אייר תש"י - ימי בראשית

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ב', אדר"ח אייר ה'תש"י

התמימים דוד רסקין ודובער יוניק שיחיו, שזכו להיות בין הלומדים בחדרו הק׳ של כ"ק אדמו״ר הכ״מ בכל יום, סיפרו:

פעמים רבות נוהג כ״ק אדמו״ר שליט״א להכנס לחדר הק', הוא נעמד ע״י השולחן הק' של כ״ק אדמו"ר הכ״מ (שעתה דולקים עליו נרות במשך כל היום), וקורא שם פני"ם. ולפעמים נוהג הוא לאחר סיום הקריאה להניח את הפני״ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק׳ ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות הוא חוזר ונוטלם עמו.

הבעל־קורא במנינו של כ״ק אדמו״ר שליט״א (בימי שני וחמישי) בזמן האחרון הוא הת' דוד שי׳ רסקין (הוא סיפר שלפני זמן מה העיר לו כ״ק אדמו"ר שליט״א שמאחר והוא יודע לקרוא בתורה שיקרא במנין שלו ומאז החל לקרוא בתורה). הת׳ הנ״ל נוהג שכאשר קורא לכ״ק אדמו״ר שליט״א לעלות לתורה הוא פותח בקול רם ״יעמוד״ ואומר (כמעט) בלחש ״אדונינו מורינו ורבינו״ ומסיים בקול רם ״בהרב ר׳ לוי יצחק״ (וכך נהג במשך כל הקיץ עד ליום שמח״ת תשי״א כדלקמן בארוכה).

הרה״ת יוסף שי׳ וויינברג סיפר שבימים אלו חזר מאה״ק, ונכנס לכ״ק אדמו״ר שליט"א למסור את בקשתם של אנ״ש בארץ הקודש שכ״ק אדמו״ר שליט״א ייאות לקבל ע"ע את הנשיאות. פני כ״ק אדמו״ר שליט״א הרצינו והוא התבטא ״אבער מ׳דארף האבן הוראות״ (היינו מכ״ק אדמו״ר הכ״מ).

הרב וויינברג אזר אומץ וסיפר לכ״ק אדמו״ר שליט״א שבישיבת תות״ל בווארשא כיהן כר״מ ר׳ דוד טייבלום, שהי׳ חסיד קאצק, ירא שמים גדול ומפורסם בצדקותו, משנפטר האדמו״ר מקאצק נתנו חסידי קאצק את עינם בר׳ דוד וביקשוהו ליטול עטרת האדמורו"ת, הלה סירב, אולם משגברו עליו הלחצים החליט לשאול את פי כ״ק אדמו״ר הכ״מ.

הוא נכנס ל״יחידות״, ומיד בהכנסו הורה לו כ״ק אדמו״ר הכ״מ לשבת. הוא סירב באמרו כי מעולם לא ישב ב״יחידות״, נענה כ״ק אדמו״ר הכ״מ ואמר לו כי לא ישמע את דבריו עד אשר ישב. הוא סיפר לרבי הכ״מ את כל פרטי המעשה. אמר לו הרבי: ״אז אידן טשעפין זאך צו איז דאס א הוכחה אז ס׳איז פאראן כוחות״...

כ״ק אדמו״ר שליט״א הקשיב לסיפור בפנים רציניות ולאחר מכן שאל: ״רק זאת אמר הרבי״?

הרב וויינברג סיפר אחר כך, שכנראה נודע לכ״ק אדמו״ר שליט״א גם על המשך הדברים שהוסיף אז כ״ק אדמו״ר הכ״מ באותו מעמד: ״רק שכדי לגלות את הכחות דארפן קריכן די אויגן פון קאפ״, אלא שאת הדברים הנ״ל לא רצה בשום אופן לחזור בפני כ״ק אדמו"ר שליט״א.

יום ג', בדר"ח אייר ה'תש"י

הלילה - ליל ב׳ אייר - עומדת להתקיים התוועדות כ״ק אדמו״ר שליט״א, לרגל ב' אייר יום הולדת כ״ק אדמו"ר מהר״ש נ״ע, עם תלמידי התמימים - כפי שהבטיח להם בב' ניסן.

לפני ההתוועדות קרא כ״ק אדמו״ר שליט״א להת׳ דוד רסקין שי׳ ונתן לו חמש דולר בתור השתתפות בההתוועדות.

התוועדות

את השולחנות ערכו בחלק הצפוני של הביהמ״ד, והכינו לכ״ק אדמו"ר שליט״א מקום בראש השולחן, אולם כאשר כ״ק אדמו״ר שליט״א נכנס להתוועדות, בשעת 9:45, סירב לשבת בראש השולחן, והתיישב ליד אמצע השולחן, על הספסל שעמד שם.

בתחילת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהיות וזוהי התוועדות מיוחדת עם תלמידי הישיבה, לכן ידבר ענינים השייכים לתלמידים.

להלן כמה נקודות מדברי כ״ק אדמו״ר שליט״א בעת ההתוועדות.

  • ״פותחין בדבר מלכות״, ופי׳ כ״ק מו״ח אדמו״ר דהיינו ״א ווארט פון רבי׳ן״. ובהתאם לזה ביאר מענה על שאלה שמאן דהו שאל אותו (במכתב) בהמאמר שי״ל לחה״פ ש.ז. ע״ד המעלה דצבאות הוי׳, שענין הצבא הו״ע המס״נ והאמונה. וסיפר בקשר לזה שמישהו נכנס פעם להצ״צ והתאונן שיש לו ספיקות באמונה. ושאלו הצ״צ -מה איכפת לך? ואמר הנ״ל, רבי, הרי אני יהודי, וענה הצ״צ: א״כ טוב מאוד.

בהמשך ההתוועדות דיבר שבהתאם לסדר הספי׳ מלמטלמ״ע -ב׳ אייר הוא ״הוד שבהוד״. ובקשר לזה סיפר שבסידורו של כ״ק מו״ח אדמו״ר נדפס בטעות ביום כ״ט לעומר ״הוד שבחסד״ (במקום ״חסד שבהוד״), ותיקן כ״ק מו״ח אדמו״ר בסידור שלו בכתי״ק ל״חסד שבהוד״. וביאר שהכל בהשגח״פ, ונשיא מישראל בעקבתא דמשיחא צריך לכתוב החסד שבהוד.

אח״כ הוסב הדיבור אודות נוסח הפדיון שנותנים לכ״ק אדמו״ר, ואמר שאילו יישר חילא הי׳ מבטל את חנוסח שכותבים ״ממקור הרחמים כו׳, כמבואר בתשובת מחרי״ב ז״ל״ (ששם מבואר ההיתר על ענין חממוצעים). כי מדוע צריך לכתוב היתרים, צריכים לבקש רחמים ודי. וכן גם תיבת ״ממקור הרחמים״ אי״צ לכתוב, כי הרבי כבר יודע בעצמו מאיפה להמשיך, ואי״צ לכתוב לו ״כתובת״, ואולי רוצה חרבי להמשיך ממדריגה גבוהה יותר. וזה שכ״ק מו״ח אדמו״ר הי׳ כותב כן5, הנה אין אנו יודעים ״רבי׳סקע זאכן״, ואי״ז ראי׳ שגם אנו צריכים לכתוב כן.

כ״ק אדמו״ר שליט״א סיפר שלפני כמה ימים נכנס אליו אברך א׳ וסיפר אשר פעם אמר לו כ״ק מו״ח אדמו״ר: ״זיי מקושר צו מיר וועסטו זיין מקושר צו וועמען איך בין מקושר״6 (= היה מקושר אלי ועי״ז תהי׳ מקושר למי שאני מקושר). ואמר כ״ק אדמו״ר שליט"א: מכיון שסיפר לי בהתפעלות לא רציתי לקררו, אבל באמת מה זה נוגע לנו, אנו מקושרים אליו ״העכער פון דעם פאר אונז איז ניטא״ כי הוא הראש והכתר של דורנו זה.

