אייר תש"מ - "יחי המלך"

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ש"ק פ' תזו"מ, ג' אייר

היום לא התקיימה התוועדות. בשעה 2:40 הלך כ"ק אד"ש לביתו וחזר בשעה 5:50. כשנכנס ל-770 שאל את הרב"ק על זמן תפלת מנחה.

לאחר תפלת ערבית נכנס לג"ע התחתון פרופ' י. ברנובר ושהה שם כ-50 ד'.

יום א', ד' אייר

לאחר תפלת מנחה ברך כ"ק אד"ש נוסעים בנסיעה טובה. אח"כ אמר להריל"ג לקרוא לפרופ' י. ברנובר, ונכנס הנ"ל לג"ע הת' למשך מס' דקות.

הערב יצאה הוראה מכ"ק אד"ש לארגן בארה"ב 120 תהלוכות ("פּאַראַד") בל"ג בעומד ונתן 120 דולר עבור זה, ובשאר המדינות הורה לארגן 30 תהלוכות ומסר 30 דולר עבור כל מדינה, ובמדינה שלא יוכלו לארגן 30 תהלוכות יעשו לכל-הפחות מסיבות, וכן נתן כ"ק אד"ש 300 דולר עבור התהלוכה הגדולה שתערך על-יד 770.

יום ה', ח' אייר

בסיום קריאת התורה לאחר הקדיש, ניגש לכ"ק אד"ש אדם שהגיע בימים אלו מרוסי' ובידו מכתב. לאחר שברך ברכת הגומל אמר לכ"ק אד"ש שהגיע לפני שבת מטשקנט וכתב מכתב קצר לכ"ק אד"ש וברצונו לדבר עמו באריכות, כ"ק אד"ש ענה לו שלא יוכל לקבלו כעת ולקח את המכתב. הנ"ל ביקש שוב והפציר לדבר עם כ"ק אד"ש באריכות, וענה לו כ"ק אד"ש שיכתוב מכתב ארוך, וברכו שיצליח בהסתדרותו כאן.

ש"ק פ' אחו"ק, י' אייר

בליל שבת, כשהלך כ"ק אד"ש לביתו ניגש אליו מר הנרי וביקש ברכה לחיות עד 120 שנה, כ"ק אד"ש שאלו כמה? וכשהנ"ל לא הבין שאלו שוב כ"ק אד"ש כמה שנים נוספות הוא צריך – 46 או 47? וכשענה הנ"ל ברכו כ"ק אד"ש.

גם היום לא התקיימה התוועדות, ובשעה 3:00 הלך כ"ק אד"ש לביתו וחזר בשעה 6:05.

יום א' י"א אייר

לפני תפלת מנחה נכנס חתן לקבל סידור מכ"ק אד"ש. לאחר התפלה ברך נוסעים בנסיעה טובה. בערב כשחזר כ"ק אד"ש מביתו שוחח עם הר' ב. אלטהויז.

יום ב', י"ב אייר

לתפלת ערבית יצא כ"ק אד"ש עם 2 סידורים, הסידור שלו וסידור שני רגיל שבו קרא את המשניות על אחיו. את הקדישים קרא מסידורו.

יום ג', י"ג אייר

בתפילת שחרית יצא כ"ק אד"ש לומר את הקדישים האחרונים בתפילה, בין הקדישים אמר משניות.

בתפלת מנחה (אחר חזרתו מהאוהל) אמר קדיש לפני אשרי והקדישים שבסוף התפילה.

כשנסע כ"ק אד"ש לביתו פגש את הר' הכט ושאלו מדוע אינו מתרוצץ (בקשר לפאראד).

יום ד', י"ד אייר – פסח שני

כשנכנס כ"ק אד"ש לחדרו הק' אחר תפלת מנחה, הודיע שתתקיים התוועדות בשעה 9:30 בלילה.

התוועדות

בשעה 9:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, להלן נקודות קצרות מהמדובר:

שיחה א' – חשיבות "אכילת הפסח" שנאכל בלילה ועפ"ז – שייכות עניני פסח שני בלילה שלאחריו; בענין ההוראה מפסח שני – אף פעם לא אבוד.

