שבט תשמ"ב - ר' אהרן קורנט

מתוך Yomanim

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

יום ב' א' ר"ח שבט ה'תשמ"ב

אד"ש יצא לקרה"ת ב-10:10 קראו בס"ת שסיימו אתמול אד"ש הסתכל על הס"ת כל זמן שהלכו עמו עד לאחרי שהניחוהו על הבימה לאחרי קרה"ת כשהכניסו את הס"ת התחיל הסופר שהחזיקו ועשה הגבהה לשיר "שישו ושמחו" אד"ש הורה להגברת השירה ע"י שהכה בידו הק' על השולחן ונענע בראשו אבל עדיין המשיך להסתכל בתהילים ולומר וכשגמר הרים את ראשו והשיב שוב ושוב בידו הק' [הרימה מהשולחן] להגברת השירה על פני אד"ש נראה חיוך קל כמין שביעות רצון לבסוף הפסיק וחיכה מעט אח"כ התכופף מעט לצד והסתכל אל ארון הקודש שהי' כבר סגור [לראות איך מכניסים הס"ת(?)] ואח"כ יצא לחדרו, ומיד הוציא ע"י לייבל משקה מרוסי' ויין שיתוועדו לאחרי התפילה והתוועדו עד מנחה מה שדיברו אכתוב לקמן (לאחרי הסיום נסיעת אד"ש לביתו).

לפני מנחה שרו ניגון ההקפות אד"ש יצא לתפילת מנחה ב-3:15 חילק צדקה וכשנכנס לא הגיב - ומיד הפסיקו לשיר והתחילו את התפילה. לאחרי התפילה בירך 2 נוסעים וכולם מחכים בצפי' בפרוזדור לשמוע מה יהי' חדש והנה ליבל יוצא מקה"ק ובפיו בשורה כי בשעה 4:15 ירד אד"ש להתוועדות קצרה מפני שהיום יש חתונה מיד כששמענו את הבשורה המשמחת כולם התחילו לשיר את ניגון ההקפות ובשמחה יורדים לזאל הגדול להתוועדות.

התוועדות

אד"ש ירד ב-4:25 ההתוועדות הסתיימה ב-5:50 באמצע ההתוועדות הורה לשלמה לומר לחיים צוה לנגן "אין אדיר" ונענע בראשו בשעה שנגנו אח"כ הסתכל לעבר הילדים והתחיל "ווי וואנט" ונענע בראשו הק' להגברת השירה ציוה לנגן ניגון ההכנה וניגון אדמוה"ז פ"א אח"כ ב'ניז'וריצי חלופצי' מחה כפיים בחוזק. בסוף ההתוועדות התחיל 'נייעט נייעט' ולאחרי ברכה אחרונה התחיל "כי בשמחה" בתחילה אד"ש מזג מבקבוק קטן משקה מרוסי' לתוך כוסו שהי' מלא חציו יין ואח"כ ציוה להרב מענטליק להוסיף על המשקה עוד יין, באמצע ההתוועדות שפך מהכוס לבקבוק ואח"כ ריקן את הבקבוק לכוסו [ורימז לליבל] שמענטליק ימלא שוב את כוסו ביין [זהו הפעם הראשונה שראיתי שבאמצע ההתוועדות שוב מזגו לאד"ש יין לכוסו ואפי' בהתוועדות ארוכה ובפרט שהפעם הייתה קצרה..]

בהתוועדות דיבר אד"ש שזהו המשך לסיום הס"ת שבקשר לזה הרי צריכים לחיות עם הזמן שהוא חת"ת של יום זה בחומש ש"לכל בני ישראל הי' אור במושבותם" על אף שבמצרים הי' חושך עכ"ז לכל ישראל הי' אור וכן בתהילים של יום זה הרי אומרים "אשרי האיש וכו' ועלהו לא יבול" שזה הולך על ע"ה שמקיימים את הת"ח וכו' שעכ"ז הרי לבסוף שוב מסיים "אשרי כל חוסי בו" ובזה רואים המעלה שבכל מצב ישראל הוא "אשרי". וכן בתניא הרי השיעור של היום אומרים את החלק שמתחיל ענין המס"נ פר' י"ח שזהו כמו משרע"ה וזהו לא מצד השכל אלא אמונה המושרשת אצל כל יהודי ואף שמי ידמה למשרע"ה כמו שכתוב בהל' וכו' ובכ"ז זה נמצא אצל כל יהודי ובזה האחדות של כל ישראל בשווה וכן רואים בתורה שישנם שתי קצוות שצ"ל כל אות בנפרד מוקף גוויל וכו' וכו' כמבואר בארוכה ועכ"ז צ"ל תפורים יחד כל היריעות ובמפה אחת ומעיל אחד וכו' שבזה רואים את האחדות שבס"ת ואח"כ דיבר עד כמה שקיום הקשר עם יהודי רוסי' ע"י ששולחים חבילה של תשמישי קדושה הרי לא שולחים מספיק ואם ישלחו הרבה הרי לא יתנו כלל להכניס וכו' ולכן דווקא ע"י הס"ת שהם קונים בכסף שיוכלו לקנות בזה חיי נפשם הרי בזה מתאחדים עם כל היהודים בעולם וזה מעוררם וכו' לבסוף אמר שלאחרי שכבר סיימו את הס"ת הרי כעת צ"ל ב"ללמדה" שיוסיפו בשקידה והתמדה בלימוד התורה וכל חלקי התורה זה מדובר לבעה"ב בכלל ובפרט אצל תלמידי הישיבה שאצלם תורתם אומנותם וכו'.

לאחרי ההתוועדות נכנס אד"ש לחדרו וכעבור דקה לערך יצא לתפילת מעריב ב"אל תירא" שרו הילדים ואד"ש נענע בראשו הק' [ופ"א בידו הק' על השולחן] אח"כ נסע לביתו בפרוזדור חייך לא' שעמד שם אח"כ בחוץ. [אחז מעט - נגע] בשלום העכט ודיבר עמו (עמד מעט והמשיך ללכת מעט) אח"כ שרו "ווי וואנט" והורה להגביר השירה.

בדבר ההתוועדות שהתקיימה אחרי תפילת שחרית ע"פ ציווי אד"ש: זה הי' בזאל הגדול למטה השתתפו ר' יואל כהן, הרב מענטליק, ר' דוד רסקין, הר' פרידמן, הרב מ. טייטלבוים, הרב ש. זרחי, והר' א. ששונקין. וכו' וכו'. {תוכן ההתוועדות מובא להלן במדור "ארום 770"}

ש"ק פ' בא ו' שבט ה'תשמ"ב

אד"ש הגיע מהספרי' בשעה 9:05 ירד לתפילת שחרית בשעה 10:00, במוסף לאחרי שהתחילו לשיר "הוא אלוקינו" הורה בידו הק' להגברת השירה (ע"י שהכה על הסטענדער) וכן כשהש"ץ שר.

הלך לספרי' בשעה 3:15 וחזר בשעה 4:20. יצא למנחה ב-4:45; עלה לתורה. יצא למעריב ב-6:00.

אח"כ נסע לביתו. כשיצא שרו "ווי וואנט" ואד"ש עשה בידו הק' כמה סיבובים להגברת השירה וכן בדרכו ומהמכונית.

יום א' ז' שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו בשעה 10:10... נסע למקווה בשעה 12:45 (שלא כרגיל) חזר ב-1:30 ואמר לר' פרשן על חתונת נכדו: "מזל-טוב זהו אפשר לומר ג"כ לפני נטילת הידים". נסע לאוהל ב-3:00; לפנ"ז נכנסו כל המשפחה (פרשן הנ"ל) לקבל ברכה לחתונה (וכן לקבל את סידור אד"ש לחתן). חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-5:50. יצא למעריב 6:50, אח"כ נסע לביתו. שרו "ווי וואנט" והורה בידו להגברת השירה.

יום ב' ח' שבט ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת ב-10:10, לפני כן כשהגיע מביתו ניגש אליו א' ודבר עמו. יצא למנחה 3:35, בקדושה השתעל מאד חזק, במשך כל חזרת הש"ץ נגב את עיניו... [לא שם את ידו על המצח בחזרת הש"ץ].

