ??? ואמר לאד"ש שרוצה ליכנס ליחידות רק ל-5 דקות ואמר לו אד"ש (הצביע על כמה מהנוכחים) זה רוצה ליכנס ליחידות של 5 דקות וזה רוצה ליכנס ליחידות ... תשאל אותם כולם רוצים יחידות, [אח"כ חיכה אד"ש מעט והמשיך לחדרו] אעפ"כ הוא התעקש ואמר שיש לו צרות וע"כ רוצה ליכנס ליחידות ושוב הצביע אד"ש ואמר לזה יש צרות ולזה יש צרות ואח"כ אמר לו אד"ש שלא יהי' לך תרעומת. ופעם אחת היתה אחת שכשהרבי נסע לאוהל (ע"י 770) היא רצה אחרי המכונית עם פ"נ וכשהגיעה ע"י החלון פתח אד"ש את החלון ולקח מידה את הפ"נ (אומרים שהיא עשתה זאת בתמימות ואולי בזה תלוי הנפק"מ).]

יום ב' כ' אדר ה'תשמ"ב

חיכו לאד"ש לקרה"ת, וב-10:30 הגיע בנימין והודיע שלא יחכו לאד"ש לקרה"ת כנראה בכדי לא להפריע ל"סדר" וכן עשו. וב-10:50 הגיע אד"ש מביתו אח"כ יצא לקרה"ת חילק צדקה-עיין ברש"י פר' ויקהל. אחרי הגלילה הכניסו מיד את הס"ת ואד"ש המשיך עוד לומר תהילים, אח"כ בירך נוסע, בנסיעה טובה ולשמיעת בשורות טובות. יצא למנחה 3:30 אח"כ בירך נוסעים. אד"ש לא נסע לביתו אחה"צ. יצא למעריב 6:50 אח"כ נסע לביתו שרו הניגון "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה להגברת השירה.

יום ג' כ"א אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:10, יצא למנחה 3:15, אחה"צ חזר מביתו 6:40 יצא למעריב 6:47, נסע לביתו 12:10 שרו הניגון מתהילים קאפי' פ"א "הרנינו לאלוקים" ובדרכו הורה להגברת השירה [ניגון זה התחילו לשיר בכל לילה כשנוסע לביתו - כך עד י"א ניסן].

יום ה' כ"ג אדר ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת 10:10 נסע למקווה 11:40 נסע לאוהל 2:30 לפני"כ בירך ונתן סידור לחתן. [כשיצא א' [ש...] הניח את ידו על כתף אד"ש ואמר "גוט שבת" אד"ש הסתובב אליו וענה: "גוט שבת"] חזר מהאוהל ויצא למנחה 7:15. אחרי מנחה הודיע לייבל שתפילת מעריב יהי' לערך ב-8:00 אח"כ (בשעה 8:00) הודיע שיהי' לאחרי החופה. יצא למעריב ב-8:20 חייך לחתן וכלה שעמדו בפתח געה"ת וכן לכל בני המשפחה ואמר להם מזל-טוב [ושיהי' בשעה טובה ומוצלחת] אח"כ נסע לביתו שרו "הרנינו לאלוקים עוזנו" ובדרכו הורה להגברת השירה.

