ר' יואל כהן - טבת תשי”ב

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יומן טבת תשי"ב - יואל כהן

ויגש תשי"ב

כפי שכבר כתבתי שכ"ק אדמו"ר שליט"א ציוה שהתלמידים יחזרו דא"ח בהבתי כנסיות, ומכל שבת ושבת נותנים רשימה (הממונים על סדר החזרה) לכ"ק שליט"א משם התלמידים ושם הבתי כנסיות, כ"ק שליט"א נהנה מהרשימות, אך אמר שצריך לראות שהרשימה בפעם הבאה תהי' פי שניים.

סדר הישיבה בפה, ביחוד סדר הדא"ח בבוקר קודם התפילה הי' חלוש, פעם – לפני כחודש – נכנס כ"ק שליט"א פתאום בבוקר באולם הישיבה, ומיד שאל אצל ר"י דזייקאבסאהן למה חסרים הרבה תלמידים, והוסיף שברצונו שיתנו לו רשימה מכל תלמיד באיזה שעה הוא בא להישיבה. מובן שהדיעה מזה שמהיום והלאה יהי' אצל כ"ק שליט"א רשימת התלמידים, פעלה חיזוק הסדר אבל מ"מ לא הי' עדיין כמו שצריך.

בי"ט כסלו אמר כ"ק שליט"א בעת ההתוועדות, שמהרשימה שנותנים לו הוא רואה שישנם כאלו שאינם שומרים הסדר, ולהיות שבמשך כעוד עשרה ימים יהי' נוגע הענין, ואז יטענו אז מיר וואלטן פריער געוואוסט וואלטן מיר... לכן הוא מודיע מקודם שהענין יהי' נוגע.

בליל ה' דחנוכה קרא כ"ק שליט"א את התלמידים, היינו שאמר לר"י דזייקאבסאהן ולהמשגיח רח"מ בוקיעט (מתלמידי התמימים שבפולין) שאלו התלמידים ששומרים את הסדר יכנסו אליו, (ומצורף אני שולח את השיחה), אני לא זכיתי להיכנס כי בשעה זו לא הייתי בהישיבה, היו הרבה תלמידים שמצד התנאי דשמירת הסדר היו נכנסים, אבל לא היו אז בהיישבה, כי אף אחד לא ידע קודם מזה, ובמילא הרי הי' חנוכה והסדר חלש, ולבד זאת הי' חתונה באותו לילה וכ"ק שליט"א סידר קידושין, והקול הי' שבשעה שמונה יהי' כבר כ"ק שליט"א על החתונה, ולמה לבוא רגע קודם כ"ק שליט"א, לכן מיד אחר ארוחת ערב, היינו בשבע וחצי לערך נסענו על החתונה, ולא ידענו מאומה מהנעשה, לפועל בא כ"ק שליט"א בשעה התשיעית ואנחנו איחרנו הכל, לבד שלא נכנסנו הפסדנו גם הדמי חנוכה.

בקשנו את הר"י דזייקאבסאהן שישאל רשות הכניסה עבוד התלמידים שהיו בהחתונה, הוא שאל בכתב, וענה כ"ק שליט"א להרב חדקוב, און אויף גיין אויף חתונה האט מען געפרעגט רשות? ובכלל הנה בזמן האחרון רוצה כ"ק שליט"א שיהי' סדר הכי חזק ומשמעת הכי חזקה בהישיבה, על כל דבר קטן צריך לשאול רשות מהמשגיח, גם על דבר פשוט שבודאי יתן המשגיח רשות, אבל כן צ"ל מצד הסדר והמשמעת.

ומעניין הדבר שדווקא אחרי עשרה ימים אלו מה שאמר שיהי' הענין נוגע, הנה דוקא אחרי ימים אלו נתחזק יותר הסדר, תשובה זו ע"י חדקוב, פעלה יותר ממה שדיבר בי"ט כסלו.