אח״כ התחיל לדבר אל תלמידי התמימים ואמר שכאו״א צריך לדעת שהוא התחייב לפרוע לכ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ עם ה׳׳חי׳ יחידה״ שלו. והסביר שלמרות שכל ההשפעות של הרבי מאמירת דא״ח ותשובות על שאלות כו׳ עד לתמיכה כספית הם היו מהחי׳ יחידה שלו, הרי זה רק מצד הרבי, אך מצד המקבלים ישנם חילוקי דרגות, ואילו התלמידים קבלו את החי׳ יחידה שלו, ולכן עליהם לשלם ולפרוע עם החי׳ יחידה שלהם, שפירושו לצאת מההגבלות.

בקשר לכך סיפר ששני בחורים (שיש להם סמיכה) נכנסו אליו ושאלו במה התבטאה ייחודיותו של כ״ק מו׳׳ח אדמו״ר ביחס לשאר גדולי ישראל, וענה שלכל א׳ מהגדולים הי' ענין מיוחד בו התעסק ובזה היתה גדלותו, משא״כ אצל כ״ק מו״ח אדמו״ר שהתמסר לכל הענינים מדבר גדול - מעשה מרכבה ועד לתמיכה כספית וכו׳, ובכל הענינים הי׳ מונח כל העצם שלו היינו עם החי׳ יחידה שלו. כ״ק אדמו׳׳ר שליט״א חייך ואמר שבשמעם את המענה הוציאו מיד פנקס מהכיס, ורשמו זאת, באמרם ״עכשיו אנחנו כבר יודעים מה הי' הרבי״... כ״ק אדמו״ר שליט״א הוסיף ואמר, אכן, יש להם כבר את הרבי על הנייר... (״א פאפירענעם רבי...״).

כ״ק אדמו״ר שליט״א המשיך לבאר שישנו ענין כללי הנדרש מכאו״א מתלמידי הת' (בנוסף לענינים הפרטיים) והוא ה״ונפלינו אני ועמך״ שכאשר תלמיד הולך ברחוב צריך להיות ניכר עליו שהוא שונה מכל העולם.

ובקשר לזה סיפר שכאשר בא כ״ק מו״ח אדמו״ר לכאן היו עליו טענות שהוא מכניס פראות ואי סדר באיזור. ואשר פעם כתב יהודי, שהי' דוקא יר"ש, לכ"ק אדמו"ר שהוא מסכים ע״ז שהתלמידים לומדים תורה בישיבה, ואדרבא, שילמדו אפי׳ 20 שעות ביממה, אבל צריך להנהיג איזה סדר, לשם מה צריך להתנענע בעת הלימוד, ומדוע כולם צועקים ביחד, והוא הציע שיהי׳ הסדר כפי שנהוג בעולם שכאשר יש למישהו איזה שאלה הוא מרים קודם את האצבע וכו'.

בהמשך ההתוועדות אמר שכ״ק אדמו״ר הכ״מ בחר את יום ב׳ אייר ליום התחלת כתיבת ס״ת לקבלת פני משיח צדקנו, וישנו מכתב מהרבי מיום ב׳ אייר בענין זה -ואמר שיתן את המכ׳ הנ״ל להעתיק כדי שיוכלו ללמוד אותו –ומכיון שלכל א׳ ישנה אות בתורה, שהרי ישראל ר״ת ״יש שישים ריבוא אותיות לתורה״, ונמצא שביום ב׳ אייר, שהוא יום התחלת הכתיבה, צריך כ״א להתחיל את יום הולדתו.

כ״ק אדמו״ר שליט״א סיים את השיחה באמרו שהיות ואצל הרבי הי׳ העיקר עבודה בפועל, ולכן הוא פונה בהצעה כללית שכאו״א יקבל ע״ע איזה החלטה טובה בשני מישורים: א) בנוגע לעצמו -לקחת ע״ע איזה ענין שיחזק את ההתקשרות שלו לכ״ק אדמו״ר הכ״מ, והיות והרבי השאיר לנו את המאמר ד״ה ״באתי לגני״, כדאי שילמדוהו בעל-פה, את כולו או לפחות את חלקו. ב) בנוגע לזולת –שכ״א יקח ע״ע לקרב, לכה״פ, יהודי אחד לכ״ק מו״ח אדמו״ר ולדרכי החסידות.

אמנם, התחלת הקירוב אפשרי גם ע״י מופתים וכיו״ב, אבל צריך לדעת שהתכלית היא לקרבו ללימוד הדא״ח ולעבודת התפלה.

כ״ק אדמו״ר שליט״א הוסיף שלא צריך ללכת דוקא למקום רחוק, ״לא נורא״ אם גם כאן בישיבה יעזרו זה לזה.

אח״כ הוסב הדיבור אודות ענין ה״מופתים״, וסיפר כמה סיפורים על כך שבליובאוויטש לא החשיבו ״מופתים״ כי ענין המופתים הוא בחינת ״התפשטות״ של הרבי בלבד ואילו בחסידות נתן לנו הרבי את העצם שלו.

כ״ק אדמו״ר שליט״א סיים ואמר: יכול אדם לחשוב שעי״ז שיקבל ע״ע לקרב את הזולת יבזבז את הזמן שלו וכו׳, אמנם באמת אין לחוש לכך כלל, כי אדרבה, ההתעסקות עם הזולת תביא בדרך ממילא יתר תוקף בהתקשרות שלו עצמו כמארז״ל בזה.

בסיום ההתוועדות תבע שוב שכאו״א יקח ויקבל ע״ע את שני הדברים הנ״ל.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:45.

יום ד', ב' אייר, תפארת שבתפארת, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ה'תש"י

בזמן7 האחרון התקיימו הרבח אסיפות חשאיות בראשות רבני וזקני החסידים שבה דנו על האופן [״העלאת מ"ן״] שבו יוכלו לעורר אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א את הרצון לקבל ע״ע את הנשיאות, כי הוא אינו רוצה בשום אופן, ולאלו שפונים אליו בבקשה שייאות לקבל את הנשיאות הוא עונה ״מ׳דארף האבן הוראות...״

ולמרות שבפועל הוא אכן ממלא את מקומו של כ״ק אדמו״ר הכ״מ בכל הענינים, הן בנתינת עצות והוראות בעבודת ה׳ והן בנתינת ברכות על ענינים גשמיים ובריבוי מופתים וכו', אבל לאידך, אינו מסכים בשום אופן לקבל ע״ע את החלק הרשמי והגלוי שבענין הנשיאות עם כל הענינים הפומביים והרשמיים השייכים לזה וכו'.

באחת האסיפות הוחלט ש״מנין״ מאנ״ש ילכו ל״ציון״ של כ״ק אדמו״ר הכ״מ ויקראו שם פ״נ כללי בשם כל אנ״ש והת׳ שי׳ ברחבי תבל שבו מבקשים מכ״ק אדמו״ר הכ״מ שיפעל אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א את הרצון לקבל את הנשיאות.

ואכן היום נסעו ״מנין״ מגדולי וזקני החסידים (וביניהם הרה״ג הרה״ח ישראל דזייקאבסאהן, הרה״ג הרה״ח אלי׳ סימפסאן, הרה״ג הרה״ח שלמה אהרן קזרנובסקי ועוד) ומחשובי האברכים (וביניהם הרה״ת ר׳ דובער בוימגארטן, הרה״ת ר׳ יוסף וויינברג ועוד) וקראו שם פ״נ כללי עבור כל אנ״ש והת׳ שי׳ שמבקשים שיתעורר בכ״ק אדמו״ר שליט״א הרצון לקבל את הנשיאות כו׳.