שיחה ב' – הוראת פסח שני הנ"ל (שענינו תיקון העבר) היא למ"ד "רגל בפ"ע" כי עתה מתגלה שבהתאם למצבו עתה, צריך לעלי' זו (ע"ד הגר לאחר שנתגייר) ו"תשלומין" פי' שלימות; כיון שא"א לדעת מהו ענינו המיוחד של כאו"א צ"ל "חטוף ואכול חטוף ושתי'" בכל עניני תומ"צ ומתוך שמחה גדולה.

לאחר שיחה זו הורה כ"ק אד"ש למר אלינסון (גזבר המפד"ל) לומר "לחיים" וחייך אליו.

שיחה ג' – הדגשת השייכות דפסח שני ול"ג בעומר – דעת רשב"י דאין ציבור נדחה לפסח שני היא בהתאם למ"ש "יכולנו לפטור העולם כולו מן הדין" ולכן, בפועל לא אירע שכל הציבור לא הקריבו פסח ראשון (והפלוגתא בדבר שאינו במציאות, כבעוד ענינים); שייכות פסח שני ול"ג בעומר בפנימיות הענינים ספי' ההוד.

שיחה ד'-ה' – שייכותם המיוחדת של ילדי ישראל לל"ג בעומד וסגולתם להשבית אויב כו'. "הם (הילדים דוקא) הכירוהו תחלה" ולא הזקנים ומשה רבינו כו'; המשך בענין "הנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא כל השנה"; חילוק הלשונות "פסחא זעירא" ו"פסח שני"; מעלת פסח שני (אפילו) לגבי פסח ראשון (ע"פ הציווי ד"מעלין בקודש"); בענין "דרך רחוקה" – ע"פ פנימיות הענינים.

שיחה ו'-ז' – ע"ד המצב באה"ק – אודות איסור מסירת השטחים ושלילת תוקף ההסכמים. בסיום שיחה ו' (כנראה) הורה כ"ק אד"ש לילדים לומר "לחיים" ולשיר "עוצו עצה ותופר" וזה יפעל גם על המבוגרים. אח"כ צוה כ"ק אד"ש לנגן "הושיעה את עמך".

בסיום ההתוועדות (12:40 לערך) צוה כ"ק אד"ש לנגן "פרזות תשב", "ופרצת", ניגון הכנה, ניגון ד' בבות, "ניע זשוריצי", "עוצו עצה" ומחא כפיו הק' בחוזק בניגון זה. אח"כ הזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה וטרם צאתו החל לנגן "עוצו עצה".

לאחר ההתוועדות נכנס מר אלינסון הנ"ל לג"ע הת' ושהה שם כרבע שעה.

יום ה', ט"ו אייר

כשחזר כ"ק אד"ש מהמקוה, בעת כניסתו לחדרו הק', פגש את ר"ח ליברמן ודיבר עמו כעשר דקות ע"ד ספרו "אהל רח"ל" וכן התעניין בבריאותו, ואמר לו כ"ק אד"ש שבין פסח לשבועות הוא זמן מסוגל לרפואה.

בשעה 3:00 נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר בשעה 8:50. התפלל ערבית בשעה 9:45 ואח"כ נסע לביתו.

עש"ק פ' אמור, ט"ז אייר

היום הורה כ"ק אד"ש לצלצל לשיקגו ולברר איך מתכוננים שם לתהלוכה של ל"ג בעומר.

בהמשך להודעה שעושים כבר בארה"ב 141 תהלוכות שלח כ"ק אד"ש עוד 60 דולר נוספים עבור זה.

יום ש"ק פ' אמור, י"ז אייר

כשהגיע כ"ק אד"ש מביתו הודיע שתתקיים היום התוועדות.

התוועדות

בשעה 1:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות ודיבר בה באריכות ע"ד ל"ג בעומר.

הורה לנגן ואמר מאמר ד"ה "להבין ענין הילולא דרשב"י". אח"כ דיבר הוראות בנוגע ל"פאראד" והמשכו, ופעולתו על הילדים לכל השנה.

בסיום ההתוועדות הורה כ"ק אד"ש להר' י"י העכט (מארגן ה"פאראד") לומר "לחיים" ושאלו היכן סגנו, ואמר הר' בוטמן "לחיים". אח"כ מסר כ"ק אד"ש להר' העכט מהמזונות שלפניו והחל לנגן "והריקותי לכם ברכה".