יום ג' ט' שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-10:08, עשה בידו הק' שלום לעומדים והעומדות בצד. אח"כ הורה בידו הק' (לאות שישירו) לקבוצה של מקורבים לחב"ד בעלי תשובה מברזיל שקודם לכן שרו חלש והם התחילו "ווי וואנט משיח נאו" אד"ש עשה בידו עוד כמה פעמים להגברת השירה.

יצא לתפילת מנחה ב-3:20, לפני כן ברך חתן בג"ע התחתון. ירד לתפילת מעריב ב-6:45, התפלל לפני התיבה. הרכין ראשו בברכו והתרומם לה', וברוך ה' [לא התרומם]. בקדישים הרכין ראשו כמנהג. לאחרי סיום התפילה, לאחרי שנגע בפרוכת, הסתובב לכיוון הילדים ואח"כ התחיל "ווי וואנט" [הורה בידו הק' להגברת השירה].

יום ד' יו"ד שבט יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ה'תשמ"ב

תפילה לפני התיבה

בשעה 9:30 [עד 10:25] ירד עטוף בטלו"ת ונעמד לפני התיבה. פתח את הסידור, [התחיל] איזהו מקומן וכרך הכריכות על אצבעו, לאחרי שכרך סיבב על ידו עם יתר הרצועה עוד שש סיבובים ונשאר עוד מעט, דחף את הקצה בכף ידו ומהדק לצד [לא קושר], אח"כ נגע בתש"י ואח"כ יישר התש"ר והתחיל בקול "וכן שני כתובים..." [שו"ע סי' ח' ספרה"מ עמ' 6]. בקדיש הרכין ראשו ב"יתגדל ויתקדש", "ויצמח פורקניה", ["דכל בית ישראל"] "בעגלה ובזמן קריב". "יהא שמיה רבה [מברך] יתברך, וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא – במילים אלו מנענע בראשו מעט, בכל מילה מרכין ראשו יותר – [ויתהדר ויתעלה ויתהלל] שמיה דקודשא בריך הוא". "דאמירן בעלמא [ואימרו אמן"]. פוסע ג' פסיעות שלימות רגילות שהן ד', ב"עושה" מרכין ראשו לימין "שלום" לשמאל "במרומיו" לאמצע, מגביה רגליו ב"על כל ישראל" [לפעמים ב"ואמרו אמן"]. אחרי הקדיש מתחיל "הודו לה'" בקול ומסיים כל קטע בקול ומתחיל קטע שני.

במשך התפילות ממשמש ומיישר את התפילין של ראש כמעט בכל קטע, בפסו"ד – לערך קטע א' כן וקטע לא.

בתש"י נוגע לסוף של יד, ובאמצע התפילה כמעט ואינו נוגע [אולי עוד פעם אחת]. מנשק את התפילין ב"פותח את ידיך", וב"יוצר אור", ובק"ש פעמיים, וב"ונשמור חוקיך בעולם הזה".

אופן המשמוש והנישוק: נוגע בקצה [3] אצבעותיו בתפילין ש"ר, מעביר את שני אצבעותיו על עניו בצורת שי"ן האצבע על עין ימנית והקמיצה על עיניו השמאלית. אח"כ מנשק את ב' אצבעותיו [או רק את האמצעית?] כן הוא בכל פעם שמנשק.

בברוך שאמר לוקח ב' הציציות מלפנים ביד ימין, מכניסן בין האמה לאצבע, מעלה אותן מעל האצבע אל תוך כף היד, ובשעת אמירת "ברוך שאמר" שם גם את ידו השמאלית על ידו הימנית ועם הבוהן נוגע בציצית. ובסיום נוגע – מעביר על עיניו ומנשקם כשב' ידיו נוגעות בציצית כנ"ל.

בברכו מאריך מעט באמירה [כמ"ש בשו"ע סי' נ"ז ס"ד] כנ"ל במעריב.

באהבת עולם [לא בתחילה מיד] אוסף את הציציות, בתחילה ב' מלפנים מחזיקם ביד ימין (תופס כרגיל בין האצבע לאגודל), לוקח את הציצית השמאלית ומצרף לב' ואח"כ לוקח את הציצית הד' ומיישרם, ורק אח"כ שם את הציציות בין הזרת לקמיצה, מדלג ב' אצבעות כלפי חוץ ומכניסם בין האמה לאצבע ומוציאם מתחת האצבע והם מונחים על האגודל. ב"ויאמר ה'" מוריד את הציציות בין שתי האצבעות ומשאירם רק בזרת, ולוקח את קצה הציצית בידו הימנית בין האמה לאצבע אל תוך כף ידו. נוגע בב' עיניו הימנית ואח"כ השמאלית ואח"כ מנשק, מנשק לאחרי שאומר ה' אלוקיכם אמת (בכל פעם לאחר שמנשק ב"ציצית" עוזבם מידו ואח"כ לוקחם לנשק באמת, ושוב עוזבם, ושוב לוקחם לנשק "קיימת", "לעד", ואח"כ שוהה מעט זמן ואח"כ עוזבם).

מתחיל הפסיעות לאחרי שגומר "גאל ישראל". עושה ג' פסיעות שאינם שלימות דהיינו לאחוריו שמאל, ימין, שמאל, ואח"כ מתקדם לפניו – מזיז מעט את רגלו הימני, אח"כ פוסע בשמאל ימין ומיישר רגליו בשמאל. כורע בברכיו ואח"כ משתחווה מרכין את ראשו בעיקר (כמ"ש בשו"ע סי' קי"ג ס"ד). כשמתרומם מרים ראשו מעט ואח"כ כל גופו (כמ"ש בשו"ע סי' קי"ג ס"ו), (בכל יום אינו משתחווה חזק [כ"כ] כמו כעת ולכן אין זה מורגש כ"כ).

[ב"סלח לנו" שמעתי ששחה מעט והכה ב' פעמים רצוף על הטלית אח"כ הכה עוד ב"פ מתחת לטלית].

ב"מודים" שוחה רק במילים הראשונות. גומר יהיו לרצון גו' וגואלי, ורק לאחמ"כ פוסע פסיעות לאחוריו – ג' שלימות, שמאל ימין שמאל, ומיישר רגליו בימין. מחכה מעט (– בינתיים השתעל), אח"כ פסע לפניו שלוש שלימות, ימין שמאל ימין ושמאל, מיישר רגליו, אומר "אדנ-י כו'" בשקט ואח"כ מתחיל "ברוך" בקול.

בקדושה אומר מהמילה השניה בקול – "ונעריצך", "קדוש קדוש..." , [ברוך] "כבוד". כשעומד ש"ץ אינו מתרומם.

לפני שהחל שמו"ע שם לייבל ע"י הסידור פתק על חתנים הנמצאים. אד"ש שם את הפתק בסוף הסידור וע"כ לא הכה על חזהו ב"סלח לנו" בחזרת הש"ץ. בברכת כהנים איני זוכר בדיוק רק לערך: "יברכך" הרכין לימין, "ה'" זוקף מתרומם [באמצע] "וישמרך" מרכין לאמצע. "יאר" מרכין לשמאלו, "ה'" מתרומם [לאמצע], "פניו" לשמאלו, "אליך" [לימין], "ויחונך" מרכין לאמצע. "ישא" מרכין לאמצע,"ה'" מתרומם לאמצע, "פניו" לימין, "אליך" לשמאל, "וישם" מרכין לימין, "לך" מרכין לשמאל, ו"שלום" מרכין לאמצע. [אינו מדוייק וכן צ"ע מצד הטייפ...].

"עלינו לשבח" מכסה את פיו בידו הימנית. בתהילים אומר קאפי' כ' ושיעור של היום בלבד ומסיים ומתחיל כל קאפי' בקול. לפני קדיש בתרא מעביר אצבעו [והאמה] על המצח [אומר תניא בע"פ], אח"כ אומר הקדיש, ואחרי שגמר לקח הסידור בידו, נגע בפרוכת והתחיל "ווי וואנט משיח נאו" ובידו הק' הורה להגברת השירה.

