מנחם-אב תשמ"ב - ר' אהרן קורנט

=== יום ד' א' מנחם אב ר"ח ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת 10:05. כשחילק צדקה, עמדה א' עם ילדה בעגלה ע"י פתח 770, אד"ש ניגש אל הילד ודחף לידו מטבע לצדקה. 

=== יום ה' ב' מנחם אב ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת 10:05. חילק צדקה, אח"כ עשה בידו הק' 'שלום' לילדה קטנה. אחה"צ כשנסע לביתו ב-6:50, נתן צדקה, ומיד כשנכנס למכונית החל לקרוא בחלק מעיתון שאחז בידו הק'. כשחזר מביתו ב-7:35, עמד הרב '''ליווי''' בפתח געה"ת, ואמר שיש לו תמונה מהציון(?) של אדמו"ר מוהר"ש, ונכנס לגעה"ת ודיבר עם אד"ש כ-10 דקות. יצא למעריב 9:30. 

=== יום ו' ג' מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:25, עשה בידו הק' שלום לאחד שעמד בצד [מקודם לכן דיבר עם בנימין במכונית], אח"כ נתן מטבע לצדקה לילדה קטנה שעמדה שם, וכשנכנס נתן צדקה בקופה. הלך לספרי' ב-7:55, אחז בידו חלק מעיתון "ג'ויש פרעס" (כנראה). ירד לקבלת שבת 9:05. אחרי התפילה שרו "'''שיבנה ביהמ"ק'''" ובדרכו הורה להגברת השירה. ב-10:20 הלך לספרי'.