סיום ההתוועדות בשעה 5:10.

למעריב דמוצש"ק יצא כ"ק אד"ש מוקדם מהרגיל (כנראה מחמת ההכנות ל"פאראד"), הקהל לא הי' מוכן וכ"ק אד"ש חיכה שיפנו את מקומו. מרוב חפזון לא הספיקו להוריד את הניילון מהשולחן. מיד לאחר התפלה נסע לביתו.

הערב העביר כ"ק אד"ש מסר לארץ ישראל שהפיגוע הרצחני ל"ע ול"ע שהי' בחברון לא יפריע לתהלוכות ל"ג בעומר (בא"י) – שהרי מעבירין את כו' מלפני הכלה, ושלח ט"ז ספרי תניא וכן 3 דולר עבור ט"ז הפצועים בחברון.

כל הלילה עבדו רבים מאנ"ש והתמימים במרץ להשלים את ההכנות האחרונות לקראת ה"פאראד" הגדול שיתקיים מחר בהשתתפות כ"ק אד"ש.

יום א', ח"י אייר – ל"ג בעומר

כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה 9:30 ונכנס לחדרו הק' דרך דלת היחידות (מפאת הבימה שהקימו ל"פאראד").

פאראד

כבר בבוקר נסגרה שדרת איסטרן-פארקווי לתנועה (וכן רח' קינגסטון ורח' אמפייר) ע"י מאות שוטרים שאבטחו את ה"פאראד" הגדול.

בזה אחר זה החלו להגיע אוטובוסים רבים מכל חלקי העיר ופלטו מתוכם אלפי ילדים יהודים והוריהם שהגיעו במיוחד ל"פאראד". מעריכים שקרוב לעשרים אלף ילדים והוריהם הצטופפו מול בנין 770 ו-788 שקושטו בשלטי ענק ססגוניים בעברית ובאנגלית עם כתובות כגון "ואנחנו עמך גו'", "והשיב לב אבות גו'", "ל"ג בעומר – שנת השלושים לכ"ק אד"ש", כל י"ב הפסוקים ועוד.

על המדרכה בכניסה ל-770 בנו לכ"ק אד"ש בימה גבוהה מיוחדת שקושטה בציפוי משי ארגמן ועלי' תלו את "כתר שנת השלושים", סמל ה"פאראד" וסמל צא"ח. על הבימה הוצב ה"סטענדר" של כ"ק אד"ש ושטיח אדום נפרש ממנה עד לפתח 770.

בשעה 11:20, לקול צלילי התזמורת שניגנה "אני מאמין", יצא כ"ק אד"ש ל"פאראד" (ופסע לצד השטיח ולא עליו (וכן בחזרתו)).

כ"ק אד"ש אמר ב' שיחות שתורגמו לאנגלית ע"י ר' י"י העכט וכן שיחה אחת ברוסית, להלן נקודות קצרות מאוד מהמדובר:

  • הדגשת האחדות בין המשתתפים בכלל ובעם ישראל בפרט. ענין "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" ע"ד גאולת מצרים ש"הם הכירוהו תחילה".
  • מאמר רשב"י "בכ"מ שגלו שכינה עמהן" וההוראה – לקיים תומ"צ גם בזמן הגלות ולא להתפעל מההפרעות, והדגשה נוספת ע"פ מארז"ל "ושכנתי בתוכם" – בתוך כאו"א.
  • ספה"ע מלמדת על יוקר הזמן והצורך למלאות כל יום בתוכן דמצוות ובזריזות.
  • (ברוסית:) יש להכריז בגלוי שגם לפי חוקי המדינה ההיא מותר ללמוד ולקיים תומ"צ.

בסיום השיחה ברוסית שאל כ"ק אד"ש אם יש מי שיתרגם ויאמר תוכן קצר מהשיחה, וכשענו בשלילה עשה כ"ק אד"ש בידו תנועה של ביטול.

בסיום השיחות דיבר כ"ק אד"ש ע"ד המאורעות בחברון ואמר שזו תוצאת מדיניות הויתורים של הממשלה, והביע תקוה שהמאורע יניע את העומדים בראש "לשנות כיוון" ולעמוד בתוקף שע"פ תורה כו'.

