אייר תשכ"ז - ר' אלתר בנימין יהודה לייב ברנשטיין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ה' ח' אייר

במשך השבוע התפלל הרבי מנחה עם הציבור רק ביום ב'. באמירת אשמנו וכו' הרבי מסתובב לצד מזרח ואינו מסתכל בסידור, וכשגומר מסתובב לצד דרום ומסתכל בסידור כרגיל. בתפילת מעריב הנה היום וביום ב' לא התפלל עם הציבור כרגיל מצד שצם בב' וה' ולכן התפלל במנין שע"י חדרו. כן הבחנתי כשהרבי עולה לתורה הנה בברכה ראשונה מנשק במקום התחלת הקריאה ובסיום הקריאה ושוב להתחלת הקריאה. ובסוף הקריאה מנשק במקום הסיום ובהתחלה. בעש"ק במנחה עומד בקרן מזרחית דרומית וכן בשבת במנחה אלא שבעש"ק נכנס ויוצא מהדלת אשר בצד מזרחית דרומית, ובשבת במנחה יוצא דרך הדלת שבצד צפונית מזרחית, וכשיוצא אוחז בפרוכת מצד העמוד. וכן בליל ש"ק ובש"ק בבוקר שמתפלל למטה בביהכ"נ הנה כשנכנס לביהכ"נ תופס הפרוכת מצד שמאל וכשיוצא תופס באותו צד שקרוב לעמוד. בשבת שמתוועד הנה מיד שמכריזים באיזה זמן ובאיזה מקום תתקיים סעודת מלוה מלכה הרבי יוצא מיד וזה סימן להתועדות, בשבת שמסופקים אם תתקיים איזה התועדות או כשאין התוועדות הרבי מחכה שהגבאי ר' יוחנן גורדון יכריז על תפילת המנחה. בליל ש"ק כשאומר בואי כלה וכו' הנה מנענע הראש לצד ימין ואח"כ לצד שמאל.

יום ד' י"ד אייר

ביום א' נכנס הורוויץ מירושלים ליחידות ואמר לכ"ק אד"ש שהוא מודאג מהמצב בא"י, ואמר לו כ"ק אד"ש שאם על חו"ל כתוב "הנה לא ינום" הרי בא"י כתוב "תמיד עיני ה' אלוקיך" עס שטייט דאן תמיד ואמר לו שאינו צריך לדאוג. וכן לר"י ויינברג ולהרב העכט שהכניסו פיתקא אם להחזיר את בניהם מא"י, ענה כ"ק אד"ש 'פשוט שלא ולא יפחדו ולא יפחידום' זה בערך הלשון. אתמול היה היא"צ של אחי כ"ק אד"ש וכ"ק אד"ש נכנס בתפילת שחרית לומר קדיש אחר שש"י וכו' ובינתיים אמר משניות, וכשהקהל אמר תהלים גם הוא אמר תהלים. כמה בחורים עמדו בקרוב מקום לכ"ק אד"ש ופנה אליהם במבט חריף ואמר להם איר שטייט דאך מיט תפילין פארוואס דאוונעט איר נישט (אתם עומדים בתפילין מדוע אינכם מתפללים). בצהרים בשעה 3.20 נסע לאוהל וחזר ב-8. תפילת המנחה בשעה 8.10 ומיד כשנכנס אמר קדיש דרבנן ואחרי התפילה אמר ק"י. אחרי שאמר 'יגדיל תורה ויאדיר' שם ידו על מצחו ואמר משהו ואח"כ אמר קדיש דרבנן.