אגב, כשהגיעו לאהל מצאו שהעפר והאבנים שעל מקום הקבורה היו מפוזרים וכו׳ ונבהלו מאד. ר׳ בערל בוימגארטן טלפן לכ״ק אדמו״ר שליט״א וסיפר מה שאירע ושאל מה לעשות (-בתחילה לא רצו לטלפן לכ״ק אדמו״ר שליט״א כי לא רצו שיוודע מהליכתם זו לציון), וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א שיאספו את חתיכות העפר מכל הסביבה, ויניחו חזרה על מקום הקבורה, ויבקשו מחילה.

לאחר זמן מה נודע שזה נגרם כתוצאה מהשתטחותו של אחד מחסידי פולין שהשתטח בפישוט ידים ורגלים על הציון.

בימים אלו יצא לאור קובץ מכתבים ג׳ -ממכתבי כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע, הכולל שתי מכתבים -אחד ע״ד ה״מופת ס״ת״ של מורינו הבעש״ט נ״ע, והשני אודות סדר הכנסת ס״ת לביהכנ״ס.

בהקדמה לקובץ כותב כ״ק אדמו׳׳ר שליט״א בין היתר:

״בדעתנו, להו״ל מזמן לזמן קובצי מכתבי כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ ושיחותיו בחוברות קטנות, נוסף על ספרי המכתבים (שלשה כרכים) וספרי השיחות (עשר כרכים), אשר מערכת ״אוצר החסידים״ עוסקת בסידורם לדפוס,

כי כמה פעמים הביע כ״ק מו״ח אדמו״ר חפצו, אשר ידפיסו ענינים המעוררים ליראת שמים תורה ומצות, סיפורי צדיקים וחסידים, שיחות ופתגמים וכיו״ב בחוברות קטנות, למען יהי׳ נוח לקרות בהם וללמדם גם בלכת בדרך, בשבת בחנות או במשרד ברגעים הפנויים וכדומה״.

יש לציין אשר באחד המכתבים שהובאו בקובץ הנ״ל מסופר שכ״ק אדמו״ר מהורש״ב נ״ע הי׳ בשנת תרנ״ח במעזיבוז וביקר בציונו הק׳ של הבעש״ט נ״ע וחזר משם להתפלל ערבית בביהכנ״ס כשהוא יושב בתענית. ומעיר ע״ז כ׳׳ק אדמו׳׳ר שליט׳׳א: ״צ׳׳ע אם זהו הוראת הנהגת לרבים, כי פעם שמעתי מכ״ק אדמו׳׳ר הכ״מ שקודם ההליכה על ציון ואהל נוהגין שאין אוכלין אבל שותין.. ואולי איו כל ההליכות שוות״(וראה בעניו זה לקמן בח׳׳י אלול תש׳׳י).

יום ב' ז' אייר ה'תש"י

הלילה נכנסו קבוצה מחשובי אברכי אנ׳׳ש שי׳(וביניהם הרב אלי׳ נחום שקליאר, הרב מרדכי מענטליק, הרב יצחק דובער אושפאל, הרב יוסף וויינברג, ועוד) אל כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמרו לו שמתמסרים אליו בלב ונפש. ואמר כ״ק אדמו״ר שליט׳׳א: וואס איך מעג און האב, וועל איך געבען, אוו דאס וואס איך האב ניט און טאר ניט, קען איך ניט און וויל איך ניט (= מה שמותר ויש לי - אתן, ומה שאיו לי ואסור לי -איני יכול ואיני רוצה).

האברכים הנ׳׳ל ביקשו מכ׳׳ק אדמו"ר שליט״א לומר דא׳׳ח, וענה כ״ק אדמו׳׳ר שליט׳׳א שזה יהיה שינוי מכמו עד עתה, וביקשו האברכים הנ׳׳ל שלפחות יחזור חסידות של האדמו׳׳ר הכ״מ, וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א שגם זה שינוי8.

אומרים שמאז שהלכו בב׳ אייר ל׳׳אהל״ לבקש מכ״ק אדמו"ר הכ״מ שיפעל אצל כ״ק אדמו׳׳ר שליט״א את הרצון לקבל את הנשיאות -לא שומעים יותר מכ׳׳ק אדמו״ר שליט׳׳א את הטענה ש"צריכים לקבל הוראות," למרות שהוא עדייו לא ניאות לקבל את הנשיאות.

מוסדות חב״ד בכל רחבי תבל החלו לשלוח מכתבי התקשרות אל כ״ק אדמ"ר שליט"א שבהם מבקשים ומתחננים שכ״ק אדמו״ר שליט׳׳א יסכים לקבל את המוסדות תחת נשיאותו הק׳.

מספרים שהרה׳׳ח בן ציון שם־טוב, הדפיס ״סטיישנערי״ של ישיבת תות״ל באנגלי׳ שבכותרת הגליון כתב שהישיבה היא ״תחת נשיאות כ״ק אדמו"ר שליט״א״ ושלח מכתב אישי אל אם כ״ק אדמו״ר שליט״א הרבנית מרת חנה [נ״ע] על גליון כזה, ומיד נתקבל מברק מכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א (משוחזר עפ״י הזכרון): חשתוממתי לראות את השם [.. הרב מ. ש. (באנגלית) -המו׳׳ל] מודפס בגליונות ישיבת תומכי תמימים לונדון. דרישתי בכל תוקף לשרוף את הגליונות הנדפסים מכבר ולחדול מלעשות עוד גליונות כאלה בלי רשות מפורש ממני.

א׳ הת׳ שי׳ סיפר שהקיש היום על דלת חדרו של כ״ק אדמו״ר שליט׳׳א וכשקיבל את רשות הכניסה נכנס ואמר שחוא רוצה "יחידות". אצל כ״ק אדמו״ר שליט״א, הרבי שליט״א חגר את הגארטעל, ניגש לחלון והוריד את הוילון, התיישב במקומו (חמיוחד ל״יחידות״) ופרץ בבכי... הנ״ל שאל כמה שאלות וכ״ק אדמו״ר שליט״א ענה לו על שאלותיו.

לאחרי כמה ימים ביקש הנ״ל מכ״ק אדמו״ר שליט״א שיתן לו בכתב את אשר דיבר עמו בה"יחידות" וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א שיכתוב את אשר זוכר ואח"כ הוא יגיה זאת. הנ"ל כתב את ה"יחידות" וכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיה אותה (ראה צילום).

כ״ק אדמו"ר שליט״א מקרב מאוד את תלמידי הת׳ (כפי שהתנהג לפני יו״ד שבט), ומתעניין מאוד במצבם וכו', ולכן התמימים הם מהראשונים שזוכים להכנס לכ״ק אדמו״ר שליט"א ל״יחידות״ וכו'.

זקני החסידים אומרים שכדאי להכנס בימים אלו ל׳׳יחידות״ לכ״ק אדמר׳ר שליט״א, כי התחלת הנשיאות היא תמיד בחסד״.

מספרים שבעת היחידות מדליק כ"ק אדמר׳ר שליט״א נר בחדרו הק'״.

הת׳ דוד שי׳ רסקין סיפר שכאשר רצה להכנס ל"יחידות" בפעם הראשונה, נכנס אל כ״ק אדמו׳׳ר שליט״א ואמר שבהתאם לדברי כ״ק אדמו״ר הכ״מ ביחידות האחרונה שלהם בד׳ שבט תש״י ״שמזמן לזמן יכנס כ״א מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שכ״ק אדמו״ר שליט״א יקבלו ל"יחידות", ואכן כ"ק אדמו"ר שליט"א נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.