=== ש"ק פר' דברים – חזון ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' 7:50. ירד לשחרית ב-10:00 והודיע, ''''ס'וועט זיין אַ פארברענגען''''. כשהסתובב לראות את הס"ת, הראה באצבעו הק' על ניירות שהיו על הרצפה, שירימו אותם. הורה לנגן ב"'''הוא אלוקינו'''". אחרי התפילה שרו "'''שיבנה ביהמ"ק'''" והורה להגברת השירה. ירד להתוועדות ב-1:30. נענע בראשו הק' לשיר כששרו ניגון א' וכן ב"'''הנה מה טוב'''". הורה לנגן "'''לכתחילה אריבער'''" לאחרי השיחה, אחת לפני אחרונה, בא' הבבות, הורה לנגן 10 פעמים. לאחרי שהכריזו על הס"ת שיסיימו אותו בט"ו באב, התחיל ניגון ההקפות, ובראשו הק' הורה להגברת השירה. לפנ"כ, הורה למכריז שיגיד לחיים, וכן לסופר זירקינד, וכן לרש"ג, אח"כ הורה ג"כ לעוד א'(שחזר מרוסיה[?]) לומר לחיים. בקבוק משקה שמקודם לכן אד"ש מזג מכוסו לבקבוק ומהבקבוק מזג לכוסו, נתנו לרב מנעטליק (שמעתי שזהו מפני שיש לו השבוע יארצייט), ואמר לו שיחלק את המשקה ויהי' הצלחה בהפצת תורה... [כמובן שמיד חילק את כל המשקה].      בשיחה א', דיבר אד"ש על מה שאמר רלוי"צ מברדיטשוב, שהשבת מראים לכל אחד את ביהמ"ק השלישי. והסביר שאף שאנו לא רואים הרי "מזלייהו חזי", וכמו שרואים הוראה זאת מחנני' מישאל ועזרי', שאף שהיו צדיקים בכ"ז לא ראו, רק דניאל ראה, וע"י שסיפר להם הרי נפל עליהם פחד וכו'.      בשיחה ב', דיבר ע"כ שהשבת זהו בסמיכות לה' אב יום ההסתלקות של האריז"ל, שהתחיל בגילוי רזין דרזין דתורה. אח"כ הי' מאמר כעין שיחה "ציון במשפט תפדה". אח"כ דיבר על רש"י פרק א' פסוק ח', והסביר מהו ענין השמיני. אח"כ שאל מדוע רש"י מביא "ראה נתתי לפניך" ומסביר שראו בעיניים, וזהו לא ע"פ השמועה ולא ע"פ אומדנא וכו' וכו', והסביר הרבי את הסדר בפסוק, שכאן זהו בא ע"פ ציווי הקב"ה "באו ורשו", ולא כמו שאמר משה ע"פ השמועה, מה שהבטיח הקב"ה לאברהם. ולא כמו ששיערו [אומדנא] שאמרו "תביאמו ותיטעמו", כי אמרו שכבר קיים "והוצאתי והצלתי ולקחתי" וכעת הגיע הזמן של "והבאתי", אלא כאן אומר לכם הקב"ה אתם רואים את זה. אח"כ בהמשך הרש"י הוא מביא עוד כמה פרטים שלכאורה מיותרים, והסביר הרבי שרש"י בא לפרש, שהיות והקב"ה נותן להם את הארץ, אזי כל אלו שערערו עד כעת, שהם בני עשו, הרי יפסיקו לערער, כי הרי מכר את הבכורה ליעקב וכו'. ובנוגע להכנס לארץ שהרי צריכים למלחמה, הרי את זה הם לא יצטרכו, כי הרי "נמוגו כל יושבי כנען" שהם יפחדו ויברחו, ולא יצטרכו להילחם כמו שנלחמו עם סיחון ועוג. ומוסיף רש"י עוד פרט שאם לא היו שולחים מרגלים לא היו צריכים ג"כ כלי זיין, כי ע"פ טבע בכדי להפחיד את האויב צריכים נשק, אבל אם הולכים בכוחו של הקב"ה הרי "בגדול זרועך ידמו כאבן", וכמ"ש ב"אז ישיר", שנפל פחד על כולם. אבל כששלחו מרגלים הרי הם קשרו את הכל ע"פ טבע, ולכן היו צריכים כלי זיין שהגויים יראו שמתכוונים ברצינות.     אח"כ דיבר בפרקי אבות והסביר את המשנה "חמישה תלמידים היו לו לר"י בן זכאי". ואמר שאף שדיברו על משנה זו, אבל הקהל לא זוכר מה שדיברו, עכ"פ על איזה פרטים התעכבו  במשנה זו, והראי' ממני, ולכן אפשר לחזור עוד הפעם אפי' על הפרטים שכבר נאמרו. והרבי הסביר שהכל מה שהי' לר"י בן זכאי כן אצל מרע"ה ש-40 שנה למד ו-40 שנה לימד, והסביר איך שענינו של משה 5 חומשי תורה, וכן אצל ר"י בן זכאי 5 תלמידים, והסביר שחומש בראשית שהוא בריאת העולם, זהו כנגד ר"א הגדול. ושמות לידת בנ"י, שזה ר"י שאשרי יולדתו. ויקרא – תורת כהנים, זהו כנגד ר"י הכהן החסיד. ודברים משנה תורה מפי עצמו אמרו, שזה ר"א בן ערך כמעיין המתגבר. ואמר שדילג על במדבר, כי אמר קודם הסבר פשוט ומתקבל יותר, אבל על במדבר זהו בדוחק יותר, ולכן יגיד בנפרד, ואמר שזה שלא יודעים תי' והסבר בדיוק הרי אם דבר ריק הוא מכם, ולכן זה תלוי בנו, שצריך להתייגע ללמוד ולמצוא הסבר. והסביר הרבי שענין במדבר זהו ענין הפקודים, שזה ענין המנין. שעניינו של שמעון בן נתנאל שהי' ירא חטא, וענין של חטא הוא חסרון, כמ"ש "והיינו אני ושלמה בני חטאים" שפירושו חסרים, כן הוא זה שדואג על חסרונו בעבודת ה'. בשביל זה צריך לעשות חשבון בעצמו מה טוב ומה לא וכו'. וכאן אמר הרבי שהאדם קשה לו למנות את כל תרי"ג מצוות, ולכן מתחילים אתו ושואלים אותו, האם תפילין יש לו? וציצית יש לו? המבצעים אתה מקיים?! עד שמגיעים לקיום תרי"ג מצוות [כל הענין הי' מאוד 'רייך']. בשיחה, כשהסביר את הזוהר סיים עם עיניים עצומות, ואמר שהרי כל הבתי כנסיות ומדרשות מחו"ל יבואו לאה"ק, ולכן יחליטו כולם החלטות טובות ואמיתיות, ולא סתם החלטה. והרי המקום הגשמי קדוש, ובפרט מקום שהתפלל בו נשיא דורנו, למד בו כו', וכל המקום יבא לאה"ק, מזה שכתוב שהביהכ"נ יבא ולא כתוב האנשים או הס"ת וכיו"ב. וכן דיבר על לימוד הל' בית הבחירה.    בנוגע למנורה שבביהמ"ק, אמר שישנם ספרים שכתוב בהם שהמנורה הי' חצי עיגול, והביאו ראי' מהרמב"ם. אבל זה מפני שלא ראו את הכ"י של הרמב"ם, שכיום התגלה, ורואים במפורש שצייר כמו קנה ישר ולא חצי עיגול. וכל אחד ג"כ מבין ויודע שקנה זה ישר, וכן יחזקאל מדד בקנה, ואם הי' חצי עיגול הרי לא שייך למדוד וכו', ולכן מובן שהיו קני המנורה ישרים. ובנוגע לזה שאסור לעשות כלי המקדש אפשר להוסיף עוד קנה או שלא יהי' מזהב וכיו"ב בדיוק הרמב"ם בנוגע לכלי המקדש. לאחרי שאד"ש בירך ברכה אחרונה שרו ניגון ההקפות, ואד"ש הורה בידו הק' להגברת השירה. במנחה, קראו בס"ת דמשיח[אד"ש התיישב בקריה"ת], אד"ש עלה לתורה. אחרי התפילה התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. ההתוועדות הסתיימה ב-6:10, ולערך בשעה 7:00 הלך לספרי'. חזר ב-8:05, שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה כמ"פ. יצא למעריב 9:12. אחרי הבדלה הסתכל שנותנים לילד פחות מבר מצווה לשתות את היין, ולאחרי שפתח את הדלת שוב הסתובב והסתכל, אח"כ חייך כשהילד גמר רוב כוס. כעבור זמן נסע לביתו לא שרו. [שנה שעברה שרו ולא הורה להגביר השירה, ולמחרת אמר שהיו צריכים לשאול רב].

=== יום א' ה' אב - הסתלקות האריז"ל ===

הגיע מביתו 10:15. נסע למקווה 10:50, נתן מכתבים לבנימין ונתן צדקה. חזר מהמקווה 11:35, חילק ונתן צדקה. ילדה קטנה קיבלה המטבע ומיד רצה החוצה, אד"ש נעמד ואמר בקול 'לייגט אריין אין פושקע! אד"ש חיכה עד שהילדה חזרה עד הפרוזדור, חייך ונכנס לחדרו. נסע לאוהל 3:00, חילק צדקה. חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-9:00. יצא למעריב ב-9:30, אח"כ נסע לביתו ולא שרו.