בשבוע שעבר בו' אייר הכניסו הת' יחזקאל סופר ודוד מאיר דרוקמן פיתקא בנוגע לתרגום שיחות וז"ל הועלתה הצעה שהיות שישנם בתומכי תמימים כפ"ח וכן בכמה ישיבות ליטאיות מהבחורים המשתתפים בשיעורי תניא הקרובים ברוחם לחב"ד, שאינם מבינים שיחות כ"ק אד"ש באידיש, לתרגם שיחות כ"ק אד"ש דשנה זו ללה"ק ויהי' זה תועלת לת' הנ"ל וכן להפצת המעיינות ושאלתי היא: א) האם ראוי ונכון הדבר, ב) האם ראוי ונכון שהת' י. שי' סופר וכן הח"מ (הפיתקא הוכנסה ע"י הת' דרוקמן) יעשו במלאכת התרגום. על שאלה הראשונה השיב כ"ק אד"ש ע"י שמחק תיבת האם ובמילא נשאר המילים ראוי ונכון הדבר. והוסיף באם יהי' מתרגם. ועל שאלה הב' ענה כ"פ נדבר ונתבאר שביאתם לכאן בתנאי וע"מ ללמוד בהתמדה וכו' וכו' – וע"פ פס"ד הרמב"ם ותמיה גדולה על שאלתו הנ"ל.

יום ג' כ' אייר

ביום ראשון התקיים הפאראד וכ"ק אד"ש יצא בערך ב-11.10 ודיבר כ-10 דקות. בעיקר דיבר על מעלת היום וגם הנקודה העיקרית שבשנה זו והיא מצות הקהל שבזמן שביהמ"ק היה קיים היו מביאים האנשים והנשים והטף, ואע"פ שחרב ביהמ"ק בכ"ז הביהמ"ק שבלב כאו"א לא בטל. ואח"כ דיבר על המצב בא"י שמה שהם יכולים לסייע ליהודים הנמצאים באה"ק הוא שילמדו פסוק אחד יותר בתורה וגם ישפיעו על חבריהם. וגם היה הרבה ברכות בזה. הביא הפסוק "ונתתי שלום וגו' וישבתם לבטח וגו'" עד שבסוף סיים שיקויים "ואולך אתכם קוממיות" ובקרוב יבוא משיח והסיום היה אמן כן יהי רצון. כל הענין אודות א"י דיבר בקול רם מאוד (השיחה בשלימותה נדפסה במ"א) אחרי שגמר לדבר התחילו הילדים לעבור לפני כ"ק אד"ש ולהרבה ילדים נופף ידיו הק' לשלום ועמד עד הסיום בשעה 12.20.

יום ה' כ"ב אייר

היום יצא הרבי לתפילת מעריב בשעה 11.10 כיון שהלילה הוא ליל יחידות.

מענות

אעתיק תשובות בנוגע לא"י:

א) אחד מכפ"ח שאל אם לבוא וע"ז ענה כ"ק אד"ש (ע"י פתק): אין עתה הזמן כלל לנסוע מאה"ק ת"ו ונתראה בעז"ה בשובע שמחות בחודש השמחה בחודש תשרי הבע"ל.

ב) ברוך טורנהיים שאל על אחיו מא"י ע"פ בקשת הוריו אם להחזירו מא"י וע"ז היה המענה "הרי הודעתי בפירוש לכחב"ד שאין לנסוע משם ואדרבה יוסיפו בהלימוד בהתמדה ושקידה וה' יצליחם". ע"כ.

יום א' כ"ה אייר

התועדות דשבת מברכים (פ' במדבר) התחילה כרגיל ב-1.30 ונגמרה ב-4.30. השיחה הראשונה היה מאמר בניגון שיחה, ואח"כ ב' שיחות אודות א"י עם כל הפרטים שבזה, ואח"כ ג' שיחות על הרש"י.

היום התקיים כנס של נשי ובנות חב"ד והרבי דיבר שיחה רבע שעה בערך. התחיל לבאר שבפרשתינו לא מובן מה שהתורה חוזרת אותו דבר בכל נשיא ונשיא אופן הקרבתו. אלא הענין שלכ"א יש לו ענינים מיוחדים כמבואר בלקו"ת ומה שכ"א הקריב באותו אופן, דלפי הנ"ל הרי היה לכ"א ענינים מיוחדים, הוא רק לעיני בשר.