יום ה', יו"ד אייר ה'תש"י

היום כתב כ״ק אדמו״ר שליט״א מכתב כללי-פרטי שנשלח בצירוף ל׳׳חוברת שהו׳׳ל זה עתה״ 14 . במכתב כותב כ״ק אדמו״ר שליט״א בין השאר ״בעוד יומיים נגמרים ימי הבחנה מיום הסתלקות כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ. איני יודע אם צריך לעשות התוועדות לתכלית זו, ובטח אין כל המקומות שווים בזה, אבל הצד השווה שבכל המקומות ושבכל אחד ואחד, שצריך לעשות חשבון צדק בנפשו להתבונן, אשר חיי רוחו.. שבק לנו וצ״ל גדל והולך גידולי גידולין".

ש׳׳פ אחו״ק, י״ב אייר ה׳תש״י

בכל ליל שבת לפני קבלת שבת חוזר אחד מהתמימים מאמר. בזמן האחרון חוזרי המאמרים הם בדרך כלל הבחורים הרוסיים (שהגיעו מפאריז), התמימים דוד רסקין, גדלי׳ קארף, יצחק פעווזנער, וכן הת׳ יואל כהן מאה״ק״.

יום ב', י״ד אייר, פסח שני, ה׳תש״י

הערב התקיימה התוועדות של כ״ק אדמו״ר שליט״א, להלן כמה נקודות שנאמרו בהתוועדות.

כ״ק אדמו״ר שליט״א פתח את ההתוועדות באמרו שלמרות שכבר נמצאים לאחר תפלת ערבית, הרי התוועדות זו היא בקשר לפסח שני, כי הרי בליל ט״ו אייר אכלו את הקרבן דפ״ש שהקריבו ביום י״ד באייר, וזהו הזמן שאנו עומדים בו עתה.

הזכיר שישנו ענין נוסף בליל ט״ו באייר שאז החל לרדת המן (לדעה א׳) כו'.

דיבר אודות הענין דפסח שני שהוא ספירת ״חסד שבהוד״, וביאר את המעלה שב״חסד שבהוד״ שהוא יו״ט (פ״ש), לגבי ״הוד שבחסד״ שהוא חוה״מ.

בהמשך ההתוועדות ביאר את פתגם כ״ק מו״ח אדמו״ר, שפסח שני ענינו הוא ״ אז ס׳איז ניטא קיין פארפאלן״, וגם אפילו מי שהי׳ טמא או בדרך רחוקה, ואפילו זה שהי׳ ״לכם״ היינו שזה הי׳ ״לרצונו״, גם הוא יכול לתקן זאת.

וההוראה מזה בעבודה היא: ישנם כאלו שלא היו אף פעם אצל הרבי, ישנם כאלו שהיו רק פ״א, וישנם כאלו שנדמה להם שהיו הרבה פעמים אך באמת הם אפי׳ פעם אחת גם לא היו... היינו ״זיי האבן ניט דערהערט״, ועליהם לדעת שהם יכולים עדיין לתקן, שעכשיו ״וועלן זיי דערהערן״, והוא ע״י שכאו״א יצייר לעצמו את פניו הק׳ של הרבי, בעת שנכנס ליחידות, ואלו שלא זכו לראותו יציירו את פניו ע״י תמונה, ועי״ז ״וועט מען דערהערן״ עתה את מה שלא הרגישו בעבר.

והטעם לכך הוא כי הרבי אמר פעם שחסידות חידשה ״אז דער רבי איז ניט עלענט און די חסידים זיינען ניט עלענט״ (= שהרבי אינו בודד והחסיד אינו בודד).

כ״ק אדמו״ר שליט״א התחיל לבכות מאוד, ואמר, שצריך לדעת (ולא איכפת לו אם יפרסמו זאת) שכל מי שהיתה לו שייכות כלשהי עם הרבי - אם ע״י ראי, או ע״י מכתב, או ע״י שלמדו המאמרים והשיחות שלו, או שרק שמעו עליו, הרי שייכות זו נמשכת גם עתה וזה לא יכול בשו״א להבטל, ובכל מקום שנמצא החסיד הרבי נמצא שם אתו, והוא רואה ומשגיח על כל פרט ופרט מעניניו וכל פרט נוגע לו והוא עוזר לו בכל הענינים בגשמיות וברוחניות.

ענין זה סיים כ״ק אדמו״ר שליט״א באמרו, שמצד כוחו של הרבי, שנמצא עם כאו׳׳א, כולים גם עתה ״דערהערן״. ולמרות שאפשר להקשות איך זה יתכן שלפנ״ז כשהי׳ ביחידות כו׳ ״האט ער ניט דערהערט״ ואילו דוקא עכשיו חוא ירגיש? אך זה לא העסק שלנו, אנחנו ריכים לעשות את הנדרש מאתנו.

בקשר להאמור הוסיף כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״דעם רבינ׳ס כוונה וועט זיך בסופו של בר אויספירן -עס איז פארפאלן״, ועלינו רק לעשות את הנדרש מאתנו, להתבונן ולחזור ולהתבונן, וכידוע הפתגם ״ברית כרותה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם", שהכוונה בזההיא גם לתעמולה עם עצמו, שכאשר יתבונן ושוב יתבונן, בסופו של דבר ״אינה חוזרת ריקם״ -״און ער וועט דערהערן״.

אמר שישנה חוראה נוספת מהענין דפסח שני עפ״י מארז״ל ״טמאים לנפש – מת מצוה״, היינו שלא יכלו להקריב את קרבן פסח כי היו טמאים מפני שהתעסקו במת מצוה. וביאר זה בעבודה: שאם מפני עבודתו והתעסקותו עם ״מת מצוה״, היינו עם יהודי שחסר לו באבריו הרוחניים כמו תפילין, שבת וכיו״ב, ומפני שהי׳ עסוק עם יהודי זה לא הי׳ לו זמן ללמוד, ולהתפלל באריכות וכו', הנה מלבד זאת שזה הי׳ רצונו של כ״ק מו״ח אדמו״ר ובזה קיימו את פקודתו הק', הנה בנוסף ע״ז, ימלא השי״ת את חסרונו בגשמיות וברוחניות.

וזוהי גם ההוראה מהדעה בחז״ל שאומרת שאלו שלא הקריבו פסח ראשון הי׳ מפני שהתעסקו בארונו של יוסף, שגם אם מפני ״ארונו של יוסף״ - קיום הוראתו של הרבי - צריכים לאחר מאמר או ״א קדושה פאראד״ אין זה צריך להיות איכפת...

כ״ק אדמו״ר שליט״א סיפר בקשר לכך, שבי״ג תשרי תרצ״א אמר הרבי את המאמר, ״טעמו וראו״ (קונטרס כא), ושלח אז שלוחים למקום מסויים, שמפני זה לא נכחו בעת אמירת המאמר, וכשחזרו אמר הרבי לפניהם עוה״פ את המאמר, ורואים מזה שכשהולכים בשליחותו של הרבי לא מפסידים כלום...

ביאר את הגמ׳ בב״ב בענין ״רוב וקרוב״ (היום מסר הרה״ג הרה״ח ירחמיאל בנימינסאן שיעור ב״770״ בענין זה). ואמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שכאשר רואים יהודי שהולך צריכים להציל אותו ולהחזיר אותו ל״רוב״. ולאידך למרות שרואים שהחסידים הם מיעוט וישנם כ״כ הרבה גדולים וכו׳ הנה אין צריך לילך אחר הרוב...