=== יום ב' ו' אב ה'תשמ"ב ===

במעריב הי' הספורטאי הנ"ל ואד"ש חייך אליו. אח"כ נכנס ר' ב. גורודצקי אל אד"ש, ויצא ב-11:50.

=== יום ד' ח' אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:10, נתן צדקה, אח"כ פנה לעומדים במזדרון ואמר:'אין דער צייט וואָס מ'וואַרט דאָ קען מען [בעסער] לערנען תורה הל' בית הבחירה און העלפן צום בנין בית המקדש' הסתובב לכיוון חדרו ואמר בשקט יותר 'וואָס וואַרטמען דאָ!' [כולם כמובן נדהמו לשמוע מילים אלו, פני אד"ש היו רציניות ביותר]. יצא למנחה בשעה 6:00, בחזרת הש"ץ הגביה את הסידור, ועיין כמה דפים אחרי תפילת שמו"ע [כנראה הסתכל במה שכתוב אחרי אשרי הימים שלא אומרים בהם תחנון, ושם לא כתוב ערב ת"ב, ובפועל לא אמרו תחנון. ב'ימלוך' הרבי התרומם, וכן במנחה דת"ב ג"כ התרומם ב'ימלוך' [משא"כ בשאר מנחה דכל השנה]. נסע לביתו לסעודה מפסקת ב-7:25, חזר מביתו ב-8:00. ירד לתפילת מעריב עם סידורו והקינות לת"ב בשעה 9:00. ישב על ארגז עץ עם ציפוי פלסטיק [טאפעט], ישב על גובה הארגז בקצה, ולא על כל המשטח [איך שהוא מעומד לא על הרוחב], הארגז למעלה מג' טפחים, אבל פחות מגובה כיסאו. את הסידור שם על הסטענדר. לקינות התיישב ואמר יחד עם הבעל קורא שקרא בקול. ראשו מורכן מעט, את המרפק [הזרוע] השעין על רגליו הק', וע"פ רוב אחז את ידיו הק' אחת מול השני' האצבעות מול ונוגעות באצבעות השניות, הבוהן מול הבוהן השני' וכו', מידי פעם ממשש אצבע בשני' [ולפעמים משנה הצורה ולפעמים שם כף ידו על השני'] אחרי קדיש ואחרי עלינו, הסתובב אל הקהל, אמרו עוד נוסח עם משניות מועד קטן וקדיש. אד"ש נכנס לחדרו וכעבור דקות ספורות נסע לביתו ובידו הק' ספר [בימים רגילים לוקח מכתבים וכיו"ב] (אד"ש הולך לאט יותר) על כל המושב האחורי שמו לוח עץ (דיקט).

=== יום ה' צום ט' אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב9:05. ירד לתפילת שחרית ב-10:00. פתח את הסידור והניחו בגובה הסטנדר, בידו הימנית אחז בו ולמטה יותר פתח "אור התורה" וכל זמן התפילה קרא ב"אור התורה" [בעמידה] ואת הסידור דפדף כל פעם להיכן שאוחזים. ב'שמע ישראל' שם ידו על עיניו, בחזרת הש"ץ חצי הראשון הסתכל ב"אור התורה", אח"כ התיישב ושם את הסידור על המדף והסתכל בספר הקינות [אתמול נפלו 2 דפים מספר הקינות, אד"ש הרימם ונישקם ושם בתוך הספר] בזמן שהתחילו הקהל שמו"ע אד"ש הזיז את הארגז שעמד מאחוריו כמו שמתכונן לפסיעות, אך אד"ש לא עשה את הפסיעות. קרה"ת קראו בס"ת דמשיח לקחוהו בלי הכתר וכו', אד"ש עלה למפטיר. לקינות התיישב ואמר כסדר, באחד הקטעים עשה תנועות בידו הק' פתח האצבעות וכיו"ב וכן בלילה. ב"אלי ציון" נעמד, וכשהש"ץ התחיל אד"ש ג"כ התחיל יחד עמו. גמר הפזמון לפני הש"ץ, ומיד התחיל את מה שאומרים חלק מאתמול בלילה. אחרי קדיש בתרא, אמרו המשניות האחרונות של מועד קטן. 

ירד למנחה ב-3:15 חילק צדקה, נגע בפרוכת [משא"כ בתפילות שלא היו פרוכת הסתכל על ארוה"ק]. הי' עטוף טו"ת וכבר הי' קשור באצבעו ג' כריכות באצבעו הק'. מיד סידר הקשר של ראש וישר את התש"ר וש"י, וכן בג' כריכות בדק שיהי' החלק שמתחבר צמוד ויותר למטה, נפרד רצועה א' מהשני'. כן ישר התפילין כמה פעמים במשך התפילה. התחילו בשיר של יום וכסדר לפני קרבנות שוב סידר התפילין כנ"ל, וכן לפני מנחה ואחרי תפילת שמו"ע "בפותח את ידך" נישק התש"י וש"ר וכרגיל שם אצבעותיו על עיניו ונשקם. לאחרי שגמר 'אשרי' [חיכה] עדיין לא התחיל הש"ץ. אד"ש עלה למפטיר, (הטלית הי' לצד יותר, ז.א. על הראש הגיעו כבר הפסים השחורים) בחזרת הש"ץ התיישב והסתכל בסידור, בברכת כהנים הסתכל כרגיל על הש"ץ (הרב חדקוב). בדרכו הי' נרתיק של תפילין על סידור ואד"ש הורידו מהסידור. יצא למעריב ב-8:45, לאחרי שכבר נעל את הנעלים. בסיום התפילה שם את הסמני' בקידוש לבנה, וכשיצא אמר ליבל לאד"ש שיש לבנה..., כעבור כמה דקות יצא לקידוש לבנה. עומד פניו לכיוון מזרח לפנ"כ מסתכל על הלבנה. לאחרי עלינו לשבח [כמדומני שלא אמר 'אל תירא'] שם את הסידור תחת ידו, בידו הימנית אחז ציצית אחת ובידו השני' אחז רק פתיל אחד שיצא, וניער אותם כ-3-4 פעמים. אח"כ אמר לעומדים מסביב ובדרכו 'אַ גוטן חודש'. כעבור זמן מה נסע לביתו.