למנחה ירד ב-3:15, אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ובדרכו הורה להגברת השירה. (שמעתי שלא נסע לביתו לפני מעריב כרגיל).

התוועדות

ירד להתוועדות ב-9:30 (עד השעה 1:00), שרו מארש נפוליון.

בתחילה דיבר שכעת התאספו יהודים מכל החוגים שבכל יהודי נוסף ישנה מעלה מיוחדת, שישנו הבדל בין עשר לאחד עשרה ובין מאה למאה ואחת ובין רבבה לרבבה ואחת, ואע"פ שבנוגע לזימון אומרים אותו הנוסח. ואמר שכעת נסתיים ל"ב שנים שזהו כמנין לב שממנו נמשך חיות לכל האברים, וכן קישר לס"ת שמסיים בל' ומתחיל בב' שזהו לב שכן עשו שסיימו הס"ת ומיד התחילו ס"ת חדש, וכן דיבר שצריך להיות "כל מעשיך לש"ש" ו"בכל דרכיך דעהו" אצל כל יהודי, ואפי' שאינו שומר תו"מ, וכן צריך להיות אצל גוי ג"כ. דיבר ע"כ שיחה ארוכה. אח"כ דיבר בצורה של ביטחון (בניחותא לא בצעקות) הלכה פסוקה דהיינו שכך אומרת התורה והתורה היא בעה"ב על העולם שא"י שייכת לעם עולם מה' אלוקי עולם כמוזכר בהל' שבת סימן שכ"ט ואמר שאנו כבשה בין שבעים זאבים, ולבסוף אמר שינגנו ניגון של שמחה ויומשך לכל השנה והתחילו ניגון ההקפות של רלוי"צ.

לאחרי שיחה א' ניגש קרינסקי עם שופט העליון של בית המשפט הפדרלי של נ.י. שע"י נותנים אוכל כשר לאסירים, ואמר לחיים לאד"ש. וכן באמצע דיבר אד"ש כמה מילים לאחד חסיד גור בשם גינצבורג מזכיר אגודת הרבנים, שישב מאחורי אד"ש. באמצע ניגש הרב יאלעס נתן לאד"ש מכתב ודיבר עם אד"ש, הרבי שם את ידו על המייק שלא ישמעו (ונעשה רעש).

בתחילה שרו "חיילי אדוננו" ואד"ש נענע בראשו לספורטאי ולמר רוזן שעשו בידיהם חזק ומחאו כפיים, ואח"כ הרבי מחה להם כפיים כמה פעמים. כששרו הוא אלוקינו נענע הרבה בראשו הק' וכן חייך להרבה אנשים (היו הרבה אורחים חשובים). ציווה לנגן הבינוני, ניגון הכנה, דאדמוה"ז וניע ז'וריצי כלאפצי וכו', ומחה כפיים חזק בניגון זה.

דיבר עם ווייס מקליפורניה ויחד עם ר' א. גופנער {מובא להלן במדור "יחידות"}, אח"כ התחיל אד"ש "ניעט ניעט ניקאווא" ומחה כפיים, וכן "ווי וואנט" ומחה כפיים חזק.

לאחרי ההתוועדות ב-1:05 נכנס ד"ר ווייס לחדר אד"ש, כפי הנראה ג"כ בעיקר לבודקו, ושהה שם עד 1:50 ורק אח"כ נסע אד"ש לביתו. כשיצא מחדרו פנה לד"ר ווייס – שעמד בצד ודיבר עם לייבל – אמר לו כמה מילים וחייך אליו מאד ואח"כ יצא ושרו "ווי וואנט", והורה בידו הק' להגברת השירה. באמצע דרכו עמד הספורטאי והרבי מחה לו כפיים פעמיים בידו הק'. אד"ש התיישב במכונית וחיכה שחדקוב יגיע ורק אח"כ נסע, וכמובן מהמכונית ג"כ הורה להגברת השירה.

יום ה' י"א שבט ה'תשמ"ב

כשהגיע מביתו ב-10:05 עשה בידו לשלום לנשים העומדות בצד א' ולגברים שעמדו בצד ב' וכן עשה שלום בידו הק' למר רוזן שעמד בצד ע"י הדלת וחייך אליו. אח"כ יצא לקרה"ת. נסע למקווה ב-10:50 חזר ב-11:35, עשה שלום בידו הק' לעומדים בצד. נסע לאוהל ב-2:20, חזר מהאוהל ואח"כ יצא למנחה ב-6:10, אמרו תחנון. יצא למעריב ב-6:45, אח"כ נסע לביתו. שרו "ווי וואנט" והורה בידו הק' להגברת השירה.

היום לאחרי סדר חסידות התוועד הרב זרחי שיחי' {תוכן ההתוועדות מובא להלן במדור "ארום 770"}

יום ו י"ב שבט עש"ק פ' בשלח ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-10:12. בגעה"ת עמדו זוג שעמדו לנסוע ואד"ש ברך אותם בנסיעה טובה ולהצלחה ורק אח"כ לייבל פתח מבפנים את הדלת, וכשנכנס אד"ש, עוד לפני שהדלת נסגרה, (רץ) נכנס י. דוכמן לתחילת חדר אד"ש [געה"ע] ואמר משהו לאד"ש ואד"ש ענה לו.

בשעה 4:45 נסע לביתו; חילק לילדים כסף לתת לצדקה ואח"כ אמר להם אַ דאַנק וכן כשחזר ב-4:55 (ג"כ) נתן לילדים כסף לשים לצדקה ואמר להם אַ דאַנק. לקבלת שבת ירד ב-5:50, הלך לביתו ב- 8:55.

ש"ק פ' בשלח י"ג שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב-8:30. הודיע (לזה שמודיע תמיד) שיהי' רש"י על "ה' שמו" שב'שירה'. ירד לשחרית ב-10:00, בקרה"ת באמצע הפסוק וירא ישראל נעמד בצד הימני של הסטענדר דהיינו לכיוון הס"ת. הסתכל בחומש, באמצע הביט על הס"ת [פעמיים], בסיום שירת מרים הסתובב למקומו, והתיישב רק לאחרי שגמרו לקרוא את הקריאה ז.א. עד חמישי. [בתחילה שם את ידו הימנית בכף ידו השמאלית ולאחרי שדפדף שם את ידו הימנית על השמאלית; את ידו הימנית השעין על הסטענדר]. במוסף הורה לשיר "הוא אלוקינו" עוד בזמן שאמרו "שמע ישראל" וכן כשהש"ץ ניגן.

התוועדות

התוועדות מהשעה 1:30 [עד 5:15]. לאחרי שקידש שרו "רועה ישראל" (כבכל שבת) והרבי נענע כמ"פ בראשו להגברת השירה, למר רוזן שמחה כפיים כל הזמן וכן לש. קונין וחייך להם כמ"פ. וכן אד"ש מחה כפים באמצע, חייך לכמה אנשים ובמשך ההתוועדות הורה ג"כ לכמה לומר לחיים על כוס גדולה.

אד"ש שם בתחילה בכוסו מבקבוק חום קטן [אולי משקה מרוסי'] ואח"כ מזג מענטליק לכוס עד לכוסי רווי' [שנשפך לצד מעט] ובאמצע ההתוועדות אד"ש שוב מזג מהבקבוק הנ"ל לכוסו. התחילו "יפרח בימיו" אך אד"ש הסתובב לכיוון הילדים והתחיל "ווי וואנט משיח נאו" ומחא כפיים.