דיבר בארוכה אודות הענין שחסידות חידשה שהכל יהי׳ בדרך הטבע דוקא, וסיפר את הסיפור הידוע מאדה״ז שקידש את הלבנה בסירה ורצה שדוקא הפקיד יעצור וכו'.

יום ג', ט"ו אייר ה'תש"י

בימים אלו יצא לאור קונטרס לל״ג בעומר הכולל מאמר ד"ה ״מה יפית״ ל״ג בעומר תרצ״ט, שיחת ל״ג בעומר תש״א ושני מכתבים ע״ד לימוד דא״ח ברבים. בהקדמה לקונטרס כותב כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״על פי התכנית של מערכת ״אוצר החסידים״, להוציא לאור, לחגים ולזמנים קבועים, מאמרי דא״ח של כ״ק מו״ח אדמו״ר הכ״מ .. הננו מו״ל בזה הקונטרס ליום ל״ג בעומר הבע״ל״. בהמשך הקדמתו מעורר כ״ק אדמו״ר שליט״א שביום ההילולא דרשב״י הוא יום המוכשר להתחזק ולהוסיף אומץ בלימוד פנימיות התורה מפני שרשב״י ע״ה פתח את צינור ההשפעה דפנימיות התורה, שנתגלתה אח״כ ע"י רבותינו נשיאינו.

את הקונטרס הנ״ל שלח כ״ק אדמו״ר שליט״א בצירוף מכתב כללי־פרטי (הנושא את התאריך ״פסח שני ה׳תש״י״) ובו מעורר על מארז״ל הידוע אשר ביאת המשיח יהי׳ ע״י שילמדו בספר הזהר, ומענה המשיח להבעש״ט שכאשר יפוצו המעיינות אז יבוא. ובלשונו של כ״ק אדמו״ר שליט״א שם ״אין די מילים לתאר עד כמה קשה אף רגע אחד יתר בגלות, וכמה רגע אף רגע אחד נוסף בגילוי משיח".

הת׳ דוד שיי גולדשטיין סיפר שבזמן האחרון נכנס פעמיים ל״יחידות״, בהפרש של שבוע ביניהם, ושאל אותו כ״ק אדמו״ר שליט״א: אם גם אצל כ״ק אדמו״ר הכ״מ הי׳ נכנס לי"יחידות" בכל שבוע?!

בתקופה האחרונה נהוג שאחרי התפלות של כ״ק אדמו״ר שליט״א בחדר כ׳׳ק אדמו״ר הכ״מ. ניגשים הרבה להציע בפניו את שאלותיהם. לאחר אחת התפילות ניגש אחד ושאל אודות השיעור של הטלית קטן, והזכיר את השיעור שמביא הרא׳׳ח נאה בספריו, וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א: הרי ישנו את הטלית קטן של כ״ק אדמו״ר הכ״מ ואפשר לראות את השיעור, ובנוגע לספרי הרא״ח נאה אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א: כ״ק מו״ח אדמו״ר ״האט געהאלטן פון זיין לערנען״ (= אחז מדרך לימודו וכו'). ואף שבנוגע לפרט זה לא שמע ממנו בפירוש. אך בכלל שמע ״אז מ׳קען זיך אויף אים פארלאזן״(= אפשר לסמוך עליו).

מספרים שיהודי אחד נכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א וסיפר לו שבנו הקטן חלה ל״ע במחלה הידועה, ונמצא במצב קריטי, וביקש את ברכת כ״ק אדמו״ר שליט״א, כ״ק אדמו״ר שליט״א לא ענה אודות הילד החולה מאומה, ורק אמר לו שהיות ויש לו בן גדול המשרת בצבא. ועפ״י החוק כאשר יש במשפחה ילד במצב כזה, אפשר לבקש שישחררו את הבן הגדול מהצבא. היהודי הנ״ל הי׳ המום ולא הבין את פשר הדברים, והעיר שהוא בא לבקש מכ״ק אדמו״ר שליט״א ברכה עבור בנו החולה... ובנוגע לבנו שנמצא בצבא הוא בודאי לא ירצה לחזור כי הוא בדרגא גבוהה בצבא, והוא מהמקורבים ביותר לאחד המפקדים הגדולים וכו', אך כ״ק אדמו״ר שליט״א ענה לו שוב כנ״ל שיכתוב לבן הגדול לשוב הביתה ולא ענה לו מאומה אודות הילד. היהודי הנ״ל קיים את הוראת כ״ק אדמו״ר שליט״א וכתב לבנו שיחזור מהצבא והוא אכן חזר. אח״כ נודע, שהילד הנ״ל נפטר ל״ע, ולאידך באותם ימים שלחו את כל הפלוגה בה משרת בנו החייל למלאת איזו משימה ואף אחד מהם לא חזר חי... ורק הוא ניצל בזכות שנשמע להוראת כ״ק אדמו״ר שליט״א וחזר לביתו!.

ליל ל"ג בעומר ה'תש"י

התוועדות

הערב התקיימה התוועדות דכ״ק אדמו״ר שליט״א. להלן, כמה נקודות שנאמרו בהתוועדות.

כ״ק אדמו״ר שליט״א פתח את ההתוועדות במאמר חז״ל הידוע ד״ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא״ ומבואר בחסידות שאחד מהרמזים בתורה על ל״ג בעומר הוא המסופר אודות יעקב שכאשר ברח מלבן, ולבן השיגו -קבצו אבנים ועשו גל, ויעקב קראו ״גלעד -עד הגל הזה״. וגל״ רומז על ״לג״ בעומר.

והנה בפשטות זה שלבן רדף אחרי יעקב היה מפני שרצה לעשות לו רע, אבל הטעם באמיתיות הענינים היה כמבואר בזהר משום שעדיין נשארו ניצוצות שיעקב לא גמר את בירורם, ולכן רדף אחרי יעקב שיבררם.

והלימוד מזה בעבודה: בזמנים עברו יכלו לטעות ולחשוב שלימוד החסידות שייך רק לצדיקים בעלי מדריגות. אבל עכשיו הוא הזמן של עקבתא דמשיחא, כפי שאמר כ״ק מו״ח אדמו״ר שעכשיו הוא הזמן של ״הנה זה עומד אחר כתלינו", הזמן האחרון שלפני משיח, וכבר יצאו מחרן... וצריכים רק לגמור את הניצוצות האחרונים, ואין למתי לדחות את לימוד החסידות. וכפי שראינו שבשנים האחרונות הדפיס כ״ק מו״ח אדמו״ר חסידות גם באידיש כדי שגם קטני ההשגה ביותר יבינו חסידות. וכאשר כאו״א כולל אנשים פשוטים יתעסקו בפנימיות התורה, הרי אז ישלימו את בירור הניצוצות האחרונים, ובמילא תבוא הגאולה השלימה במהרה בימינו ממש.

דיבר אודות מה שאמר כ״ק אדמו״ר הכ״מ בשיחת ל״ג בעומר תש״א, שלפי סדר הספירות מלמטה למעלה (היינו שמתחילים למנות ממלכות שבמלכות), נמצא של״ג בעומר הוא תפארת שבתפארת. וביאר שדוקא ל״ג בעומר שענינו, עפ״י סדר הספירות מלמעלה למטה - הוא ״הוד שבהוד״, הודאה וקבלת עול, מביא ל״תפארת שבתפארת״. ואמר שכן הוא בענין ההתקשרות, שכאשר הוא מסור (״איבערגעגעבן״) בקבלת עול אל הרבי, אזי נותן לו הרבי מהכוחות שלו שהם ״תפארת שבתפארת״, כי הרבי נותן בעין יפה, ושלא לפי ערך העבודה כלל, וגם לאלו שאינם ראויים, אבל צריכים קבלת עול ועבודה בכח עצמו, וא״א לתבוע שהרבי יתן לו כוחות והוא בעצמו ״וועט ניט אריינטונקען קיין פינגער אין קאלטע וואסער״ (= לא יטבול את האצבע במים קרים), אלא כאשר משתדל בכח עצמו, ובקבלת

עול למעלה מטעם ודעת, אזי אומר הרבי מכיון שאתה משתדל, ומתוך קבלת עול, אני אתן לך מכוחותי.