=== יום ו' י' מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:20, נתן צדקה. הלך לספרי' 7:40, חזר כעבור 2 דקות. ירד לקבלת שבת 8:45. אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובזמן הליכתו הורה להגברת השירה. הלך לספרי' 9:55. 

=== ש"ק פר' ואתחנן י"א מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' 8:15. ירד לשחרית ב-10:00. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" [לפנ"כ בכל קטע עשה ג"כ פ"א בידו הק' על הסטענדר]. אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. הלך לספרי' ב-3:00, חזר ב-4:00. 

יצא לתפילת מנחה ב-7:45. עלה לתורה, אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. יצא למעריב ב-9:05. זמן מה לאחרי ההבדלה התחילו "שיבנה ביהמ"ק", ולאחרי שפתח אד"ש את הדלת הורה בידו הק' להגברת השירה. אח"כ נסע לביתו, שרו והורה להגביר השירה.

=== יום א' י"ב מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-10:40, עשה בידו הק' שלום לעומדים בשני צידי הדרך, ולאחרי שנכנס לגעה"ת הסתובב לכיוון הילדים שעמדו במסדרון והתחיל "שיבנה ביהמ"ק", ובידו הק' הורה להגברת השירה. 

יצא למנחה 3:40, בירך נוסעים. יצא למעריב 9:30. אח"כ דיבר בגעה"ת עם ב. אלטהויז ובתו, הם עמדו לצאת ושוב פנה אליהם אד"ש והוסיף כמה מילים.

=== יום ב' י"ג מנחם אב ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת ב-10:10. יצא למנחה ב-3:30, לפנ"כ כשיצא לגעה"ת וראה שעומד שם חתן, חזר לחדרו והוציא לחתן את הסידור, וכשנתן לו אמר (כרגיל) 'זאָלסט אויס בעטען אַלע גוטע בקשות'.

=== יום ג' י"ד מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:10, חילק ונתן צדקה. יצא למנחה 3:25, אח"כ בירך נוסעים. נסע לביתו 6:15, חזר ב-7:10. בשעה 8:40 הודיע ע"י בנימין שתהי' התוועדות. יצא למעריב 9:30. בזמן אמירת "עלינו לשבח", הסתכל בסידור על פרשת השבוע בקריאה דפר' עקב, ובנתיים המשיך לומר "עלינו לשבח" כרגיל בקול מורם קצת. בירך נוסע, וב-9:45 ירד להתוועדות. דיבר ע"כ ש"לא היו י"ט לישראל כ-ט"ו באב", לכאורה, מה המעלה ביום זה יותר מסוכות ופסח? והסביר שזהו בדרגת בע"ת שהוא כיתרון האור הבא מן החושך, כן ט"ו באב מגיע לאחרי החורבן והחושך שבט' באב. כן דיבר, שמכעת הלילות  מתארכים, ולא נברא לילה אלא לגירסא. וזוהי ההוראה, שצריך להוסיף בלימוד התורה. ולכאורה ממ"נ אם יש לו זמן, הרי חייב ללמוד. ואם אין לו זמן ללמוד תורה, ה"ה פטור. וזה יובן בהקדים עוד שאלה, שכתוב [יומא לה.ב] הלל מחייב עניים ור"א מחייב עשירים. לכאורה, ישנה השאלה הנ"ל, ממ"נ חייב או פטור מלימוד תורה. אלא התשובה היא, שחוץ מהזמן שע"פ תורה הוא פטור מלימוד תורה יכול למצוא זמן ללמוד, ועכ"פ בזמן שיש לו, שיהי' מלא באיכות. וכן בעניינינו הרי צריך ללמוד מה שיותר באיכות. ובזה יהי' ג"כ מובן השאלה, לכאורה, מדוע אומרים אריכות ימים ושנים טובות, הרי אם יהי' ריבוי שנים הרי בוודאי שיהי' ריבוי ימים? ועוד, ידוע הלשון "למען ירבו ימיכם", א"כ הי' צ"ל ירבו ימים וש"ט? אלא התשובה כנ"ל, שיהי' אריכות באיכות, שהיום יהי' מלא באיכות. וזהו הפי' יום ארוך מתחילתו ארוך. ודיבר ע"כ שידוע, שבהבדלים של יום ולילה, הוא הבדל בין חצי כדור הארץ א' לשני, ובין מזרח ומערב צפון דרום, וכן הבדלים בקיץ וחורף. מדוע שבזמן שגילו את אמריקה החליטו שכדור הארץ עגול, ואז מצאו ענין לכאורה הפוך מהתורה, שכתוב מ-4 כנפות הארץ. אל שהשאלה מלכתחילה איננה. ראשית כל, כבר בתורה הי' כתוב, עוד לפני גילוי אמריקה, שהארץ כדורית, וזה כתב רשב"י בזוהר. ועוד, השאלה איננה שאלה, כי אין הכוונה שהעולם שטוח, כי פשוט שג"כ כעת שהארץ כדורית ישנם 4 כיוונים – כנפות. והם מזרח מערב צפון דרום, ובכל מקום זהו אקלים וכיו"ב אחר. וכן דיבר הרבי על פרשת השבוע, שכתוב שאין הקב"ה לוקח שוחד [ואמר שבליקוט של שבת (הוא באמצע הדפוס) ג"כ כתוב בענין זה], ולכאורה שאל, מדוע אומרים בימים נוראים תשובה תפילה וצדקה מעבירין וכו' מה שממשיך הלאה שם, הרי בתשובה האדם כבר נעשה ענין אחר לגמרי, דבר חדש, ולכן אין זה שוחד שה' מוחל לו על עוונותיו כי הוא דבר חדש, א"כ מדוע ממשיכים ג"כ לומר תפילה וצדקה. אלא הסביר שהתשובה זהו עשהו לצדיק גמור שזה מספיק לענין "המקדש אשה על מנת שאני צדיק", אבל ישנו ענין של "והשיב את הגזילה אשר גזל", ולכן צריך לתת צדקה. ובכדי לקשר בין התשובה לצדקה, ע"ז צריך תפילה. ובכלל הסביר עניין זה באריכות ובמתיקות נפלאה.