בכלל בהתוועדות הסתכל הרבה פעמים על הילדים. באמצע דיבר על ה'מלוה מלוה' עבור "מכון חנה", ואמר שיכריזו וי.י. העכט הכריז. אח"כ מזג אד"ש מהבקבוק לבקבוק הקטן חום הנ"ל מהבקבוק החום שוב לבקבוק [כך עשה בכל הבקבוקים] ונתן להעכט לומר לחיים ואח"כ נתן לו את הבקבוק אמר לו שיחלק במלווה מלכה... ואח"כ נתן אד"ש בקבוק לז. פויזנר שנוסע למקום שליחותו... [לפויזנער נתן הבקבוק לשליחות שנוגע ע"י...] ואמר לו שיחלק שם ומתוך שמחה וטוב לבב. ואח"כ נתן בקבוק לפינסון שנוסע למקום שליחותו [בטוניס] לחתונת בנו בצרפת ואד"ש דיבר עמו (יותר מכולם). אח"כ בשיחה האחרונה דיבר אד"ש בנוגע לס"ת. באמצע שדיבר מזג מהבקבוק החום לרגיל וכו' ובסוף נתן הבקבוק החום להרב ירוסלבסקי הממונה על הס"ת מארה"ק, אח"כ חייך והראה בידו על הבקבוק שעל השולחן ואמר שיביא הממונה (מכאן) בחו"ל... [לא ידעו מאיזה מקום בחו"ל ואמר אד"ש שבשבת אסור לערוך בחירות (מי שיגש) כי זהו עובדין דחול ולבסוף נגש הרב רסקין] ועוד כמה מילים ולבסוף ניגש רסקין ואד"ש נתן לו לומר לחיים ואח"כ נתן לו בקבוק [כשנתן הבקבוק לרסקין אמר שיהי' בזריזות הכי גדולה ובשמחה רבה (לאחרי התוועדות ט"ו בשבט חילק רסקין מהמשקה בקבוקים קטנים לכל השלוחים מערי השדה)].

ציווה לנגן ניגון הכנה ודאדמוה"ז ואח"כ כששרו "ניע ז'וריטצי כלאפצי", באמצע פתח את הסידור ב'סדר סעודה שלישית' ואח"כ הורה לנגן "בני היכלא", וכל הזמן הסתכל בסידור. לאחרי שגמרו לשיר את המילים התחילו לשיר הניגון בלי המילים וכמה התחילו למחוא כפיים. אד"ש הביט לעברם והחל למחוא כפיים כמה וכמה פעמים, אח"כ ציווה לומר ברכה אחרונה, וכשקם מכסאו המשיך לנגן והורה בידו הק' כמ"פ להגברת השירה. [לאחרי שחילק הבקבוקים לס"ת ציווה לנגן ניגון ההקפות ומחה כפיים חזק].

בשיחה א' דיבר אד"ש שהתוועדות זו היא בהמשך ליו"ד שבט ששבת זהו "ויכולו" שכולל כל ימי השבוע. וישנו מה שאמר מו"ח בנוגע למה שכותב אדמוה"ז שזה כיום מנהג פשוט שכל ילד משמתחיל לדבר אומר "מודה אני לפניך" ומו"ח הסביר שהוא מודה לפניך שזהו עצמות ומהות וכשהילד אומר זאת כפי שמחנכים אותו עוד לפני שמדבר משהו אחר ועוד לפני שנוטל ידיים הרי הוא מתכווין לפניך בפשטות ל"עצמות". ואף שאינו רואה את הקב"ה לפניך אבל אצלו זה בפשטות ואף שדרכם של ילדים לשאול מדוע איפה וכו'. ואצל בנות שאצלם בת-מצווה בגיל 12 הרי ג"כ ענין זה אצלם זהו עוד קודם מגיל 3. ואף שהיו צריכים לומר אני מודה, אבל מחנכים את הילד באופן כזה שכל ענינו הוא מודה ואין את ה"אני" ע"ד כמו "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" שכל מה שכן נמצאים זהו מצד לשמש את קוני.

אח"כ דיבר אד"ש בנוגע למה שאומר הרבי הקודם בנוגע ללמוד את המאמר ברבים שישנו המעלה של לימוד ברבים דווקא וזהו ג"כ הענין של "מבצע תורה" שדובר לאחרונה כי ללמוד לבד הרי כל אחד יכול בעצמו אלא מדובר על ענין לימוד ברבים, וישנו עוד פי' לאחד שנמצא בענינים חיצונים שזהו ענין "טורי דפרודי" רה"ר וכשלומדים איתו זהו לימוד ברבים.

אח"כ דיבר בנוגע לכך שלכל אחד יש אות בס"ת – וכל אחד הוא חלק אלקה ממעל ממש, והעצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו. דיבר על ענין אהבת ישראל ואח"כ הזכיר על כל המבצעים ואמר שלאחרי שנמחו ונלחצו בהתוועדות צריכים ללכת לרשום יהודים לאות בס"ת.

אחרי ההתוועדות התפללו מנחה. אד"ש עמד במשך כל התפילה, עלה לתורה. אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט משיח נאו", בדרכו הורה להגברת השירה.

יצא למעריב ב-6:08. לאחרי הבדלה יצא לחדרו, ברך את הנוסעים לאה"ק (דוריאן(?)) בנסיעה טובה. אח"כ יצא לקידוש לבנה, עמד ע"י 770, לא ירד את המדרגות. "שלום עליכם" אמר לא' בצד ימין אח"כ הסתובב לשמאלו ואמר לעוד שניים [י. הכט, הארליג]. לאחר "עלינו לשבח" פתח את המעיל חורף [גשם], בידו השמאלית החזיק את הסידור ובידו הימנית נענע ציצית השמאלית (הימנית) אח"כ ברך את העומדים סביבו "א גוט חודש און א גוט וואך". אח"כ נסע לביתו. שרו "ווי וואט" והורה בידו הק' להגברת השירה.

יום א' י"ד שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו בשעה 10:15. עמדו בצד המדרכה קבוצה גדולה של בנות שעמדו לנסוע למקום מגוריהם (חזרה) ואד"ש עשה להם בידו הק' שלום ג' פעמים (כשהלך), וכן נענע בראשו לשלום ליהודי שעמד ע"י געה"ת.

יצא לתפילת מנחה ב-3:15, חילק לילדים כסף לצדקה. [באמצע] אמר ר' נתק'ה ברכהן לרבי שבנו [מנחם מ.] נוסע חזרה [לגרמניה] ואמר בנו לרבי שיברך את בנו הקטן [ח.] ואמר לו הרבי "אַז ער זאָל וואַקסן אַ שליח מער גרויסער פון דיר" [שיגדל שליח יותר גדול ממך].

על הקופה נשען א' ואד"ש הושיט את ידו ואז הוא זז ואד"ש שם המטבע לצדקה אח"כ שוב הושיט אד"ש את ידו הק' לשים בחור התחתון אך זה לא הבין ולא זז אז אד"ש שם ג"כ מטבע השני בחור למעלה (זהו אותה קופה רק אד"ש שם תמיד בשני הפתחים). הנ"ל כנראה אמר שנוסע ואמר לו אד"ש [בעברית]: "נסיעה טובה ובשו"ט" וכן בירך הנוסעים לאחרי התפילה.

למעריב יצא אד"ש ב-6:50. לאחרי התפילה נכנס הרב חדקוב ע"פ הוראת – סימון – אד"ש ואמר "מסתמא יהיה התוועדות".

התוועדות

ב-9:30 ירד אד"ש להתוועדות. בשיחה א' דיבר שהיום זהו יום שמחה והיות וישנם כאלו שרוצים ר"ל להפריע את השמחה הרי צריך להוסיף מה שביותר בשמחה. אח"כ דיבר אד"ש שזה דבר פשוט ואין צריך לחכות עד שידבר ע"ז 101 פעמים שצריכים בכל ט"ו בשבט לערוך כינוס של צ"ה ולחלק להם פירות ולהסביר להם עניין אדם עץ השדה.

לאחר השיחה אד"ש הרים את המפית שהיה מונח על הפירות ואח"כ לקח מהמזונות ואח"כ יין – כפי שדובר בשיחה השניה שכתוב קודם חיטה שעורה ואח"כ גפן – פירות וכו'. שרו "יפרח בימיו" ואד"ש נענע בראשו בכל גופו חזק הרבה פעמים באמצע הניגון.