בי"ט כסלו כ"ק שליט"א (בהתוועדות) סיפר שאצל אדמו"ר הי' מונח על הסדר כל מאמרי אביו אדמו"ר נ"ע, כל שנה בפני עצמה, היינו בכרך מיוחד. וקודם כל שנה ישנו מפתח שרשם אדמו"ר ממאמרי אביו דשנה זו, בהרשימה דמאמרי שנת תרע"ט, רשום בהמפתח די"ט כסלו, אותיות שבמחשבה, ופירש כ"ק אדמו"ר שליט"א שהכוונה הוא שכ"ק אדמו"ר נ"ע, לא אמר את המאמר כ"א כתב לעצמו, דזהו אותיות שבמחשבה.

וכ"ק אדמו"ר שליט"א חזר את המאמר, ואמר שהוא משתדל לומר אות באות כמו שכתוב שם (נאר ער וויל אויף זיך ניט שטעלן), להיות שכ"ק שליט"א אמר זה זייער אפגעצויגן, הצלחתי לרשות אות באות כמעט, כי כתבתי בעת מעשה, וזהו הרשימה:

"הנה בריאת העולמות הי' בשביל התורה, ומאמר בראשית בשביל התורה כו' ובשביל ישראל כו'. וי"ל דהכוונה הי' שתהי' התורה בהתגלות ממש למטה, וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה רמ"ח מ"ע, ולשמרה שס"ה ל"ת .וידוע דקודם החטא הי' העולם התחתון במעלה יותר עליונה, וכמאמר עיקר שכינה בתחתונים היתה, וג"ע שבארץ ידוע שהוא בחי' הרוחני שבגשמי העולם, כמ"ש במ"א.

וא"כ ה"ה עוד למעלה מהעולם כו', (ואפשר דהג"ע לא נשתנה ע"י החטא, אמנם ידוע שע"י החטא ירדו כל העולמות ממדריגתם, וכמ"ש בטע"מ מהאריז"ל במצות תחום שבת, ובמאמר הפסיעות להרח"ו, והוא בשמ"ש שער מאמרי רשב"י פ' קדושים).

(ואפשר מה שאמרו עיקר שכינה בתחתונים הי' היינו בג"ע, וע' במד"ר ע"פ באתי לגני). וניתן לאדה"ר לקיים תומ"צ בג"ע, דהיינו שיהי' בהתגלות ממש, וזה לא נתקיים. והי' אח"כ עבודת האבות בנסיונות ובמס"נ ממש בעבודה רוחנית שזה הי' הכנה למ"ת, ומ"מ אי"ז המשכת התורה ממש. וכמ"ש וארא כו' ושמי ה' כו' לכן אמור לבני ישראל אני ה' כו', וכמבו' בכ"מ בענין קיים א"א כל התורה כו'.

ואח"כ ניתנה התורה במ"ת בהתלבשות שבזה נמשך בחי' העצמות. וכמו במצות תפילין שנמשך בחי' העצמות, ויעקב קיים מצות תפילין במקלות שזהו עבודה רוחנית ונפשית, ואינו נמשך בזה העצם, ובתפילין הניתן במ"ת, וכן בהתורה שנתלבשה בענינים למטה נמשך בזה העצמות כו'.

והנה התגלות הבעש"ט נ"ע הי', שיהי' התגלות פנימיות התורה, והי' ההתגלות שלא בבחי' התלבשות. וידוע דהמגיד נ"ע בעת אמירת דא"ח הי' אומר שמועות סודות התורה, ולא הי' העולם יכול לקבל, והי' עבודה נעלית וגבוה מאוד, אבל אי"ז התגלות פנימיות התורה. ובא ע"י רבינו נ"ע בהתלבשות בהשגה, ובזה נמשך בחי' העצם כו'. ע"כ המאמר.

מוצש"ק שמות תשי"ב

מחר תתקיים אי"ה החגיגה הנתית של הישיבה – בפה קוראים לזה "דינער" פי' וועטשערע, ובעת החגיגה יחלקו לכאו"א מהמסובים את השיחה שאמר כ"ק שליט"א בעת שהיו הנדבנים עם הרש"ג שליט"א ביחידות ביום ה' ז' כסלו, כפי אשר כתבתי לכם. (אגב, השיחה הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).