לאחר-מכן (בשעה 12:50) החלה לעבור התהלוכה לפני כ"ק אד"ש כשהוא מסמן לשלום לילדים וכן מוחא כפיו הק' למשאיות עם המוצגים.

כשעברו נציגים מחילות הצבא האמריקאי וביניהם מפקדים שעמדו ע"ג ג'יפים והצדיעו לכ"ק אד"ש, הצדיע להם כ"ק אד"ש בחזרה.

אח"כ עברו 26 משאיות כשעל גביהם מוצגים שונים בהם הושקעו ימים ולילות של עבודה מאומצת.

על משאית אחת בנו (ה"קבוצה" מאה"ק) דגם של קברו של ר"ש בר יוחאי במירון בגודל טבעי על כל הנלוה אליו, כשליד המצבה עומדים ואומרים תהלים או לומדים זהר, עורכים תספורת לילד ועוד. לצד הקבר העמידו עיזה (שנקנתה במיוחד) ולידה עמד שוחט עם סכין שמתכונן לשחיטה (כמנהג משפ' הספרדים במירון). כ"ק אד"ש הביט על המשאית במבט רציני וחזק וכשראה את השוחט משחיז את הסכין הסיט את ראשו הק' הצידה.

משאית אחרת הציגה יהודים היוצאים "מאחורי מסך הברזל" עם מטוס הישר ל-770.

על משאית אחרת הוצג חג הפסח כהלכתו עם כל פרטי הסדר, משאית נוספת הציגה את שלימות העם, התורה והארץ ועוד ועוד.

כך עברו להם 26 משאיות עם מוצגים שונים כשכ"ק אד"ש סוקר אותם, מצדיע, מנופף בידו ולסירוגין אף מוחא כפיו הק'. בא' המוצגים היתה קופת צדקה גדולה ורמז כ"ק אד"ש בידו הק' ב' פעמים לשים בתוכה צדקה, וכשהגישו לו את הקופה שלשל לתוכה מטבע.

אח"כ צעדו הילדים כשכ"ק אד"ש מנופף להם בידו הק' ומוחא כפיו לסירוגין.

בסיום הציע ר' י"י העכט לאנ"ש והת' לצעוד אף הם, וכ"ק אד"ש החל למחוא כפיו הק' בחוזק לקול שירת "על הסלע הך" כשכל הקהל רוקד על מקומו.

בסיום שאל ר' י"י העכט את כ"ק אד"ש האם יכול להודיע על התוועדות שתהי' הערב, וענה כ"ק אד"ש שעדיין אינו יודע. אח"כ שאל הנ"ל את כ"ק אד"ש האם הי' מרוצה? וענה כ"ק אד"ש שכן, ואמר הנ"ל שהשקיעו הרבה כחות בזה, וענה כ"ק אד"ש: הקב"ה גם עזר.

בשעה 5:00 לערך יצא כ"ק אד"ש לנסוע לאוהל, וכשפגש את ר' י"י העכט שאלו אם נגמר כבר האירוע בפארק (שאליו הלכו הילדים לאחרי התהלוכה), וענה הנ"ל שנגמר והי' בהצלחה, ואמר כ"ק אד"ש: שימשיך ההצלחה לכל השנה.

בשעה 8:45 חזר כ"ק אד"ש מהאוהל ונכנס לתפילת מנחה. אחר התפילה הודיע שתתקיים התוועדות קצרה בשעה 9:30.

התוועדות

אחרי תפלת ערבית נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, להלן נקודות קצרות מהמדובר:

שיחה א' – שייכות הלילה דמוצאי ל"ג בעומר ליום שלפניו; ההתוועדויות בערב ל"ג בעומר, בל"ג בעומר ובמוצאי ל"ג בעומר – בדוגמת שמחת האריז"ל ג' ימים. ע"ד המשך הפעולות ב"שטורעם" גם למחרת.

שיחה ב' – אודות התהלוכות בא"י שקראו להם מבצע אהבת ישראל "יחד כל ילדי ישראל" ותבוא עליהם ברכה. ביאור פרטי הסיפור דז' תנאים ובהם רשב"י שנאספו לעבר את החודש והיו במחלוקת עד ל"מלחמתה של תורה" ולבסוף נפרדו בנשיקה וכו' – הדגשת אהבת ישראל אצל לומדי התורה בפרט. דברי רשב"י "בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהן" – הדגשת אהבת ה' לישראל.