בתחילת ההתוועדות, אד"ש מזג לכוסו משקה מ-3 בקבוקים, כנראה מ-3 התוועדויות של חסידים במקומות מיוחדים, ואח"כ הוסיף הר' מענטליק עוד יין. בסוף ההתוועדות אד"ש מזג מהבקבוקים לכוסו, ומכוסו לבקבוק, וניער כל בקבוק. [הבקבוק הגדול (צר וארוך) 3 פעמים, האמצעי פעמיים, וקטן שחור פ"א]. אח"כ אמר הרבי, היות ומחר יהי' סיום ס"ת דתו"ת, לכן יתן מההתוועדות השתתפות גשמית. וכן ישנם הנוסעים לאה"ק, הלוי בן דודי [מיין שוועסטער קינד] [כנראה מאדה"ז משפ' סלונים צד אמו] וולפא הוא נוסע מחר לארץ ישראל. אח"כ ישנו זה שנוסע לכפר חב"ד, איך משפחתו?!! העלמן נמצא?!! [ענו שנסע היום] חתנו?!! אד"ש רומז לזירקינד שיבא לקחת לחיים, וכן לרש"ג, ואמר להם 'בהצלחה רבה לחיים ולברכה', ואמר שיכריזו עוד הפעם היכן יתקיים הסיום ס"ת, וכשעלה וולפא שאלו אד"ש 'האם אתה נוסע מחר?' וענה שמחרתיים בבוקר, וענה אד"ש:'ממחרת חמשה עשר באב', ולאחרי שנתן לו הבקבוק לומר לחיים, מסר לו את הבקבוק, ואמר שייתן לכל אלו הנוסעים ללבנון יעשו התוועדות בכפר חב"ד בנפרד, אבל בעיקר אלו הנוסעים ללבנון. הם שלחו תניות אלו [אד"ש אחז בידו הק' שלוש תניות והגביהם והראה לוולפא] ובוודאי ישלחו ג"כ את האחרים [למחרת הגיע מ-6 ערים בלבנון עוד תניות מכל עיר 2 תניות עבור אד"ש], אח"כ שאל איפה החתן? אחרי שאמר לחיים וענה אד"ש לחיים ולברכה, אמר לו שייתן לכל בית חב"ד בארץ ישראל, ולישיבה בכפר חב"ד, וג"כ לקחת לחתונה. והתחיל ניגון ההקפות, ובידו הק' הכה על השולחן להגברת השירה. הכריזו על הסיום, אד"ש ציוה לנגן 'לכתחילה אריבער' ובבא א' 10 פעמים. אח"כ 'נייעט נייעט'. לאחרי ברכה אחרונה התחיל "כי בשמחה תצאו". בהתוועדות שרו ניגון (כוס של ברכה) ואד"ש נענע בראשו להגברת השירה, וכן כששרו "הוא אלוקינו", באמצע הסתובב אל ד"ר אבוחצירא, וסימן בידו הק' לשרוק, והשמחה הייתה גדולה פורצת כל הגדרים של הגלות. ובסוף התחיל "שיבנה ביהמ"ק" מחא כפיים. בא' השירים הראה בידו הק' לשטיימץ [על שאינו בשמחה כנראה] על כף ידו הק' עשה באצבע (כמוחא כפיים). ההתוועדות הסתיימה ב-12:00, אח"כ נסע לביתו שרו "כי בשמחה תצאו", ובדרכו הורה להגברת השירה.

=== יום ד' ט"ו מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:45. נסע למקווה 11:50, חזר 12:40. סיום הס"ת דתו"ת השלישית התקיימה בשעה 2:00 על [ה"סערוויס ליין"] הרחבה מול ישיבת תות"ל [חובבי תורה] 885, הרוב היו ילדים מה"קעמפים", היו ג"כ בצד אנשים ונשים. לאחרי סיום כתיבת הס"ת עברו הילדים ונשקו את הס"ת, ובזמן זה עבר כ"ק אד"ש עם המכונית בנסיעתו לאוהל ב-3:45. המכונית נסעה לאט יותר, ואד"ש הביט על הנעשה בשטח. אח"כ הכניסו את הס"ת לבית חיינו 770. אד"ש חזר מהאוהל 9:10, אח"כ יצא למנחה, נתן צדקה לילד א' שהי' ע"י אביו, והראה לו לשים בקופה, הוא שם בחור העליון, אח"כ נתן לו אד"ש עוד מטבע, והראה לשים בחור התחתון יותר, אח"כ עשה לו בידו הק' שלום. יצא למעריב ב-9:35, שם את ידו הק' על מצחו במשך התפילה, כמו שעושה בחזרת הש"ץ דמנחה. אח"כ נסע לביתו, שרו והורה להגביר השירה.