בשיחה ב' דיבר אד"ש על סדר הקדימה שבז' המינים ואף שקודם הוא חיטה שעניינה להשביע עכ"ז נוהגים לאכול בט"ו בשבט פירות שעניינם תענוג, שזהו ההוראה ליום זה – ט"ו בשבט – שצ"ל ענין התענוג בכל הענינים שזה ענין התענוג של הקב"ה, נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, וכן בזמן הגאולה יהי' ענין התענוג. שרו "ווי וואנט" הרבה זמן ואד"ש לא הגיב ורק לבסוף מחא כפיים.

אחרי שיחה ב' הרים את המפית, הסתכל על הפירות שנמצאים ולקח ענב ואכל, אח"כ מיד ניגש י.י. העכט עם קערת [כסף] מלא באשכולות ענבים ושם ע"י אד"ש (שלפני ההתוועדות לפני שאד"ש הגיע הורידו את זה) ואד"ש אח"כ לקח מהקערה שהניח [אכל כ-5 ענבים]. בזמן ששרו אד"ש נענע ראשו למר רוזן וכן כשאמר לחיים על כוסית קטנה הורה לו אד"ש לומר על כוס גדולה, וכן אמר לי.י. העכט לומר לחיים [לאחרי ששם את הפירות נענע אליו אד"ש בראשו (לאות תודה)]. אד"ש אמר לר"מ אשכנזי לומר לחיים, בתחילה הסתכל לצד לא חשב שהרבי מתכוון אליו בסוף ראה שהרבי מצביע אליו אז הראה באצבעו על עצמו האם אליו הכוונה ואד"ש נענע בראשו, כן, וכן אמר ליעקובסון [גרשון בער] לומר לחיים [וכשלא הבין עשה בידו תנועת ביטול].

לאחרי שדיבר אד"ש בנוגע לאות י"ב שבמאמר "באתי לגני" שמדובר על הצמצום אמר שידוע הסיפור שר' חנינא בן דוסא שם אצבע על האבן הגיע מיד לירושלים להר הבית ז"א שצריך רק לשים את האצבע והכל נעשה ממילא את מילוי השליחות ואמר שנזכה בקרוב לגאולה באה"ק.

אח"כ שרו "אמתי קאתי מר". בזמן השיר אד"ש הי' רציני מאוד רק לאחדים אמר לחיים, אד"ש הזיז ראשו ואח"כ ישב בלי כל תנועה, כן כמ"פ, רק לבסוף נענע מאוד חלש בראשו [מקודם לכן ניגב עיניו].

אח"כ תירץ את הסיום של י' שבט [בצורה פשוטה] אין זה מה שמדד את המים בגיגית זה הי' לש"ש ומותר בשבת ומה הכוונה מתעסק בעלמא. אמר שענין ט"ו בשבט היא התענוג שיהי' "פערל גרופ" – במרק ו"פערל גרופ" על הצוואר – שזה יהלומים. שניהם מביאים התענוג שיהי' בפשטות בני חי' ומזוני רוויחי בפשטות, שזהו הכל ענין התענוג (פירות שאוכלים בט"ו בשבט).

אח"כ התחיל לשיר "והריקותי לכם ברכה" ומחא כפיים מאוד חזק [מקודם לכן צווה לנגן ניגון ההכנה וניגון ארבע בבות], אח"כ התחיל "ניעט ניעט" והסתובב לכוון (פרופ') ד"ר מאיר אבוחצירה ושם את שני אצבעותיו קרוב לפיו שישרקו, וכן עשה עוד ב"פ ואח"כ בידו הק' עשה תנועה ג"פ [כששני אצבעותיו מוכנות לשריקה] להגברה... וזה הי' ממש שמחה בלי הגבלה... אויס וועלט... ומחה כפיים חזק מאוד.

אח"כ הכריז ע"ד ברכה אחרונה יחד עם ברכה אחרונה על הגלות, לקח את הסידור שהי' מונח בצד ימינו, אח"כ התחיל "כי בשמחה" והורה בידו להגברת השירה. אח"כ נסע לביתו, שרו והריקותי לכם ברכה ובדרכו הורה להגברת השירה.

יום ב' ט"ו בשבט ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת [בס"ת משיח] ב-10:10. עיין ברש"י שדיבר אתמול בהתוועדות ממחרת יוהכ"פ [ששפט משה את העם]. לפני"כ כשחילק צדקה הילדים לא נגשו לשים ושאל אד"ש מדוע לא ניגשים לשים (הכסף) בקופה ש"צ.

נסע למקווה ב-10:45, מסר לבנימין כמה מכתבים, חזר מהמקווה לערך ב-11:20. דיבר בהתוועדות על זה שכעת יסיימו את התניא ומיד יתחילו מחדש ברדיו ואף שלא יוצאים י"ח ברכות ברדיו וברמקול ובטלוויזי' כי זה לא קול האדם אלא המתכת אבל המעלה שכשמדברים בדברים היוצאים מן הלב ??? ??? (י. וינברג).

אח"כ הזכיר בנוגע לדינר (מלוה מלכה) שהי' במוצאי שבת בנוגע ל"מכון חנה" שעשה י.י. העכט ואמר שמדוע כ"כ שמחים בכסף שעשו הרי כמה שעושים עדיין אין זה מספיק כי הי' יכול לעשות פי כמה וכמה כי הרי הולך בשליחות וכוחו של נשיא דורנו וכו' (זה הי' בקשר שהרבי אמר שצ"ל תענוג מדברים הגשמיים שזהו ענין ט"ו בשבט ואף שאיך זה שרוצים דברים גשמיים אלא שג"כ כשמשיח יבא יהי' מעדנים רק שזה יחשב כעפר) ואמר שכן הוא ג"כ לאלו שעושים מבצעים אין במה להתפאר ולהיות בעלי גאווה כי הולכים בשליחות של נשיא דורנו כמובן צריכים לשמוח אבל לדעת שזהו בשליחות נשיא דורנו.

(ט"ו בשבט) נסע לאוהל ב-2:00 חזר ויצא לתפילת מנחה 6:15. יצא למעריב ב-6:45, לאחרי התפילה ברך נוסע. אח"כ נסע לביתו, שרו "ווי וואנט" והורה להגברת השירה. [עפ"י הוראת אד"ש שיעשו כינוסים. עשו כאו"א במקומו ולא ב-770].

יום ג' ט"ז שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:10, עשה בידו הק' שלום לא' שעמד בימין הדלת הראשית ב-770 וכן לא' בצד שמאל. למנחה יצא ב-3:15, אחרי התפילה ברך הנוסעים. למעריב יצא ב-6:45.

היחידות התחילה משעה 8:00 נכנסו כמה קבוצות: מברזיל וצרפת בצרפתית, ומאה"ק בעברית, חתנים באידיש, בר-מצווה, היחידות הסתיימה ב-9:10 ובשעה 10:10 לערך נכנס מר רוזן לערך כ-2 דקות. (אד"ש) אמר למר רוזן שישמח אנשים, ויעסוק (ישפיע) עם יהודים וכן ג"כ עם גויים כי כשמשיח יבוא ג"כ הגוים יעבדו את ה'. אד"ש נסע לביתו ב-11:30, העומדים בחוץ שרו "ווי וואנט" אך אלו שבפרוזדור לא שרו וכשאד"ש יצא לפרוזדור הורה להם בידו הק' ג"כ לשיר [ואז התחילו לשיר] ובחוץ הורה בידו הורה בידו הק' כמ"פ להגברת השירה.

יום ג' י"ז שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:15, חייך ועשה בידו הק' שלום למר רוזן [שעמד ע"י הדלת הראשית של 770 - בצד] כרגיל.

יצא למנחה ב-3:15, שם מטבע לצדקה בתוך ידה של ילדה קטנטונת ואח"כ עשה אד"ש באצבעו הק' לשלום [נענע באצבעו]. בקדיש בתרא אד"ש הסתכל על ילד שיאמר אמן ואמר יותר חזק אמן ונענע מעט בראשו. יצא למעריב ב-6:50 נסע לביתו ב-11:50.