אכתוב קצת מההתוועדות די"ט כסלו, דיבר מאוד בביטויים חריפים נגד אלו שאינם מחזיקים וואָס האַלטן ניט מתורת החסידות, ואמר, שאי' ברמב"ם שאם א' מודה בכל התורה כולה, ועל אות אחד אומר שמשה כתבה ח"ו מדעתו, ה"ה מינות וכפירה, ולא רק תושב"כ, כ"א גם כשאחד אינו מודה בתושעבע"פ, כמו שאחד אינו מודה בגמ'. ובדורות האחרונים גם בראשונים ואחרונים, שהרי כעת נתגלו גם ספרי הראשונים והאחרונים. וכשאחד ח"ו כופר בהם ה"ה מין. ודבר זה אמר כ"ק שליט"א גם בענין אלו שאינו מודים ח"ו בתורת החסידות ה"ה... (כ"ק שליט"א לא סיים שם התואר עליהם, ואמר זיי זיינען די זעלבע זאַך ווי דער רמב"ם שרייבט לענין אלו שאינם מודים ח"ו באות א').

וכמו"כ דיבר גם בענין אלו שמודים בחסידות, אלא שאומרים שהוא אמת אבל אי"צ זה ללמוד, ואמר שגם זה... הואיל ונתגלה השיטה שגילה הבעש"ט ואדה"ז והבאים אחריו, ענין זה שתורת החסידות שייך לכולם, א"כ כשאומרים שאי"ז שייך לכולם, (הנה אף שהם מודים בהדברי תורה של חסידות שהוא תורת הוי' ונאמר למשה מסיני, אבל בענין הזה שגילו לנו הרביים שחסידות שייך לכולם וכולם צריכים ללמוד דא"ח, שענין זה גופא ה"ה ג"כ תורה, ובענין הזה ה"ה מודים), א"כ יש להם אותו הדין.

ואח"כ אמר עוד שהגאונים שהיו בדורות שלפנינו וחלקו על דא"ח, עליהם מובן שאין להם דין הלזה, וע"ד מה שכותב הרמב"ם שהאומר שהקב"ה גוף הוא ה"ה מין, והראב"ד חולק עליו, ואמר שבאמת שניהם צודקים, דבאמת הרי ענין הלזה שהוא גוף ח"ו, הרי זה היפך ענין האחדות ח"ו, וא"כ ה"ה מינות. אמנם כשאחד אינו מבין מזה שהוא היפך האחדות, ואומר שהוא גוף כי פשטות הכתובים הטעתו, וגם אומר שהוי' אחד, ואינו מבין שהוא פחיתות על ה' לתאר אותו בציורים גשמיים, אינו מין. ולכן כתב הרמב"ם כמה גדולים וטובים אמרו כן ולא היו מינים.

אמנם הרמב"ם הרי אינו מדבר באישים פרטיים, וכותב פסק הלכה בכללות, והפסק הלכה הוא דכשאחד מדבר דברים כאלו, ה"ה מין, כי הם דברי מינות, והאדם יראה לעיניים, וכשאחד מדבר דברי מינות פוסקים בי"ד שהוא מין וד"ל. וכמו"כ הוא בנדו"ד, שהגאונים שלפנים טעו וחשדו את תורת החסידות ח"ו בענינים שונים, ובודאי טעו בזה, ובודאי שלא דברו כהוגן בזה, א. שאמרו על חלק בתורה שאי"ז תורה.ב. שחילקו גליא דתורה מפנימיות התורה, שהיא סתירה לאחדות הוי', כי אורייתא וקוב"ה חד, וכמו שא"א לחלק בהקב"ה כמו"כ הוא בתורה, וא"כ הוא סתירה לאחדות הוי', אמנם טעו בזה ולא ידעו מכל זה, ובמילא א"א לקראם ח"ו בשם...

אמנם כעת הרי התברר הדבר לכולם, גם להמנגדים שטעו במה שחשדו כו', וא"כ בזמן הזה ה"ה דברי מינות, ואם אחד אינו מבין את זה כי אינו יודע מכל הענין, ה"ה אינו מין אבל מדבר דברי מינות, ואודותו אין מדברים, אבל מה שמדבר בי"ט כסלו ה"ה מדבר כפי אמיתית הענין שזה מינות, ולהאחד ההוא רחמנות גדולה וצריך להסבירו זה. אחרי דברים אלו אמר, שהחובה על אנ"ש להסביר לכולם הכרח וחובת לימוד חסידות.