שיחה ג' – על הקביעות דל"ג בעומר ש. ז. וכן ע"ד המצב באה"ק והרצח בחברון ל"ע שבא כתוצאה מנפיחת הרוח; איסור החזרת שטחים; ע"י רשב"י נפקדו עקרות כולל במובן שחיי הילדים וההורים הם באופן שונה "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

שיחה ד' – המשך הפעולות עם "עוללים ויונקים" גם לאחר ל"ג בעומר והורה לעשות אסיפה בנוגע לזה כדי שיהי' באופן מסודר.

בין השיחות ניגש הר' רוזניק ושוחח עם כ"ק אד"ש.

בעת ההתוועדות הורה להר' י. ג. לומר "לחיים" על כוס מלא (כמדומה שקרא לו "ראש המדברים"), הנ"ל אמר על כוסית קטנה ואמר לו כ"ק אד"ש: זה כוס מלא?! הרי הוא דיבר יותר מזה... ואח"כ אמר כ"ק אד"ש: כל הרוצה לומר יכול להצטרף "באַלד קומט משיח"!

בסיום הורה לנגן ניגון הכנה, ניגון ד' בבות, "ניע זשוריצי", והחל לנגן "הושיעה את עמך" ומחא כפיו הק' בחוזק.

מסר את המזונות להר' העכט עבור האסיפה הנ"ל.

כשיצא (בשעה 12:50 לערך) החל כ"ק אד"ש לנגן "כי בשמחה".

יום ג', כ"ף אייר

ע"פ הוראת כ"ק אד"ש להמשיך את כינוסי הילדים, נערך היום בשעה 1:30 כינוס לילדים ב-770.

ראלי

בשעה 3:30 נכנס כ"ק אד"ש לתפילת מנחה והילדים החלו לשיר "ואנחנו עמך", כשהגיע למקומו פנה כ"ק אד"ש לעבר הילדים ומחא כפיו הק'.

כשניגנו הילדים "עלינו לשבח" נענע כ"ק אד"ש בראשי הק'. ב"אל תירא" שרו הילדים או "עוצו עצה" כמ"פ וכ"ק אד"ש סימן בידו הק' להגביר השירה.

אח"כ הורה כ"ק אד"ש לומר את י"ב הפסוקים, ולאחמ"כ אמר ד' שיחות שתורגמו לאנגלית ע"י הר' י"י העכט.

להלן נקודות קצרות מאוד מהמדובר:

  • הכנס פועל אחדות בין המשתתפים ובין ילדי ישראל בכל העולם (ובא"י בפרט); הכנס הוא לכבוד רשב"י שעסק עם ילדים במיוחד ולכן, ה"ז שמחה גדולה; ובפרט בג' ימים הסמוכים לל"ג בעומר שבהם שהה האריז"ל במירון.
  • הקביעות ביום ג' בשבוע שבו נברא הצומח, וביום כ' אייר שבו "נתעלה הענן גו' ויסעו בנ"י", וההוראה מזה.
  • ההוראה משנת השמיטה לילדים הפנוים מעבודת הארץ וכו' ויכולים להתמסר לגמרי לתומ"צ.

בסיום הורה כ"ק אד"ש לשיר "עוצו עצה", "ופרצת" ומחא כפיו הק' בחוזק.

אח"כ הורה לחלק לילדים כסף לצדקה וכשהלך לחדרו חילק כ"ק אד"ש לכמה ילדים מטבעות לתתם לצדקה.

יום ד', כ"א אייר

לאחר תפלת מנחה נכנסו כמה אנשים ממשפ' כ"ק אד"ש לג"ע הת' ושהו שם כ-10 דקות.

בערב, כשחזר כ"ק אד"ש מביתו פגש את הרב י. הכט (מאילת) ושאלו: איך הולך הרבנות? וכשענה הנ"ל ב"ה, ברכו כ"ק אד"ש: שילך ויהי' יותר ויותר טוב.

יום ה', כ"ב אייר

לאחר תפלת מנחה נגש הינוקא מבויאן לכ"ק אד"ש, נשק את ידו הק' והציג את עצמו, כ"ק אד"ש קרא לו לג"ע הת' ושהה שם מס' דקות. לאחרי-זה יצא כ"ק אד"ש ללוותו עד דלת ג"ע הת' והביט בו עד שיצא מ-770.