יום ה' ח"י שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ויצא לקרה"ת 10:10 [לא עיין ברש"י], לפני תפילת מנחה ברך חתן בגעה"ת. למנחה יצא ב-3:15. אחרי התפילה עמד ר' בערל ליווי (שנסע לאירופה) בגעה"ת והגיש לאד"ש דף [גדול], שהה שם למעלה מ-10 דקות [מאוחר יותר קיבל דרך המזכירות דולרים].

יצא למעריב 6:45 נסע לביתו 12:30 [שלא כפי הרגיל].

יום ו' י"ט שבט עש"ק פ' יתרו ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:10 עשה בידו שלום... לערך ב-5:00 נסע לביתו וחזר כעבור כמה דקות. ירד לקבלת שבת ב-6:00 הלך לביתו 9:25 [מאוחר מהרגיל].

ש"ק פ' יתרו כ' שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו בשעה 8:00 [בתחילת סדר חסידות] הסתכל לתוך הזאל [היו כמה בחורים], אח"כ הלך במסדרון ונכנס ל"חדר שני" לספרי' עד לפתח הפונה ל'זאל', הסתכל שם [לראות בחורים לומדים...] אח"כ הלך לחדרו... לשחרית ירד ב-10:10, לאחרי שהניחו את הס"ת על הבימה (המשיך) להסתכל ב'הערות' עד סיום הקריאה של 'כהן'. אח"כ התיישב והסתכל בחומש. בפסוק "וידבר אלקים" נעמד בצד הסטענדר – פניו כלפי הס"ת עד סיום הקריאה ד"עשרת הדברות". [ידו הימנית שם בצד החומש וידו השמאלית החזיק על החומש], הסתכל על הס"ת בתחילת הקריאה ובסיומה. וכן הסתכל באמצע הקריאה כמ"פ [לערך לפני כל דברה מ"עשרת הדברות"].

במוסף הורה לשיר – "הוא אלוקינו" גם כשהש"ץ ניגן. וכן ב"כבודו מלא עולם" החזן ניגן "שאמיל" ואד"ש הורה להגברת השירה].

למנחה יצא ב-5:00 עלה לתורה [בס"ת של משיח], למעריב יצא ב-6:20, אח"כ נסע לביתו, בחוץ שרו הילדים "ווי וואנט" וע"י המכונית ומהמכונית הורה להגברת השירה [עשה בידו כמה סיבובים בבת אחת].

יום א' כ"א שבט ה'תשמ"ב

ראלי

הגיע מביתו ב-10:10, התקיים כינוס לצבאות ה' במקום ט"ו בשבט שלא התקיים ב-770, ירד לתפילת מנחה ב-2:00 שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה. אחרי התפילה אמרו י"ב פסוקים והרבי אמר כל מילה יחד עם הילדים אח"כ שרו "ווי וואנט" ואד"ש מחה כפיים. אח"כ דיבר 4 שיחות בתחילה דיבר שישנו המעלה בכלל שמתאספים יהודים יחד שזה מבטא את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". ובפרט שזהו במקום קדוש ביהכ"נ וביהמ"ד וזהו לאחרי תפילת המנחה ולכן יתנו צדקה שזהו מג' העמודים שעליהם העולם עומד. אח"כ דיבר שזהו בהמשך לט"ו בשבט שמלמדינו ההוראה שאדם הוא עץ השדה שגודל בגובה וברוחב [בעומק]. כך צריכים לדעת שתמיד צריכים לעלות בקודש ללמוד תורה יותר בעמקה ובהרחבה. אח"כ דיבר שזהו שלושים יום לפני פורים שכן הי' בפורים שהגזירה התבטלה ע"י שהתאספו הילדים ואמרו ד"ת ואמר שיראו לעשות בפורים כינוס ומדי פעם בפעם להתחזק בלמודים ובעבודת ה'. אח"כ אמר שפירות ארץ ישראל שהם ז' המינים שבהם נשתבחה זה מזכיר לנו את אה"ק שבקרוב ממש נזכה כל עם ישראל יחד לגאולה האמיתית והשלימה.

חילק למדריכים ומדריכות מטבעות עבור הילדים, שיתנו מטבע א' לצדקה והב' כרצונם הטוב. לפנ"ז שרו "עוצו עצה" ואד"ש מחה כפיים אח"כ הפסיק ושרו "אל תירא" ומחה כפיים חזק. לאחרי שגמר לחלק למדריכות, נתן למר רוזן שעמד בצד ג"כ חבילת מטבעות [וחייך אליו] אח"כ לקח את הסידור והורה בידו הק' לשיר, שרו "ווי וואנט" ובדרכו הורה להגברת השירה.

נסע לביתו כרגיל [לערך ב-6:00] למעריב יצא ב- 6:50 נסע לביתו ב- 12:00.

יום ב' כ"ב שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ויצא לקרה"ת ב-10:10 עיין ברש"י הראשון בפרשה שדיבר אתמול לילדים, ואח"כ עיין בסיום החת"ת של היום פסוק ג' [ד'] - ברש"י.

יצא למנחה ב- 3:15 בירך נוסעים. כשחזר מביתו ב- 6:40 עמדו בצד המדרכה שורה של ילדי צבאות ה' ושרו "ווי וואנט" ואד"ש הורה להם בידו להגברת השירה אח"כ בידו השני' עשה 'שלום' לנשים שעמדו מהצד השני ושוב הורה להגברת השירה עד לדלת של 770 - לילד שעמד שם.

יצא למעריב ב- 6:45 ב"אל תירא" הילדים שרו ואד"ש נענע מעט בראשו, בקדיש בתרא הסתכל על כל הילדים. לפני שיצא התחיל "אך צדיקים..." ובידו הק' הורה לשיר ולאחרי שפתח את הדלת שוב נענע בידיו וכן בפרוזדור ובגעה"ת הורה להגברת השירה.

נסע לביתו בשעה 6:00 לערך מעבר לכביש – בשדרה עמד גוי וצעק לרבי [באנגלית] "שלום עליכם אבא" [כפי שהם קוראים לאדם חשוב...] ואד"ש נפנף לעברו בידו הק'.

יום ג' כ"ג שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו ב- 10:50 [שלא כרגיל].

נכנס הרב חדקוב לרבי וכשיצא עוד לפני שהספיק לסגור את הדלת נכנס 'גרוזיני' א' מאה"ק מלוד (הרבי היה ללא מגבעת וסירטוק). {תוכן העניינים שדובר מובא להלן במדור "יחידות"}.

יצא למנחה ב-3:20 לפני"ז היתה משפחה לקבל ברכה לחתונה – בגעה"ת אח"כ חילק צדקה והורה לילדים לשים בקופה כשנכנס חייך ל'ספורטאי'. יצא לתפילת מעריב ב-6:50.

יום ו' כ"ו שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו בשעה 10:45 חייך ונענע בראשו ואמר [שלום] ל-2 נשים שעמדו בפרוזדור. נסע לביתו ב-4:55 ירד לקבלת שבת ב-6:10 הלך לביתו ב9:25[?]

ש"ק מברכים החודש אדר פר' משפטים-שקלים

הגיע מביתו 7:15 ירד לתהילים 8:30. ישב [כרגיל]. ירד לשחרית ב10:30. במוסף הורה לנגן "הוא אלוקינו" ובאמצע שהש"ץ ניגן, הורה בידו הק' לנגן בחוזק. בחזרת הש"ץ התיישב ונעמד ב"מודים".