=== יום ה' ט"ז מנחם אב ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת ב-10:15. קראו בס"ת החדש דתו"ת. אחרי 'יהללו' התחיל הסופר לשיר "שישו ושמחו" ואד"ש הורה להגברת השירה ע"י שהכה בידו הק' [השמאלית] על הסטענדר [הקטן], ולאחרי שהכניסו עדיין המשיך אד"ש להורות עוד כמ"פ להגברת השירה, וכל הזמן הסתכל לכיוון ארוה"ק. מנחה 3:20. מעריב 9:30.

=== יום ו' י"ז מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו 10:10. הלך לספרי' ב-7:27, יצא כרגיל עם עיתון בידו הק', הגיע עד הדלת ומישהו מבחוץ פתח בדיוק את הדלת, אד"ש הסתובב, חזר לחדרו ומיד יצא. ראו בידו הק' ג"כ ליקוט [י"א שג"כ בתחילה ליקוט של שבת] כעבור 2 דקות חזר מהספרי'. הי' ילד [ה.]  שנהי' השבוע בר-מצווה ועמד בלי כובע וחליפה, אד"ש נתן לו מטבע לצדקה, והנ"ל אמר שהוא כבר אחרי בר-מצווה, וענה אד"ש 'גם אחרי בר-מצווה מותר לקיים מצוות צדקה'. אד"ש חייך ואמר: 'ג"כ אני אחרי בר-מצווה'. ירד לקבלת שבת ב-8:40. אחרי התפילה התחיל אד"ש "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. הלך לספרי' 9:40.

=== ש"ק פר' עקב י"ח מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מהספרי' 9:25. ירד לשחרית ב-10:10. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". אחרי התפילה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. הלך לספרי' ב-3:00 וחזר ב-4:00, עשה שלום לילדים. יצא למנחה ב-7:30, א' אמר לאד"ש שנולדה לו היום בת, אמר לו אד"ש 'מז"ט שתזכה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט', אח"כ אמר שבוודאי יעשה 'מי שבירך', והאם כבר דיברו ביניהם על השם. יצא למעריב 8:55. אחרי ההבדלה שרו "שיבנה ביהמ"ק" ולפני שאד"ש יצא הורה להגברת השירה. כעבור זמן מה נסע לביתו, נתן לבנימין דף נייר שייתן ללייבל. שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה.

=== יום א' י"ט מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו ב-10:10. יצא למנחה 3:20. נסע לביתו 6:30. ירד להתפלל תפילת מעריב ב-9:30. ב"ברכו" מרכין ראשו, ובה' מרים, וכשעונה מרים ב"לעולם ועד". לפני תפילת שמו"ע עשה ג' פסיעות שלימות, והסתכל על שיחה שנפלה על הרצפה, ולאחרי שהרימו את השיחה חזר למקומו. אחרי התפילה פנה לכיוון הילדים והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה, נסע לביתו ב-12:10. 

