ניסן תשכ"ז - ר' אלתר בנימין יהודה לייב ברנשטיין

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

י"א ניסן – 770

אתמול במנחה זכינו לראות בפעם הראשונה את כ"ק אדמו"ר שליט"א, כמובן שכולם היו בהתרגשות. הרבי היה אתמול באוהל. לתפלת המנחה התחילו להתפלל בשעה 6.45 ז.א. כעשר דקות אחרי השקיעה, וגמרנו להתפלל מהר כדי לראות את תפילת הרבי. הרבי מתפלל די מהר, הרבי סקר בעיניו הק' את הקהל, ושמעתי מא' שלא כל יום הרבי מסתכל על הקהל רק כשיש אורחים, מה שהבחנתי כשעונים אמן יהא שמיה רבא, הרבי ממשיך לומר משהו. בחזרת הש"ץ הנה אחרי מודים הרבי קם ממקומו ועומד עד אחרי התפלה. ואח"כ נכנס לחדרו ולבש בגדי שבת בעת תפלת המנחה מצד י"א ניסן. ב-7.20 הרבי נכנס לתפלת ערבית, ע"כ ממה שהספקתי לראות ביום הראשון.

יום ב' ערב פסח

בשבת הגדול היתה התועדות הרבי נכנס ב-1.30 וקידש (אשר בשנים האחרונות הרבי לא נוהג בדרך כלל לקדש) ואח"כ שרו ניגון לפני מאמר ואח"כ היה כמה שיחות אודות שבת הגדול. אני רושם רק תמצית דתמצית ובקיצור הכי גדול, הרבי ביאר הטעם שאמירת בנ"י למצרים אודות שה לבית אבות שהש"י יכה בבכוריהם פעל עליהם שנלחמו אחד בשני וזה הפי' למכה מצרים בבכוריהם, דלכאו' קשה הלא כמה מכות שהי' מעשה בפועל לא פעל על המצרים וכאן בדיבור בעלמא פעל עליהם (זיי האבען גיגלויבט אויף א ווארט, כך היה הלשון של הרבי) אלא דדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, דישראל עמדו אז במס"נ דהרי שה זהו הע"ז של מצרים, ומצד טעם זה גופא אמר משה לפרעה אשר צריכים לילך במדבר דהן נזבח תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, ולכאו' ישראל היו צריכים לומר למשה הרי אתה בעצמך אמרת לפרעה שא"א להשאר במצרים ואיך אתה אומר לנו להשאר, ובכ"ז לא שאלו שאלות ועשו, וזה היה תנועה של מס"נ כי אצל משה לא היה תנועה של מס"נ כי הרי ה' אמר לו בא אל פרעה, ואי' בזוהר שהקב"ה אמר לו שהוא הולך אתו א"כ זה כח ה', ומשה היה בטל במציאות א"כ הרי שכינה מדברת מתוך גרונו.

זה ג"כ הוראה לאלו שמתלוננים שכיון שאינו יכול לפעול על הזולת בשעה שמדבר אליו, ראי' שעוד לא הגיע הזמן, אך באמת לא זהו המניעה כי אחרי שיושן ואוכל אז הוא רוצה לפעול, אבער טוא ווען דו ביסט הונגריק און דארשטיק רעב וצמא לדבר ה' אז יפעול. אח"כ היה עוד שיחה בנוגע לחלוקת מצות שכל שנה צריכים להוסיף לגבי שנה שעברה.

אח"כ היה השיחה בנוגע לבחורים מא"י אשר לכאו' ענין הגאולה הוא כפשוטו שיבואו לא"י וכאן רואים להיפך שבאו מנין בחורים ועוד יותר ב' מנינים ועוד יותר ועשו פרסום הכי גדול, אך זה תלוי בפס"ד הרמב"ם שלעולם אסור לצאת מא"י לחו"ל רק ללמוד תורה ולישא אשה שזה שייך לגאולה, כי אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף, שזהו ענין הנשואין וגם ללמוד תורה זהו ענין הגאולה וצ"ל דעתו לחזור דאי' בגמ' דישראל שבחו"ל עוע"ז בטהרה, וצ"ל דעתו לחזור שיהי' ארץ כנען ענין הביטול שזה בא ע"י לימוד הנגלה והחסידות וע"י הקדמת עבודת התפלה, וצ"ל שיהי' באופן כזה שלא היה לו בא"י. דיש אופן בתנאי שמתנה ושותק ואז אפ"ל שהודה לו וגם אפ"ל שאינו מתחשב כלל בתנאי, אבל כאן היה מעשה בפועל הרי ברור שכ"א חשב ע"ז ולכן כל יום צריך להיות הוספה ואז הוא נמצא בא"י דבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא כפי' הבעש"ט, ובו ברגע שלא לומד הרי לפי פי' הבעש"ט הוא יוצא מא"י, אבל כשדעתו לחזור הרי יש המעלה של חד מינייהו כתרי מינן שזהו ענין הגאולה כפליים לתושי', ואז יכול לפעול כפליים כיהודי מחו"ל. אח"כ נתן בקבוק משקה להרב מענטליק ואמר לו לחלק לבחורים מא"י ושכ"א יקבל על עצמו כנ"ל ולקבולי בשמחה. באמצע היה גם איזה דיבור בשעה שדיבר שלכאו' איך יוצאים מא"י אמר ששם עיני ה' אלקיך מרשית שנה ועד אחרית שנה שזה יותר נעלה מענין והנה ה' ניצב עליו וכו' שזה שייך גם בחו"ל. אח"כ ניגנו הניגון ויהי בימי וכו', והרבי נענע הראש לאות שמחה, אח"כ היה כמה שיחות על רש"י, והיה איזה ברכה בענין הגאולה וסיומה היה אמן כן יהי רצון, ומלים אלו אמר כמעט בצעקה. סיום התוועדות היה ב-5.15 וכשסיים התחיל לנגן הושיעה את עמך, וכן אחרי תפילת מנחה ניגן על אחת.