התוועדות

התוועדות 5:10-1:30 אד"ש דיבר ע"כ שהשבת מברכים החודש אדר שיהי' ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב - טוב לשמים וטוב לבריות וכן השבת הוא פרשת "שקלים" שנותנים מחצית השקל [חצי לה' וחצי לכם] ובזמננו ביהמ"ק הוא ביהכ"נ "תפילות במקום קרבנות תקנום", ובביהמ"ד, וצריכים לתת עבורם צדקה שבזה נעשה הענין של נתינת מחצית השקל לביהמ"ק שבדורנו. ודיבר שכפי שאדם מחליט כך נותנים לו שיצליח לעשות ואפי' למעלה ממדידה והגבלה ודיבר ההוראה שמהתהילים של היום שהוא הט"ו "שיר המעלות". דהיינו שצ"ל השמחה במעלות בדרגות בקודש, וכן השמחה כשמשפיעים על הזולת שאז פועלים עליו כראוי. ובסיום הזכיר על ר"י שאמר שאינו יודע באיזה דרך מוליכים אותו ולכאורה הרי למד תורה והי' בדרגות הגבוהות וכו' וכפי שישנם כבר בשיחות באריכות התי' וידוע שהענין נמשך מלמעלה א"כ בשביל מה הי' צריך לבכות אלא שהבכי' עצמה היא זאת הפועלת שימשיכו לו מלמעלה. ואמר הרבי שכך הוא בנשיא דורינו שהרי הוא לוקח אותנו איתו. ולכן צריך לשמוח ועכ"ז צ"ל ענין הבכי' ... דהיינו בכי' של שמחה כי הרי יודע שהולך עם נשיא דורנו כי הוא רגל של נשיא דורנו.

ברש"י דיבר הרבי על פסוק ד' וז' בפרק כ"ד וכשהסביר עשה תנועות בידו הק' ובאצבע בוהן מתחת השולחן וכן ג"כ מעט מעל השולחן [לא כפי תמיד שידיו תחת המפה שיורדת בקצה השולחן] באמצע ניגש הרש"ג עם בקבוק משקה ודיבר עם אד"ש, אד"ש מזג מכוסו לבקבוק וערב ואח"כ נתן לו לומר לחיים לעוד א' [ב'] שהרש"ג קרא לו. במשך ההתוועדות כששרו אד"ש רק נענע מעט בראשו, לבסוף הורה שיכריזו בנוגע ל"מלוה מלכה" של הגמ"ח "שומרי שבת", נעמד ר' שמעון גאלדמאן (מזכיר הגמ"ח) ואד"ש הורה לו בידו הק' שיבוא ויעלה על השולחן הוא הגיע על השולחן ממול שולחן אד"ש ואמר לו אד"ש שיעלה מלפנים וידבר כמו "מגיד משרים" [שכולם יראו אותו וידבר לכולם (על הבימה)] הוא סיפר סיפור על יהודי א' שגר בדוקשיץ ובניו נסעו לאמריקה והיו שולחים לו כסף, את הכסף הי' מחלק למשפחות נזקקות והתנה איתם שכשיצטרך כסף יוכל לקחת מהם מעט כסף, אמנם כשהי' בא אליהם הם היו צוחקים ממנו וכיו"ב וכמעט שלא היו נותנים לו כלל כסף, כך שבקושי הי' לו לחם לאכול הוא ניגש להרב ר' יונתן ג. וסיפר לו את כל הסיפור אמר לו ר' יונתן שמיד שמקבל את הכסף מבניו ישאיר לעצמו מעט כסף כמה שצריך והשאר יחלק וכן עי"ז לא יצטרך לעבור על הלאו, "לא תהי' עליו כנושא", וענה היהודי הנ"ל: מוטב דלדיינא [עדיף שיענישו אותי ע"ז שאהי' כנושא] והעיקר לעשות ליהודי טובה.

  • [שמעתי שפעם א' שאלו את אד"ש מדוע מגיע מאוחר מהאוהל ומתפללים לאחרי זמן מנחה וענה אד"ש: זמן מנחה זהו הידור, ולעשות ליהודי טובה [לבקש עליו באוהל שיוושע] זהו חיוב].

יום א' כ"ח שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו 10:05 נכנס לתפילת מנחה ב 3:25 לפנ"כ בירך ונתן סידור לחתן ואחר כך חילק צדקה לכיתה וקבוצה גדולה של ילדים וילדות באמצע לייבל נתן לאד"ש עוד מטבעות, אד"ש שאל א' האם בנו קיבל כבר. לאחרי התפילה בירך את הנוסעים {לאה"ק} למעריב יצא בשעה 6:45.

יום ב' כ"ט שבט ער"ח אדר ה'תשמ"ב

יצא לקריאת התורה ב 10:10 עיין ברש"י דש"ק, כשיצא לחדרו ניגש אבא ושני בניו חסידי ויז'ניץ ונתן יד לרבי, הרבי החזיר לו יד אחר כך נתן אד"ש יד גם כן לשני בניו [והקטן התכופף ליד אד"ש] יצא למקווה ב 11:45 מסר לבנימין מכתבים, נסע לאוהל ב 2:25 נתן לילד שעמד עם עגלה עם תינוק על יד פתח 770 מטבע לצדקה. לתינוק שהי' מכוסה שם לו המטבע על הכובע שלו.

חזר מהאוהל ויצא למנחה ב:-6:25 למעריב יצא ב-6:48 פסע פסיעה אחת ונעמד והסתכל לכיוון הבימה ורק לאחרי שנתנו מכה על הבימה לסימן שיאמרו יעלה ויבא המשיך הפסיעות.

אחרי התפילה נכנס לחדרו שרו "ויהי בימי אחשורוש" וכעבור כמה דקות יצא והורה בידו הק' להגברת השירה כו"כ פעמים [ועשה כמ"פ שני סיבובים שלימים בבת אחת] וכן הורה בידו הק' מהמכונית.

יחידות

יום ד' יו"ד שבט יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ה'תשמ"ב

תוכן עניינים ממה שדיבר בעת ההתוועדות

[כעת אכתוב מה שהצלחתי בערך לשמוע מהטייפ היות ואיני מבין בדיוק ע"מ נאמר ע"כ חסר בכתיבה ג"כ. הכותב]

ווייס מקליפורניה: אברך את הרבי שליט"א, היות כעת ל"ב שנות נשיאות שהרבי יאריך ימיו ושנותיו יחד עם ממלכתו עד שמשיח יבא והצלחה מתוך שלום.

אד"ש: כל המברך מתברך.

ווייס: אני אתן 32 אלף דולר שזהו כמנין ל"ב.

אד"ש לגופנער: כבר הרבה זמן שלא התראינו.

גופנער: קשה לבא בזמן האחרון.

אד"ש: הבעש"ט אומר שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא [הדין בהלכות עירובין] הגמ' בעירובין אומרת שכשאדם מניח עירוב מחוץ לעיר בתוך אלפיים אמה, אע"פ שנמצא בביתו, מתחילים למנות אלפיים אמה [מהמקום] מהפת איפה שחושב (לשבות) הגמ' אומרת הטעם כי מחשבתו במקום התבשיל.

גופנער: ברכה... (לבלומען)...

אד"ש: אזי אתה צריך לעמוד על המשמר ובפרט שישנם כאלו...

גופנער: ...ישנם כאלו...

אד"ש: אזי אתה מתחיל במצווה שיהי' אומרים לו גמור.

גופנער: אני מבקש ברכה שביתי תיפקד בזרחו"ק

[אד"ש: אמן(?)]

גופנער: יש לי "פראבלעם" בנוגע לאיזה רב שסחב אותי לערכאות וישנם הרבה רבנים והרב משה פיינשטיין ג"כ... וזה כתוב בהרבה עיתונים וזה חילול ה' אני רוצה עצה בנוגע לערכאות אני רוצה ברכה מהרבי שזה יתבטל.

אד"ש: שמך ג"כ כתוב? [כנראה בפתק שמסרו לאד"ש בתחילה (המעתיק)].

גופנער: כן, שמי כתוב.

אד"ש: שה' יעזור לך, וכפי שדובר קודם בהתוועדות מש"כ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" זהו שמונעים זאת מתחילה, לא הפי' שישנה מלחמה ומנצחים, אלא מלכתחילה לא תהי' מלחמה.

גופנער: מה אעשה הוא הרי רב, והולך בערכאות.

אד"ש: יש 2 דברים: א. שאתה תהי' יותר גדול ביר"ש ממנו, ממילא יראה ששם הוי' נקרא עליך, ב. צריך לעשות בדרך הטבע קשור עם פאליטיש'ן (חתימות במכתב) והוא ימצא דרכים.