יום ו', עש"ק פ' בהו"ב, כ"ג אייר

היום הגיה כ"ק אד"ש את השיחה ברוסית שאמר בל"ג בעומר והוסיף הרבה הוספות בכתי"ק. כמו"כ ביקש כ"ק אד"ש דו"ח מפורט מהתהלוכה דל"ג בעומר.

יום ש"ק פ' בהו"ב, כ"ד אייר – מבה"ח סיון

התוועדות

בשעה 1:30 נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות, להלן נקודות קצרות מהמדובר:

שיחה א' – ע"ד הקביעות דשבת ול"ג בעומר בשנה זו וההוראה.

שיחה ב'-ג' – עניני פ' השבוע בעבודת האדם; דובר על שלילת הביטוי "קירוב רחוקים".

שיחה ד'-ה' – ביאורים בפרש"י, בלקוטי לוי"צ על הזהר ובפרקי אבות. בסיום שיחה ד' דיבר על התענית שעות ואמירת פרקי תהלים שקבעו "אגודת הרבנים" לער"ח סיון, ואמר כ"ק אד"ש שכולם ישתתפו בזה וכן ישתתף בזה בעצמו.

כ"ק אד"ש אמר מאמר (כעין שיחה) ד"ה "וידבר גו' במדבר סיני". בסיום החל לנגן ופרצת.

יום ג', כ"ג אייר

היום הגיה כ"ק אד"ש את השיחה שדיבר ביום ש"ק בענין התענית שעות.

בערב כשנסע כ"ק אד"ש לביתו, לקח עמו את הספר "יגדיל תורה" ועיין בו במכוניתו.

יום ד', כ"ח אייר

בשעה 3:50 נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר בשעה 9:05. תפלת ערבית התקיימה בשעה 9:30 ולאחרי' שהה כ"ק אד"ש בחדרו כשלשת-רבעי שעה.

כשיצא כ"ק אד"ש לנסוע לביתו (בשעה 10:40), עמד בפרוזדור הר' קוק (רבה של רחובות), וכ"ק אד"ש נתן לו שלום ושאלו האם הוא הר' קוק מרחובות. כשנענה בחיוב שוחח עמו כ-5 דק', להלן ר"ד מהמדובר {מובא למטה במדור "יחידות".}

בדרכו למכונית נגש לכ"ק אד"ש הר' הורביץ ראש ישיבת "דבר ירושלים" (לבעלי-תשובה), וכ"ק אד"ש הודה לו על שדיבר בכנסי' הגדולה בירושלים. הנ"ל ביקש ברכה, ואמר כ"ק אד"ש: אתה הרי מתעסק עם כאלו שיותר גדולים מצדיקים גמורים. הנ"ל ביקש שוב ברכה וכ"ק אד"ש ברכו. אח"כ ביקש הנ"ל להכנס לכ"ק אד"ש, ואמר כ"ק אד"ש: איני יכול לקבל, וכשהביט הנ"ל בפליאה אמר כ"ק אד"ש: מפני שאין זמן וישנם ענינים שאני לא בעל-הבית עליהם.

יום ה', כ"ט אייר

אגודת-הרבנים בארה"ב הכריזו על תענית שעות שתתקיים היום, ובשבת הקודמת הצטרף כ"ק אד"ש לקריאה זו.

שיחה

בשעה 1:30 יצא כ"ק אד"ש לתפלת מנחה בזאַל למטה. לאחר התפלה אמר שיחה במשך כ-40 ד' (הוגהה ע"י כ"ק אד"ש ונדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 245 ואילך). בסיום השיחה הורה כ"ק אד"ש בנוגע לפועל – לערוך כינוסים לילדים וילדות בכל מקום בימי ההכנה לחה"ש ושיכריזו "נעשה ונשמע" ויתכוננו למ"ת. ובארץ הקודש – יתאספו בכותל המערבי ובעוד מקומות קדושים, ובודאי יקבלו רשיון לקיים כינוס בחברון וכן בקבר רחל אמנו. אח"כ הורה כ"ק אד"ש לאסוף את כל הילדים והילדות בחג השבועות בבתי-הכנסת כדי לשמוע עשה"ד.