=== יום ב' כ' מנחם אב ה'תשמ"ב ===

ירד לתפילת שחרית ב-9:30 עטוף בטו"ת והכריכות על האצבע היו כבר מסודרות. התחיל מ"רבי ישמעאל", סידר את התפילין בתחילה, ובמשך התפילה כמעט בכל קטע ב"הודו", "מזמור שיר", "יהי כבוד", "אשרי", "הללו כי טוב", "הללו מן השמים", "שירו לה'", ב"ויברך דוד", "וכרות", "אז ישיר", וכן לפני "אהבת עולם", עוד כמה פעמים לאחרי שלקח הס"ת וכו'. [בקדיש לפני "הודו" אד"ש אמר עד "יהא שלמא", אח"כ חזר לומר "על ישראל"] ב"ברוך שאמר" אחז הציציות ביד ימין, על ובין האצבע לאמה. "פותח את ידיך" ו"יוצר אור", "וקשרתם", "נשמור חוקיך", נוגע בג' אצבעותיו [האצבע, האמה, והקמיצה] בתש"י ותש"ר, שם את האצבע בעין ימיני והקמיצה בשמאל, אח"כ מנשק את האמה האצבע האמצעית. ב"אהבת עולם", מסדר התפילין ואח"כ מתחיל לאסוף את הציציות. אוסף את הציציות היכן שמתחילים הפתילים מסוף הקשרים. לוקח את 2 הקדמיים ואוחזם ביד ימין כמו שאוחזם ל"ברוך שאמר", אח"כ לוקח את השמאלי ומצרפם ואוחזם בשמאל. אח"כ לוקח את הימני האחרון, ולאחרי שמצרפם ישר, שם בין הזרת לקמיצה, מדלג ב' אצבעות, מכניסם בין האמה לאצבע ומוציאם בין האצבע לאגודל, ונשארים על האגודל ומטה. כשמגיע ל"ויאמר", משאיר הציציות רק על הזרת, וביד ימין אוחז הקצה השני ומנשק ב"ציצית" כל פעם, פ"א. ו"מאמת וכו'" [לאחרי שאמר אמת] מנשק ג' או ב' פעמים כל פעם. בכל פעם כשגומר לנשק ב'ציצית', וכן אחרי 'אמת', עוזבם מידו הימנית ולוקחם רק בכדי לנשק. את הפסיעות לפני שמו"ע מתחיל אחרי שגומר "גאל ישראל". עושה פסיעות שלימות ומחכה זמן מה, בינתיים מסדר את התפילין. לאחרי שמשתחווה, מרים ראשו בריכון מעט.  "סלח לנו", הכה פעמיים מתחת הטלית. ב'קדושה', אומר לאט המילה הראשונה ["נקדישך", "קדוש", "ברוך", "ימלוך"] וכשהקהל גומרים ממשיך הלאה. ב"קרנו", מאריך מעט. ב"מודים", מרכין רק במילים "מודים אנחנו לך", אח"כ ממשיך בקול חלש יותר [אבל לא בשקט] עד "על ניסך כו'". בברכת כהנים, "יברך" לימין. "ה'", מתרומם לאמצע. "וישמרך", מרכין שוב לימין. "יאר", לימין. "ה'", באמצע. "פניו", באמצע. "אליך", בשמאל. "ויחוניך", באמצע. "ישא", מרכין באמצע. "ה'", מתרומם. "פניו אליך", מרכין לאמצע. "וישם", לימין. "לך", לשמאל. "שלום", באמצע. לפני חזרת הש"ץ מסר לייבל פתק לאד"ש שיש חתן, לא הכה ב'סלח לנו', ולא אמר תחנון. אך אד"ש אמר "א-ל ארך אפיים" [זה שהוציא את הס"ת נתן לאד"ש את הס"ת הפוך] אד"ש לקח את הס"ת, שם את הכתב והציורים כלפי חוץ, נישק את מעיל הס"ת הסתכל בסידור והגביה את הס"ת ואמר "גדלו לה'". אחז ביד שמאל בעץ חיים, וביד ימין במעיל הס"ת, אך לא השעין את הס"ת לגמרי על גופו הק'. לפני ששם את הס"ת על הבימה, שוב נישק את מעיל הס"ת. אח"כ חזר למקומו, נשאר לעמוד, פתח בסידור בסדר הקריאה. עלה לשלישי, אחרי הגבהת הס"ת נישק עם הטלית וחזר למקומו [התיבה]. נישק ב"פותח את ידיך", "ונשמור חוקיך" כנ"ל. אחרי הקדיש הסתובב, פניו לכיוון הס"ת ואמר "יהללו וכו'" והמשיך מיד "בית יעקב". כשהגיע הס"ת התקדם ונישק עם הטלית. הסתכל על ארוה"ק, וכשלא סגרו לגמרי את הפרוכת הראה בידו הק' שיסגרוהו. בתהלים סיים כל קטע (קפיטל) בקול. לפני 'קדיש בתרא' סידר את התפילין, ותוך כדי כך העביר ידו הימנית על מצחו. אחרי התפילה הסתובב לכיוון הילדים והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. [במשך התפילה סידר את הרצועות של כף היד שהיו א' על השני אך על הרצועות שעל אצבעו רק הסתכל ולא הצמידם. אד"ש עושה קודם כריכה על הפרק התחתון קרוב לאמצע, אח"כ בפרק האמצעי, אח"כ על הפרק התחתון קרוב לכף היד, זה יוצא צמוד, אחד על השני בצד האצבע, מאמצע האצבע הם נפרדים]. מרכין ראשו בקדיש ב"יתגדל ויתקדש" "ויצמח פורקניה" "ובחיי דכל בית ישראל" "בעגלא", "יהא שמיה", "יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא" מתרומם ושוב מרכין "ויתהדר ויתעלה ויתהלל" לפעמים אינו מרכין בזה אלא רק "שמיה דקודשא" ולפעמים כל זה יחד. אח"כ ב"תושבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא" וכן מעט אחרי "אמן" דתתקבל. וב"עושה שלום" מרכין "עושה" לימין, "שלום" לשמאל, "במרומיו" באמצע, וב"על כל ישראל" מגביה רגליו הק'.