בתפלת שבת הנה בברכת כהנים הרבי מסתכל על הש"ץ. בתפלת ערבית כשהרבי פוסע ג' פסיעות אחרי תפלת שמו"ע הוא חוזר רק כשהש"ץ אומר תתקבל. אתמול (י"ג ניסן) היה הרבי באוהל, וכן ביום ו', וחזר ב-6.30. תפילת המנחה בשעה 6.40 וכשהרבי נכנס הסתכל על השעון. אחרי מנחה היה שאיבת מים שלנו מאחורי 770.

יום ו' כ"ה ניסן

בערב פסח הרבי חילק מצות כשלש שעות ומחצה ולכ"א אמר "א כשר'ן און א פריילכען יו"ט", בליל א' דפסח הרבי נכנס לחדר האוכל ששם סעדו הת' וסקר את כולם וכן את השלחנות וטרם צאתו אמר "א גוט יו"ט ס'זאל זיין א הקהל קהל גדול ישובו הנה". יתר הפרטים מלילי הסדר והשאלות ששאלו המסובים יבואו אח"כ. בליל ב' התחילה ההתועדות ב-1.30 ונגמרה ב-4.30, וכשיצא ניגן נייע זשוריצי וכו' ההתועדות היתה ביאורים על ההגדה והדבורים היו בעיניים עצומות. בחוהמ"פ הרבי התפלל תפילת שחרית בכל יום עם הציבור ועומד בקרן דרומית מזרחית. בשש"פ אחרי שבאו מהתהלוכה חיכו לרדת כ"ק אד"ש מהסעודה וכשיורד ניגנו ועשה אות עם הידיים לאות שמחה, ואח"כ אמר להרב חדקוב שיגיד לבחורים "ס'זאל זיין קהל גדול ישובו הנה מיט האפ קאזאק". באחש"פ התחילה ההתוועדות ב-7.45 והרבי נטל ידיו לסעודה. באמצע ההתועדות אמר לאלו שהלכו לתהלוכה לומר לחיים, וכן אמר לת' שבאו מא"י לומר לחיים. ואח"כ היה ברכות ליהודי רוסי'. המאמר הי' ד"ה הפך ים וגו' וארך כ-40 דק'. אחרי שניגנו ניגון אדמוה"ז ניגנו נייע זשוריצי וכ"ק אד"ש נענע הראש בחוזק לאות שמחה, ואח"כ הרבי בירך בנעימה מיוחדת, אח"כ תפילת מעריב, אח"כ הבדיל, אח"כ התחילה חלוקת כוס של ברכה עד 3.30 בערך.

יום ג' כ"ט ניסן

בש"ק (קדושים) התוועד הרבי עד 5.30 ביאר את הרש"י על ואהבת לרעך כמוך, ובתוך הדבורים אמר שגדולה לגימה שמקרבת ולכן צריכים לומר לחיים, וכשהתחיל לשתות אמר איך בין קיינעם נישט מוציא (אינני מוציא את אף אחד) וכולם אמרו לחיים, ואח"כ ביאר הענין של דעלך סני לחברך לא תעביד שזהו ענין השלילה, ועי"ז יכולים להגיע לחיוב של ואהבת לרעך כמוך, ואמר שמופת חותך על זה הוא אשר אמר שאינו מוציא את אף אחד ומזה בא החיוב שכולם אמרו לחיים. כשיצא התחיל לנגן בני היכלא. מצד ערב ר"ח נסע הרבי לאוהל וחזר אחרי שעה 8. תפילת המנחה התחיל ב-8.15 וכעבור חצי שעה נכנס לתפלת מעריב. בשני הימים הקודמים הרבי בא כרגיל ב-3.15 לתפלת המנחה וב-9.30 לתפלת מעריב.

יום ד' ל' ניסן

היום נכנס הרבי לקרה"ת ועלה לתורה ועד שמכניסים הס"ת, הרבי אומר תהלים קפיטל ס"ו.