בהמשך השיחה אמר כ"ק אד"ש שהדברים אמורים לכל בנ"י בכל מקום שהם, גם מעבר למסך הברזל, וכיון ש"מצוה בו יותר מבשלוחו" אזי יאמר זאת גם בשפתם של יהודים אלו כך שלא יזדקקו למתורגמן, והחל לדבר ע"ד הנ"ל ברוסית, ואמר שע"פ חוקי המדינה שם – מותרים כל עניני דת וכו', ובמילא צריכים כולם ללכת לבתי-כנסיות ועל השוטרים מוטל לשמור על הילדים מכל נזק וכו', וסיים בברכה באידיש.

כשיצא כ"ק אד"ש שאלו א' מדוע לא תרגמו את השיחה לאנגלית, ואמר לו כ"ק אד"ש שישאל לידידיו והם יסבירו לו את תוכן השיחה, ופנה כ"ק אד"ש להריל"ג ושאלו מדוע אכן לא תרגמו כהנ"ל לאנגלית.

כ"ק אד"ש עצמו התענה כל היום, התפלל ערבית בשעה 8:45 לערך ונסע אח"כ לביתו.

יחידות

יום ד', כ"ח אייר

יחידות להר' קוק (רבה של רחובות) בפרוזדור

כ"ק אד"ש: אתה הרי כהן, וביקש ממנו כ"ק אד"ש ברכה.

הר' קוק: הגעתי בשביל לקבל ברכה...

כשביקש כ"ק אד"ש שוב ענה הנ"ל שמתבייש, ואמר שבכותל המערבי יחשוב גם על כ"ק אד"ש.

כ"ק אד"ש: סליחה ע"כ שאני מדבר איתך פה (ולא בחדר), לא ידעתי שאתה כאן (והודה לו על שעוזר והשתתף בתהלוכה (דל"ג בעומר) ברחובות).

הר' קוק: הנני מתעסק עכשיו גם בבית חב"ד דעיר העתיקה (בי-ם).

כ"ק אד"ש: ברחובות?

הר' קוק: בעיר העתיקה (והסביר שעכשיו עוזר גם בעיר העתיקה בירושלים). כ"ק אד"ש ברכו בהצלחה והודה לו על כל הדברים שעוזר לחב"ד בעירו.

כ"ק אד"ש: עד מתי אתה נשאר כאן?

הר' קוק: עוד כמה ימים.

כ"ק אד"ש: לפני שבת או אחרי שבת?

הר' קוק: מיד אחרי שבת.

כ"ק אד"ש: בשבועות תהי' באה"ק?!

וברכו בקבלת התורה בשמחה ובפנימיות כפי שהי' מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר.

כ"ק אד"ש: בכלל ברכה לא יודעים מתי תרד למטה (לפעול פעולתה), משא"כ ברכת כהן, הרי אדה"ז כותב בלקו"ת "עד מהרה ירוץ דברו", היינו שפועל פעולתו באופן של מהירות. והוסיף כ"ק אד"ש: מכיון שאתה מתעסק ב"שלימות הארץ", אזי שתכנס לאה"ק "מיט אַ שלימות'דיקען אופן", ועי"ז שארץ ישראל תהי' שלימה זה במילא ישפיע גם על חו"ל, כמ"ש "מתמצית א"י שותה כל העולם כולו".

כ"ק אד"ש שוב התנצל ע"כ שלא קיבלו לחדרו, וברכו שיהי' בהצלחה.

מענות

במענה לא' ששאל אם ללמוד בכולל או לילך לשליחות, ענה כ"ק אד"ש: "בכלל כשיש ספק בנוסע לכולל לא כדאי להכנס לכולל (שצ"ל בהתמדה וכו')".

ביום ד', י"ד אייר – פסח שני, יצא פתק מכ"ק אד"ש לר"י הכט ע"ד ההכנות לפאראד, וזלה"ק: "להזהיר גדולים (בדיעה) בהבנת הענין כדרוש על הקטנים בהנ"ל – וא"כ ה"ז אחריות גדולה וק"ל. הפ"נ נת' ויבש"ט", ושלח כ"ק אד"ש עשרת אלפים דולר עבור ההוצאות.