בהמשך ההתוועדות הוסב הדיבור על הידוע שבל״ג בעומר היה אדמו״ר האמצעי יוצא לשדה, והראה אז הרבה מופתים, ובמיוחד היה מברך עקרות שיהי׳ להם בנים זכרים חסידים.

וביאר כ״ק אדמו״ר שליט״א את הקשר לל״ג בעומר דוקא, כי כאמור לעיל ל״ג בעומר ענינו ״עד הגל הזה״ -לפעול במדרגה הכי תחתונה שבקדושה. היינו, אפי׳ במדריגה כזו שצריך ״גל״ בשביל להפסיק בין החיצונים כו'. ולכן דוקא אז יצא אדהא״מ לשדה, שמחד הרי זו ירידה במדרגתו, כמו המלך שיוצא מהיכלו לשדה, אבל לאידך דוקא אז יכולים כולם לראותו. וכמו״כ בענינינו שדוקא בהיותו בשדה הראה מופתים. שלמרות שענין המופתים מהוה ירידה במדרגתו שהרי אי״ז ענינו האמיתי והפנימי, אולם כוונת הירידה היתה רק בשביל ״בנים זכרים וחסידים״.

כ״ק אדמו״ר שליט״א המשיך לבאר זאת, והקדים שכן הי׳ גם אצל כ״ק אדמו״ר הכ״מ, שביאתו לארה״ב היתה באופן של ״וירד יעקב - אנוס ע״פ הדיבור״, כי זו היתה הלא ירידה ממדריגתו, כידוע החילוק שבין חצי כדור העליון לחצי כדור התחתון בנוגע למ״ת.

אמנם, כוונת ביאתו לארה״ב היתח בשביל לעשות ״בנים זכרים חסידים״. וביאר כ״ק אדמו״ר שליט״א: "זכרים", ענין ומעלת הזכר הוא ״איש דרכו לכבוש״ שזהו ענין השליחות, לצאת ולכבוש עיירות. ולמרות שטוען ששם לא יהיה לו עם מי לדבר אודות הרבי, כי אין להם מושג בזה, מ״מ צריכים לדעת שזהו כוונת הרבי וצריכים לקיים את השליחות. ואם הרבי שלגביו זה ירידה שלא לפי ערך, אעפ״כ יורד הוא ממדרגתו בשביל להתעסק עמו, הרי במכ״ש וק״ו שעלינו - שלפי מדרגתנו אי״ז ירידה כ״כ- בודאי לקיים את השליחות. ואף שזה קשה - גם לרבי לא היתה עבודה קלה, ואין הוא תובע מאחרים עבודות קלות... הרבי פעל הכל במס״נ, ותובע גם מאחרים מס״נ.

ואל יחשוב האדם שבעד זח צריך הוא לקבל ש״י עולמות - אלא עליו לדעת שהוא צריך ללכת במסירות נפש, שזה הפירוש ״חסידים״ כי ענין החסיד חוא ששורף את צפרניו אע״פ שמזיק לו כי אינו חושב אודות עצמו ועושה הכל לטובת הזולת.

כ״ק אדמו״ר שליט״א סיפר בהמשך להאמור שיהודי אחד שלא הניח תפילין כמה שנים ראה פעם את הרבי אוכל מצה וזה פעל בו שיהי׳ לו אמונה בה׳. ואמר שההוראה מסיפור זה שא״א לדעת ע״י מה מגיעים אל האמת, כי יתכן שילמד מאמר חסידות כמה שעות ובכ״ז לא יפעל עליו, ואילו כאשר ילך בשליחות של הרבי לפעול עם הזולת, הרי מכיון שאינו הולך בכוחו, אלא הרבי נותן לו מכוחותיו הוא, הרי בודאי שיצליח ויבוא אל האמת.

ביאר את הענין ד״ספירה אין לה תשלומין״ שהוא ע״ד לימוד התורה, שמכיון שבכל רגע מצ״ע מחוייבים בלימוד התורה הרי אין שייך כלל תשלומין. וכ״ה בנוגע לספירה, שבכל יום יש חיוב מצ״ע. ואמר שכן הוא גם בנוגע להשליחות של הרבי שאין שייך בזה ״תשלומין״ כי באם יחסר ביום א׳ המוטל עליו, א״א להשלים בזמן אחר כי בזמן האחר הוא מחויב מצ״ע בקיום השליחות השייך לזמן זה. וביאר בארוכה את הענין דספה״ע והטעם ללימוד מס׳ סוטה בימים אלו וכו׳.

סיפר שבשבועות תרע״ב לא היה הרבי מרוצה ממצב בריאותו, אמר לו אביו הרבי נ״ע ״וואס ביסטו אזוי צובראכן״, ״ובהנשא החיות ינשאו האופנים״, ״כשיהיה בהנשא החיות - רוחניות, במילא ינשאו האופנים -גשמיות״.

ואמר כ״ק אדמו״ר שליט״א שגם אלה שימלאו את השליחות של הרבי –״ובהנשא החיות״, עי״ז יהי׳ ״ינשאו האופנים״ -שתהיה לחם השפעה מרובה בגשמיות.

כ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שנתקבל לאחרונה מכתב מא׳ שנסע לאוסטרליה, ועבר את קו התאריך ושואל מה לעשות בנוגע לספירה. וביאר החקירה שיש בזה עפ״י נגלה, ובפנימיות הענינים.

סיפר שברשימת המאסר (דשנת פרז״ת) כותב הרבי שחשב אז אודות החסידים ובני משפחתו וכו׳ ש״הם תלויים בי ואני תלוי במי שאמר והי׳ העולם״ ובעת מעשה צייר את פני אביו הרבי נ״ע. ואמר, היינו שהרבי נותן בזה עצה שכאשר נמצא במעמד ומצב של מאסר ברוחניות כו׳ אזי העצה היא שיתקשר עם הרבי ע״י שיצייר פני הרבי, ואלו שלא זכו לראותו יציירו את פניו ע״י תמונה לכה״פ, ועי״ז יוציאו הרבי מן המיצר אל המרחב, ותקויים ההבטחה ש״רועי ישראל לא יפרדו מעל צאן מרעיתם״ ויומשכו כל הענינים ברוחניות ובגשמיות.

בסיום ההתוועדות אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שבנוסח המענה לשון אומרים ״בזכות התנאים והאמוראים אשר איתן מושבם, ובזכות הצדיקים הקבורים במקום הזה״ היינו שבציון הצדיק ישנם גם כל הצדיקים, ועפ״ז -הציע כ״ק אדמו״ר שליט״א -הי׳ נכון שמחר ביום ההילולא דרשב״י ילכו כולם אל ״הציון״ הק׳, ויבקשו ע״י הרבי –הרשב״י שבדורנו -בני חיי ומזונא רויחא.

יום ו', עש"ק פ' אמור, ח"י אייר, ל"ג בעומר ה'תש"י

היום בצהריים נסע כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״אהל״ וכל הקהל נסע עמו באוטובוסים. לפני הנסיעה ניגש כל אחד מאנ״ש והת׳ שי׳ ומסר את הפ״נ לכ״ק אדמו״ר שליט״א. זוהי הפעם הראשונה שכ״ק אדמו״ר שליט״א קיבל פני״ם מהקהל לפני נסיעתו ל״אהל״.