ירד למנחה 3:15, לפני קדיש בתרא העביר ידו השמאלית על מצחו. אח"כ הסתובב לכיוון הילדים והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ חילק למעלה שוב צדקה. נסע לביתו ב-6:30. יצא למעריב ב-9:15, אח"כ בירך נוסע. ירד להתוועדות ב-9:30. הי' מלא, חלק גדול עם ילדים מה"קעמפים", הם ישבו בשני הצדדים של המושבים. אד"ש דיבר ע"כ שכעת זה אמנם קשור עם עניין של היפך השמחה, מפני שהנשמה אינה יכולה לקיים את המצוות שבהם מתחברים עם הקב"ה, וע"י היא עולה. ולכן צריכה היא לגוף שנמצא למטה ועושה מעשה א', שלומד מתורתו של הנשמה ומדרכיו וכו', ה"ז נעשה נח"ר לנשמה. אח"כ אמר היות ויש כאן ילדים ואותם א"א להשאיר הרבה זמן, בפרט שעוד מעט ידברו עניינים שבגיל זה עדיין אין לומדים עניינים אלו, ולכן היות וישנו לעומ"ז שאומרים "שלום עכשיו" ובקדושה אומרים "משיח עכשיו", והיות ו"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אוייב ומתנקם", לכן שישירו "ווי וואנט משיח נאו", ו"שיבנה ביהמ"ק". שרו "ווי וואנט", ואד"ש מחא כפיים. אח"כ אמר שיתנו להם לומר לחיים בכדי שישירו יותר בשמחה "שיבנה ביהמ"ק", הורה שהש"צ יתחיל יה"ר. כן מחא כפיים כששרו "יפרח בימיו", ועוד ניגון. אח"כ דיבר שתתקיים בר-מצווה ליתומים של מלחמות באה"ק הי"ד, שהבר מצווה נפוץ בכל תפוצות ישראל שמניחים תפילין, שזהו עניין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ודיבר שצריך לעודד את הילדים וכו'. אח"כ דיבר ע"כ שאביו מסר נפשו על חינוך במדינה ההיא, ולכן מלבד מה שהתאחדו עם הס"ת ולכן יתאחדו מתוך שמחה, כי שמחה פורצת כל הגדרים, ויפרוץ הגדרים של מסך הברזל, וישירו שיר ברוסית. אד"ש התחיל "נייעט נייעט" ומחא כפיים. אח"כ דיבר שהי' בימים אלו כינוס של נשי חב"ד שזה ג"כ ענין החינוך לבנות בתים בישראל ולא לחשב כל מיני חשבונות, כי הקב"ה הוא "זן ומפרנס לכל" ואדרבה ע"י כל ילד נוסף הרי נוסף אור ושמחה בבית. כן דיבר על שכעת יהי' 70 שנה ל'תורת אמת' שלכאורה 70 שנה זהו שיבה, וכבר זקן וחלש, אבל בכ"ז האמת לא כך אלא "מפני שיבה תקום" וזהו עניין היקום אשר לרגלם, שהם מתחזקים עוד יותר ויותר בלימוד התורה, ושני חלקי התורה. שלכן זהו ג"כ נראה "אמת" שזהו נצחי. והא תורת אמת-ניצחית וכו'. נתן בקבוק משקה לוייס הנוסע לאה"ק, שימסור לתורת אמת, ואמר לו 'אַ שליח, שלימות השליחות'. אמר לחיים ואמר לו 'וטוב לבב', ושיוסיף משקה ויחלק לכל הקהל, ויש כאן ג"כ מכתב ברכה. אח"כ התחיל ניגון ההקפות. אחרי כמה שיחות ניגש בנו ואד"ש נתן לו מזונות, ואמר שיתן ג"כ לאביו. לצלמי הטלוויזי' וידיאו, הורה לומר לחיים. בין השיחות ניגשו -5 אנשים וביקשו ברכות וכיו"ב. היו שאד"ש אמר להם לומר לחיים. בסוף אמר סיום על מסכת חגיגה ומועד קטן. שבסיום המשנה במועד קטן כתוב "ומחה הוי' דמעה וכו'", וידוע שדמעה עם הכולל זהו גימטרי' מועד. ושאל, לכאורה ממ"נ, או שהגימטרי' שווה או לא, מה מוסיפים עם הכולל? והסביר, כי כאן רוצים להדגיש שאין כאן הכוונה שיהי' דמעה, אלא ומחה עניין הדמעה, ולכן כותבים זה יחד עם הכולל ולא המילה עצמה. שרו "האדרת והאמונה" אד"ש נענע בראשו. ציווה לנגן ניגון "לכתחילה אריבער". [בבבא א' 10 פעמים]. אח"כ ציוה לנגן "האפ קאזק" ונענע חזק בראשו להגברת השירה, אח"כ שר "צמאה לך נפשי". אספו הפתקים עבור המגבית, ובאמצע כפי שראיתי אד"ש הוציא מעטפה ודחפה לתוך השקית הגדולה. הכריז על ברכה אחרונה, אח"כ נתן לש"ב וולפא בקבוק משקה, ואמר לחיים. אמר לו אד"ש 'שיהי' הצלחה רבה ומופלגה'. כשתגיע לא"י סע אל היהודים הנמצאים בלבנון[??]. הילדים התחילו לשיר "ווי וואנט משיח נאו", אד"ש עמד מלא קומתו ומחא כפיים חזק זמן מה. אח"כ לקח הסידור יחד עם הפתקים של המגבית, ובדרכו הורה להגברת השירה. כשהגיע המעלית למעלה לייבל יצא ואד"ש נשאר במעלית זמן מה ודיבר עם בנימין וחדקוב. אח"כ נסע לביתו שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה. [סיום ההתוועדות ב-1:10].

=== יום ג' כ"א מנחם אב ה'תשמ"ב ===

הגיע מביתו לערך ב-10:15. נסע למקווה לערך ב-10:50, חזר ב-11:30. נסע לאוהל לערך ב-3:00, חזר מהאוהל ויצא למנחה 8:45. יצא למעריב 9:30, אח"כ נסע לביתו שרו "שיבנה ביהמ"ק", והורה להגברת השירה.

=== יום ה' כ"ג מנחם אב ה'תשמ"ב ===

יצא לקרה"ת ב-10:15. כשחזר למקומו אחרי הקריאה, חייך להרב הערשבערג ממקסיקו, ואמר לו 'מפרשתינו אפשר לתרץ כמה קושיות בירושלמי' [וי"א שאמר 'א סדרה פון ירושלמי'[א פרשה אויפן ירושלמי] הוא סיפר שלפני 40 שנה, אדמו"ר הריי"ץ שלחו אל אד"ש, והוא ישב אצל אד"ש לילה שלם ודיברו בעיקר על הירושלמי. יצא למנחה ב-3:40, הגיעו קבוצת ילדים מא' הקעמפים של גן-ישראל. אחרי התפילה אד"ש הסתכל על הילדים במאור פניו הק' וחיכה, א' התחיל "שיבנה ביהמ"ק", אד"ש הורה בידו הק' ג"פ להגברת השירה, ורק אח"כ יצא ובדרכו שוב הורה להגביר השירה. יצא למעריב 9:30.