ניסן תשי"ד - ר' יואל כהן

=== יום ד' ניסן תשי"ד ===
ליום ההילולא ב' ניסן אחרי תפילת ערבית, נכנס הרש"ל שי' לכ"ק אד"ש, ונתן לו געלט אויף משקה (כן הוא בכל יום הילולא) וגם נתן לו ב' מאמרים כת"י של כ"ק אדמו"ר נ"ע בעל ההילולא ללמדם ברבים, מאמר א' ללמוד אחרי תפילת ערבית והב' למחר אחרי מנחה. המאמרים הם משנת תרכ"א/מ"א? של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, הנחות של כ"ק אדנ"ע. המאמרים הם המשך ארוך, וב' מאמרים אלו הם מאמצע ההמשך. (המאמרים עד עכשיו לא פורסמו אף פעם)]. 
=== אסרו חגה"פ תשי"ד === 
בחג הפסח הייתי ביחד עם כל הבחורים, אכלנו באולם בית רבקה, מען האָט דאָרטן געמאַכט פסח'דיק, און מען האָט אַליין גע'בּעל-הבית'וועט, והי' שמח. בליל א' דפסח אחרי תפילת ערבית בא אלינו כ"ק שליט"א, האָט אַרום געקוקט אומעטום, ובעיקר בהמטבח.
 
בליל א' דפסח לא הי' התוועדות, אמנם כאשר ניגנו הניגון א-לי אתה, (כנהוג בכל שנה, אשר בעת שכ"ק שליט"א מוזג חזרה להבקבוק כוסו של אלי', מנגנים ניגון זה) אמר בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ניגון זה הוא סגולה לגילוי אלי' והכנה להגאולה, ורמז שימשיכו לנגן, וליוה אותו הקהל לחדרו בניגון זה.
 
בהפרוזדור סמוך לחדרו (שטייענדיקער הייט) דיבר כמה שיחות, בהפסק ניגונים וריקודים, כ"ק הי' מאוד בהתרגשות בהמשך שיחותיו דיבר בענין הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, און האָט די נשמה געפינט זיך אין אַייער גוף און אין אַייער גוף, (הראה בידו הק' על כמה אנשים שעמדו ממולו) און אין די אַלע וואָס שטייען דאָ. (א"א לתאר עד כמה הי' מבהיל אופן דיבורו והתרגשותו).
 
אח"כ דיבר אשר מצוות הוא יחוד נצחי לעולם ועד, און ער האָט אָנגענומען את ר' זלמן דוכמאַן פאַרן בּאָרד ואמר: אַז אַ איד זאָגט פינף מינוט תהילים, איז דאָך דאָס ניט קיין פינף מינוט, נאָר ס'איז אַ ענין נצחי.
 
בליל ב' דחגה"פ אחרי עריכת הסדר, ביאר (זה כבר הי' אופיצעלע התוועדות בביהמד"ר) כמה פסקות בהגדה, כמו בכל שנה ונמשך כמה שעות.
 
באחרון של פסח היתה התוועדות גדולה, ונמשך כשמונה שעות. גם אמר דא"ח ד"ה ונחה עליו רוח הוי'. 
[[Category:יומנים]]
[[Category:ניסן|5714]]