כ״ק אדמו״ר שליט״א קרא את כל ה״פדיונות״ על ה״ציון״. בעת שקרא את הפ״נים ירד גשם, אך כ״ק אדמו״ר שליט״א המשיך לקרוא את הפ״נים למרות הגשם.

יום א', כ' אייר ה'תש"י

החתן הת׳ אברהם שי׳ וויינגרטן סיפר שבזמן חאחרון נכנס ל״יחידות״ עם כלתו שתחי׳ ואמרו לכ״ק אדמו״ר שליט״א שהם רוצים לדחות את החתונה עד לאחרי יו״ד שבט תשי״א (כדי שיזכו שכ״ק אדמו״ר שליט״א יבוא לחתונה שלהם מפני שכ״ק אדמו״ר שליט״א לא הלך לחתונות במשך כל שנת האבילות). אך כ״ק אדמו״ר שליט״א שלל זאת בתוקף. אח״כ אמרו שהם רוצים לעשות את ההתונה בחצי השני של חודש תמוז, וענה כ"ק אדמו"ר שליט״א שזה לא כדאי והציע שיעשו את החתונה בי״ג תמוז ובפרט שאז הרי יהיו הרבה אורחים המגיעים לי״ב תמוז, החתן הנ״ל העיר שבי״ג תמוז הלא תתקיים התוועדות דכ"ק אדמו״ר שליט״א? וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א שהוא יקדים את ההתוועדות לי״ב תמוז כדי שלא תפריע לחתונה.

ש"פ בהר - בחוקותי, כ"ו אייר, מבה"ח סיון ה'תש"י

תהלים אמרו משעה 8:30 עד 10:30

הבעל־קורא הי׳ הת׳ ישראל שי׳ גורדון.

התוועדות

אחרי התפלה (בחדרו הק׳ של כ״ק אדמו״ר הכ״מ כבכל השנה) התוועד כ״ק אדמו"ר שליט״א בבית המדרש עם אנ״ש והת׳ שיחיו. להלן כמה נקודות שנאמרו בהתוועדות.

כ״ק אדמו״ר שליט״א פתח את ההתוועדות בביאור מצות רבית שבפרשת השבוע, ואמר, שהענין ד״רבית״ ברוחניות הענינים הוא: דהנה כללות הענין דתורה ומצות שניתנו לישראל הוא מפני שטבע הטוב להיטיב, ותכלית שלימות הטוב הוא כאשר האדם מקבל שכר עבור עבודתו ולא באופן של ״נהמא דכיסופא״. אמנם, זה אינו מספיק עדיין וצריך להיות גם הענין המבואר בהמאמר דל״ג בעומר (שנדפס בקונטרס ל״ג בעומר השתא) שגם הקב"ה בעצמו מקיים את המצוות, כי עבודה שאין נראה בה התועלת אינה עבודה אמיתית, וא"א להיות עונג מזה, ולכן הוצרך להיות אשר ע״י המצוות שאנו עושים אנו פועלים בעצמותו ית' כביכול.

וזהו הענין דקיום מצות ״ריבית״ למעלה -דלא רק שהקב״ה נותן לנו את הנתינות לקיים את המצוות, אלא שגם הוא בעצמו טורח ומקיים אותם!

בקשר לכך סיפר בשם כ״ק אדמו״ר הכ״מ את המעשה, מפריץ אחד שאמר לאיכר שעבד אצלו שיכנס לחדרו של הפריץ ויעבוד שם כמו שעובד בשדה, היינו שיניע את המגל מצד אל צד בדיוק כפי שעושה זאת בשדה, והוא ישלם לו עבור זה את אותו התשלום שמקבל עבור העבודה בשדה. בתחלה הסכים האיכר ע״ז אך לאחר זמן מה התחרט ושאלו הפריץ והרי זה אותה העבודה ובעד אותו השכר ומה איכפת לך וענהו האיכר "ראבאטו ניע ווידאטי" - העבודה (הפעולה) אינה נראית!

ואמר כ״ק אדמו"ר שליט״א שההוראה מזה בעבודת ה׳ הוא שכאשר היצה״ר בא בטענה מה זה נוגע להקב״ה אם אתה מניח תפילין או ח״ו לא וכדומה -צריך לענות לו שהכל נוגע בעצומ״ה ממש.

בהמשך להאמור ביאר את ההוראה מענין הרבית בנוגע לחסידים בפרטיות, ואמר שרבים הקשו ע״ז שכ״ק מו״ח אדמו״ר הי׳ עוסק בעצמו בכל הענינים הכי פשוטים והכי נמוכים, שלכאו׳ הי׳ מספיק שיתן נתינת כח לשלוחים שלו שהם יתעסקו בזה? אלא, שזהו הענין דמצות רבית שגם הוא בעצמו צריך לטרוח ולהתעסק בזה.

וזוהי גם ההוראה לשלוחיו ומקושריו שלא יסתפקו בזה שהעמידו כבר תלמידים שיכולים להתעסק בענינים פשוטים -אלא שגם הם בעצמם יתעסקו בהענינים הכי פשוטים.

בין הדברים סיפר כ״ק אדמו״ר שליט״א שכ״ק מו״ח אדמו״ר אמר לו בתחילת קיץ העבר (תש״ט) -כאשר דיבר עמו אודות ענין ה״יחידות״ -״עס קאסט געזונט אבער ס'איז ניט ניכר״.

בהמשך ההתוועדות דיבר אודות סיום הפרשה ״לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב״ וכתב ע״ז הרמב״ם שלכאורה מה איכפת שימיר רע בטוב והרי הוא נותן יותר טוב כעת, ומתרץ הרמב׳׳ם שמעיקר הדין היה אכן מותר, אלא שירדה תורה לסוף דעתו של אדם כו' ולכן עשו גזירה כי שמא ימיר טוב ברע ויאמר שזה רע בטוב.

וביאר את הענין בעבודה, שלכאורה יכול אדם לטעון למה עליו להתעסק בענינים פשוטים דוקא, הרי בזה יכול אחר להתעסק, ואילו הוא יתעסק בענינים נעלים יותר כמו לימוד דא״ח וכדומה? או להיפך למה עליו להתעסק בלימוד דא״ח שאינו מבין כ״כ בזה בזמן שיכול להתעסק בענינים כאלו, שהוא יכול להסביר יותר טוב? וע״ז מצווה התורה ״לא ימיר" שאפילו אם באמת זה טוב יותר יתכן שהוא טועה בחשבונו בעצת היצר.

בקשר להאמור, סיפר אשר יהודי אחד מקליפורניה בא פעם לכ״ק אדמו״ר הכ״מ ליחידות ושאל בענין מסחרו בעצים והשיב לו כ״ק אדמו"ר על שאלתן, ןאח״כ שאל אצלו כ״ק אדמו"ר בעניו חינוך בניו וכ'ו, והורה לו מה לעשות בענין זה ולא התקבלו אצלו הדברים, ואמר לו כ״ק מו"ח אדמו״ר, ומה אם בעניני עצים שאי״ז עסקי ומ״מ נסעת מרחק כ"כ לשמוע עצתי, הרי מכש״כ בענינים אלו שזהו עסקי ועסק אבותי בודאי שאתה צריך לשמוע עצתי.