ש"ק פר' ויק"פ - פר' החודש כ"ה אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-7:30 ירד לתהילים ב-8:30 ישב כל הזמן שאמרו תהילים. ירד לשחרית ב-10:30 בקרה"ת ישב [כרגיל] נעמד ל"חזק" לאחרי שהש"ץ התחיל את פסוק האחרון - פניו למזרח. מפטיר אמר כמנהג האשכנזים "כל העם הארץ וגו' איש מאחוזתו", לא כמ"ש בסידור. במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וכן כשהש"ץ ניגן (לאחרי קבלת שבת שרו, בדרכו הורה אד"ש להגברת השירה) התוועדות 1:30-5:30 כשאד"ש נכנס וכן לאחרי שיחה א' שרו בפעם הראשונה את השיר מפרק פ"א שבתהילים - "הרנינו לאלוקים".בין שיחה לשיחה ניגש ר"ז גורארי' עם כוסית יין וביקש ברכה מאד"ש. כששרו את הניגון "ווי וואנט" [3 פעמים] אד"ש מחה כפיים בחוזק ובמהירות, וכן ציווה לבסוף לנגן "אתה בחרתנו" ומחה כפיים. אד"ש דיבר ע"כ שהשבת הוא פר' החודש וצ"ל חדש ושואלים א' [הרבי אמר אני מתכוון אליך, איך מיין דיר, שאני מסתכל עליך אבל ישנם עוד למעלה ממנין] האם אמר חת"ת היום? ועונה שלא אמר, מפני שהי' צריך לומר תהילים. ושואלים אותו האם תהילים גמרת? ועונה שג"כ זה לא הספיק לגמור, ואז שואלים אותו על אתמול שלא הי' צריך לומר תהילים האם אמר חת"ת הרי ג"כ לא אמר, ואמר הרבי שצריך לומר את החת"ת של אתמול ומכאן ולהבא יגיד בכל יום ויום את החת"ת באופן חדש ... מצד קב"ע ויראת שמים. וכן הזכיר הרבי על שפעם מישהו רצה לומר איזה תורה מפולין [הרבי הזכיר זאת בנוגע לכך שכתוב בא' הספרים שהבעש"ט הוא גלגול מהר' סעדיה גאון] הרבי אמר שאיננו מאשר זאת אך איננו מבטל זאת ובהתוועדות אח"כ הסביר (בפר' ויקרא) מה כן שייך לומר כן. והשני לא רצה לשמוע באומרו "הא חג"תניק" (הרבי אמר זאת פעמים בלשון זה הא...חג"ת) לבסוף סיפר אד"ש שהצ"צ אמר שהתהילים בפשטות עם שגיאות של הרבנית שלו עזרו לו לצאת מן המאסר. ואמר אד"ש אף שהיא לא ידעה דקדוק וכו' כי ענין הנשים להעמיד בנים ובני בנים עוסקים בתורה וכו' ואם כל זה הרי לא זכותו ולא זכות אבותיו אלא אומר שבזכות התהילים שלה ובזה רואים עד כמה מעלתם של הנשים צדקניות וכו'. (אומרים שיכול להיות שאד"ש דיבר על כ"ז מפני שהשבת הוא יום הולדת הרבנית שתליט"א תרס"א)

בדרכו למנחה שרו "אתה בחרתנו" והורה להגברת השירה. עמד ילד קטן ואד"ש חיכה עד שיזוז. במנחה בקריאת התורה. התיישב אח"כ עלה לתורה. בחזרת הש"ץ התיישב, אחרי התפילה התחיל אד"ש "ווי וואנט משיח נאו" ובדרכו הורה להגברת השירה. יצא למעריב 6:55 אח"כ נסע לביתו שרו והורה להגברת השירה.

יום א' כ"ו אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:25 יצא למנחה 3:15 אחרי התפילה חיכה ר' בערל לווי בגעה"ת אד"ש דיבר עמו כ-10 דק'. נסע לביתו לערך ב-6:10 חזר מביתו ב-6:55 במזדרון עמד א' וצילם את אד"ש, אד"ש הראה באצבעו לעברו ושאלו: האם למדת היום תניא?! (באידיש) וענה: לא. אד"ש: מה יותר חשוב זה (לצלם) או ללמוד תניא וענה: תניא אמר לו אד"ש: נו... ואח"כ הלך לחדרו. יצא למעריב ב-7:03.

יום ב' כ"ז אדר ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת 10:13, יצא למנחה ב-3:25 לפני"כ בירך ונתן סידור לחתן כשחילק צדקה לילדים לא' שהי' על ידי אמו נתן אד"ש פעמיים לשים בקופה אח"כ כשאד"ש רצה לשים הושיט שוב הילד את ידו לקבל צדקה ונתן לו אד"ש שוב וחייך אליו מאוד, כשנכנס נענע ראשו לשלום לא', (אחרי התפילה חייך לספורטאי שעמד בחוץ). יצא למעריב ב-7:00 אד"ש הסתפר (כנראה כמו בד"כ בשעה 8:00 לערך) הפאה הימנית מאחורי אוזנו מעט על גובה האוזן ופאה שמאלית לא מגיע עד אחורי האוזן (המס' קצת יותר גדול) משערות הראש נשאר רק כמה שערות כפי הנראה לי. אח"כ בירך נוסע בנסיעה טובה ופסח כשר ושמח, אח"כ קיבל 2 חצאי דולר לצדקה.

יום ד' כ"ט אדר ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:13 חילק לילדים כסף לשים בקופת צדקה. נסע למקווה 10:50 נתן לבנימין כמה דפים. נסע לאוהל 2:45 בירך נוסעים חזר מהאוהל ואח"כ יצא למנחה 7:20 יצא למעריב אחרי החופה וברך את החו"כ במזל-טוב, אח"כ נסע לביתו שרו "הרנינו לאלוקים" והורה להגברת השירה ע"י המכונית המדרגות עמד שוטר ואד"ש הצדיע לו באצבעו הק'. לפני שנכנס למכונית הושיטה א' הקבצניות את קופתה ואד"ש שם מטבע א' אח"כ הוציא עוד כמה מטבעות ושם.