כ״ק אדמו״ר שליט״א המשיך לבאר את ההוראה מסיום הפרשה, שעל כאו״א לדעת שאם כ״ק אדמו"ר הטיל עליו שליחות מסויימת הרי בודאי שזה יותר טוב עבורו, ואף אם לו יהי׳ כדבריו שיש לו דבר טוב מזה, בכ״ז ״לא ימיר, , ויקיים את השליחות שהטילו עליו, ועל הטענה שעי״ז שלא יקיים את השליחות ירויח יותר שילמד, ויהי׳ לו גם זמן לעצמו, ע״ז אמר פעם כ״ק מו״ח אדמו״ר שזהו הפירוש במאמר חז״ל ״היום אומר לו כך״ וכו', שאיו הפירוש בזה שהיצה״ר אומר לו לעשות עבירה ח״ו כי הוא יודע שלא ישמע לו, אלא שכאשר רואה אותו לומד תורה ועושה מצוות אומר לו ״עשה כך- גם אני מסכים, אכן אתה לומד מאוד טוב תורה ומקיים מצוות, ועי״ז יש להקב״ה וכל הפמליא של מעלה הנאה ממך. שהרי אם אתה לא תהיה בג״ע עם כל הפמליא של מעלה האבות והתנאים ואמוראים, הרי לא תהי׳ זו שמחה שלימה... וזהו חשורש וההתחלה עד שלמחר אומר לו ״לך ועבוד ע״ז״...

וסיים שלא צריך לעשות שום חשבונות, אלא ״לא ימיר, , מהשליחות שהוטלה עליו, ועי״ז מגיעים להמשך הפסוקים ״אני ה״א אשר הוצאתיך מארץ מצרים,,.

יום ב', כ"ח אייר ה'תש"י

הת׳ אלי׳ שי׳ גרוס סיפר שהלילה נכנס (בפעם הראשונה) ליחידות לכ״ק אדמו״ר שליט״א. בעת שנכנס אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א בחיוך: ״ראביי גראס, דו ווילסט אויך פרעגען עפעס״? הנ״ל סיפר לכ״ק אדמו״ר שליט״א אודות מר... שיש לו מחלה לגנוב כו׳ ושאל אם כדאי ללכת אתו לארגון שמטפל בבעיות כאלו או לפנות לרופא.

כ״ק אדמו״ר שליט״א ענה שבזמננו מרפאים חולי כזה, ואמר לו שיפנה לד״ר ווילדער שהיה מקורב לרבי הכ״מ כמה שנים ויאמר לו שהוא מליובאוויטש ושכ״ק אדמו״ר שליט״א שלחו אליו. והוסיף, שישוחח עם החולה הנ״ל ויציע לן בעקיפין לבקר אצל הרופא. ושאל מה לעשות בכל זאת אם יסרב ללכת לרופא? והציע כ״ק אדמו״ר שליט״א שהרה״ת יעקב העכט יבקר בביתו וישוחח עם בני הבית ובדרך אגב ישוחח עם הנ״ל ויציע לו לבקר אצל רופא.

כ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שוב שבתחלה ינסה בעצמו לשכנע את הנ״ל, וביקש לדווח לו על תוצאות ההשתדלות.

הת׳ יואל שי׳ כהן סיפר שבימים אלו כתב לעצמו ״הנחה״ מהתוועדות של שבת מברכים סיון, וסיפר על כך לאחד מזקני החסידים, אותו חסיד דן על כך עם כמה מהחסידים והחליט להכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א ולבקש את הסכמתו להדפיס את ההנחה. ואכן, הוא נכנס לכ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר שאנ״ש המתגוררים מחוץ לניו יארק רוצים גם לדעת מהמדובר כאן בהתוועדויות, ושאל אם אפשר להדפיס את ההנחה מדברי כ״ק אדמו״ר שליט״א בהתוועדות האחרונה. וענה כ״ק אדמו״ר שליט״א: מדוע לא [ובכדי שלא יהי׳ בזה מעין הסכמה על ענין הנשיאות הוסיף מיד] בעצם היו יכולים לעשות זאת גם לפני יו״ד שבט... וסיים שיכניסו לו את ההנחה והוא יגיה אותה לפני שיפרסמוה״.

עוד סיפר הת׳ יואל שי׳ כהן שלאחרונה כשנכנס ל״יחידות״, שאל את כ״ק אדמו״ר שליט״א: כיון שכ״ק אדמו״ר הכ״מ הנהיג פה אשר הת׳ מגיל כ' בערך ילמדו אחר־הצהרים שלחן ערוך "יורה־דעה", על כן הוא שואל אם גם הוא ילמד ״יורה־דעה״. וענה לו שיפנה להרב מרדכי מענטליק ושידבר אתו בלימוד ובעוד כמה ימים אחרי שכ״ק אדמו״ר שליט״א ידבר עם הר״מ מענטליק יאמר לו מה ללמוד.

הת׳ הנ״ל עשה כהוראת כ״ק אדמו״ר שליט"א ודיבר עם הרב מענטליק בלימוד. אחרי כמה ימים נכנס שוב אל כ״ק אדמו״ר שליט״א, והורה לו שלא ילמד יו״ד כעת ולכל הפחות עוד שנה-שנה וחצי ילמד גמרא בעיון, היינו עם הראשונים עד הפסק – דין בשלחן ערוך, ולפנות ערב ללמוד גמרא לגירסא (היינו רק עם התוס׳), אבל העיקר הוא הריבוי מה שיותר.

ואמר שכ״ק אדמו״ר הכ״מ רצה מאד אז מ׳זאל קענען לערנען, ועורר אותו מאד על ההתמדה. גם אמר לו ללמוד דא״ח בעיון, ואמר שבלימוד הדא"ח נוגע העיון והעמקה, אבל בנוגע לתפלה העיקר הוא צוטראגן צו זיך בעבודה בפועל. בסיום ה"יחידות" ברכו שיקויימו בו ברכות כ״ק אדמו״ר הכ״מ ושיזכה שתושלם על ידו כוונת כ״ק אדמו״ר הכ״מ״.

הת׳ הנ״ל סיפר גם שבפעם הראשונה שרצה להכנס אל כ״ק אדמו״ר שליט״א בתור ״יחידות״, הרי מיד שהושיט את הפתק, חבש כ״ק אדמו״ר שליט״א את כובעו על ראשו הק', וקיבל ממנו את הפתק״.

יום ג', כ"ט אייר, ערב ראש-חודש סיון ה'תש"י

הבוקר״ הגיע ל״770״ מר יוסף ראבינסאהן משיקאגא ששילם עתה את החוב שנשאר מקניית הבנין ד״770״. הוא גם מממן את עיקר תוצאות הדפסת כרכי ה"שדי חמד", שיוצאים לאור לאחרונה״(אומרים שבנתיים כבר נתן עבור זה 25,000 דולר)״.

בשעה 1:00 בצהריים נסע כ״ק אד״ש ל״אהל״ ועמו נסעו אנ״ש והת׳ בשני אוטובוסים. לפני הנסיעה, ניגש כאו״א מאנ״ש והת׳ שי׳ ומסר פ״נ לכ״ק אדמו״ר שליט"א״.

בעת היותו על ה״ציון,, בכה מאוד כ״ק אדמו״ר שליט״א במשך זמן רב.

(כשהיו על הציון אמר ר׳ ישראל דזייקבסאן למר ראבינסאתן, שיאמר על ה״ציןן שהוא מקבל ע״ע להשלים את הדפסת יתר כרכי השדי חמד״, ובשעת אמירת הדברים החזיק את אחד מכרכי ה״שדי חמד״ בידו). כשסיים הקיף כ״ק אד״ש את ה״ציון״ פעם אחת ובשעת ההקפה בכה מאוד, ואח״כ המתין זמן מה ויצא מהציון הק'.

הת׳ דובער שי׳ יוניק סיפר שכאשר נכנס היום ל״יחידות״, הניח את הפ״נ על השולחן הק׳, אמר לו כ״ק אד״ש: ״א פ״נ בעסער געבען אין האנט״!(= פ״נ -יותר טוב לתת ביד).