גופנער: האם צריך למצוא דרכים בדרך הטבע ג"כ?

אד"ש: כן. הדרך [הענין] שצריך לחפש א פוליטש'ן . . והיות כמה . . בזמן הקרוב חייבים למצוא חן ובפרט שתסביר לו מזה והראי' שהוא חברך הטוב . . אפי' אם רצה לעשות בזה הוא ימצא כזה (כאילו) שיעשה זאת.

אד"ש: היות ודיברנו קודם על פת (בענין עירוב) והיות ואני רוצה שמחשבתך תהי' כאן ולכן אתן לך פת ג"כ. [אד"ש נתן לו מזונות וכן לווייס].

ווייס: באו אברכים . . ברוך ראובן . . שדואג שבחורים יחזרו שיחות ומאמרים של הרבי.

אד"ש: בלאס אנג'לס הי' לפני כמה ימים חגיגה של סאטמער.

ווייס: איפה? . . מה קרה?

אד"ש: אחיך הצטרף שם.

ווייס: חגיגה?!

אד"ש: איזושהי חגיגה, חנוכת הבית . . איני יודע בדיוק, איזשהו ענין.

אד"ש: בשביל מה אני אומר זאת, היות וישנו המעשה של יום ראשון (אולי אסיפת ה"גדולים" נגד חב"ד ובעד אותו... [המעתיק]) שרוצים להמשיך, כך ישנם מחרחרי ריב שרוצים...

ווייס: אני רוצה להסביר שאחי עוסק שם בנוגע ליהודי רוסי' ועובד טוב...

אד"ש: שיהי' בהצלחה. רק אני רוצה להזכיר שאחיך השתתף באסיפה זאת ואסיפה זאת הייתה בשביל דבר טוב.

ווייס: הי' שם בנוגע למוסדות.

אד"ש: כן, מוסדות סאטמער בל.א., אבל זהו לבד דבר טוב, רק שישנם מבין אלו כאלו שרוצים לחדש שוב (לע"ל) ניט איצטער גידאכט מה שהי' פעם,

ווייס: בל.א. אין לי אחיזה שם.

אד"ש: צריך למסור זאת לאחיך (ווייס ענה שימסור לאחיו).

ווייס: הבטחתי לו . . שאבקש ברכה מהרבי . .

אד"ש: שיהי' בהצלחה.

ווייס: וכן ברכה לאריכות ימים ושנים.

אד"ש: אמן.

ווייס: וכן שלא יהי' . . כל מיני שאלות ומענות.

אד"ש (חייך): ונתתי שלום בארץ...

ווייס: וכן לברוך ראובן שמקרב יהודים.

אד"ש: שיהי' בהצלחה.

*

א' הגיע ועשה את חתונת בנו כאן ב-770 ובאמצע החתונה נכנס לרבי ליחידות ושאל אותו אד"ש איך זה שמשאיר את האורחים ככה? וענה שלא הייתה לו ברירה אחרת (לבא לרבי בזמן אחר) וענה לו אד"ש, א"כ לפום צערא אגרא.

יום ג' כ"ג שבט ה'תשמ"ב

נכנס הרב חדקוב לרבי וכשיצא עוד לפני שהספיק לסגור את הדלת נכנס 'גרוזיני' א' מאה"ק מלוד (הרבי היה ללא מגבעת וסירטוק).ואמר לרבי בנוגע לבתו שחולה ושהרבי ענה לו שישאל רופא ידיד ואינו יודע מה לעשות. ואמר לו אד"ש שאמנם התשובה נראית לו קצרה אבל היא מדוייקת ולכן שיעשה מה שכתוב בה שישאל את הרופא הידיד ויצלצל להודיע מה שאמר הרופא, נתן לו הרבי פתק ורשם על הפתק המספר טלפון של המזכירות וכתב לייבל ובנימין בתחילה נתן יד לרבי ונשק ידי אד"ש לבסוף אמר לו אד"ש שיש לו לב זך... [כך סיפר הוא לכמה אחדים]. [יש אומרים אולי הרבי אמר לו ה' ית' ימלא משאלות ליבך לטובה ואולי הוא הבין לב טוב, או שפשוט הרבי אמר לו בשביל שהנ"ל ישמח 'לב זך' ע"ד כמו בי"ג תשרי השנה שהרבי אמר בהתוועדות שאמר ליהודי שהוא צדיק גמור והוא שמח.

מענות קודש

יהודי אחד [שהולכים אליו למבצעים בכ"י שישי] הי' לו בעיות בעסקיו עם שותפו. וכתב מכתב לרבי ע"ז וביום ז' שבט קיבל מענה: "בנוגע להצלחה בעסקיו. זה תלוי בשמירת שבת ויו"ט, ושטר מכירה אזכיר עה"צ." מיד כשקיבל את המכתב החליט שדבר הראשון בנוגע לשמירת שבת שיסגור את החנות בשבת וביו"ט. וכבר לקראת סוף השבוע ישב הוא ושותפו לפני 2 עורכי דינים. ובאמצע הציע שותפו שהנ"ל יכתוב את סכום הכסף שמוכן למכור את החנות ואם זה ימצא חן בעיניו אזי ישלם לו את הכסף והחנות תהי' שלו בלבד ואם לא אזי הנ"ל יצטרך לשלם את הכסף והעסק יהי' שלו. וכאן הוא עמד במבחן קשה באופן פתאומי. כי אם יכתוב מחיר נמוך הרי השותף ישלם והוא יפסיד ואם יכתוב מחיר גבוה הרי הוא יצטרך לשלם אותו, לבסוף החליט שאין לו מה לדאוג כי הרי יש לו מכתב מהרבי ויכתוב מה שעולה בדעתו הוא כתב מחיר וכשהראה זאת לעורך דינו הוא אמר שזה מדאי קצת שיוסיף אבל אמר שהוא החליט כך, ואין לו מה לדאוג כי הולך בכוחו של הרבי ופרנסה בודאי יהי' לו. כשהראה זאת לשותפו הוא... והחליט שהנ"ל ישלם את הכסף והוא יעזוב את העסק... ועי"ז דבר ראשון שכבר התפטר משותפו שהפריע לו...

לפני כחודש א' [שהי' מדריך ספורט של "מצוייני צה"ל" (כיום עובד בביטחון של אל-על) ונכנס עמם ליחידות] לא הרגיש טוב לא יכל לאכול והרגיש חולשה חזקה ביותר ועשו בדיקות ולא מצאו את סיבת הדבר והי' שבור מזה. הוא כתב מכתב לרבי ולאחרי ששלחוֹ מיד נהי' בריא כאילו לא היו דברים מעולם. אח"כ קיבל מכתב מהרבי: "שישמור כשרות המאכלים בתוככי ההנהגה כללית עפ"י רצון ה' אזכיר על הציון." [אח"כ כתב לאד"ש שקיבל ע"ע].

ארום 770

יום ב' א' ר"ח שבט ה'תשמ"ב

בדבר ההתוועדות שהתקיימה אחרי תפילת שחרית ע"פ ציווי אד"ש: זה הי' בזאל הגדול למטה השתתפו ר' יואל כהן, הרב מענטליק, ר' דוד רסקין, הר' פרידמן, הרב מ. טייטלבוים, הרב ש. זרחי, והר' א. ששונקין. וכו' וכו'.

בתחילה חזר ר' יואל על חלק משיחות אד"ש בש"ק אח"כ דיבר שצריכים לעשות הכנות לקראת י' שבט שהוא יום נשיאות כ"ק אד"ש כאמור אד"ש שלח המשקה והיין וידוע אצל חסידים שמשקה של הרבי מחייב... וזהו במילוי רצונו בלימוד התורה ובעבודת התפילה וכל העניינים ועל ההתקשרות לכ"ק וכו'.

ר' אשר ששונקין סיפר על מס"נ שהי' לו ברוסי' הסובייטית:

1. בכלא אמר לו הפקיד: שניאורסאהן הלך מכאן וכעת אנו ננקום בך עבורו ג"כ. ושאל מה הקשר ביני לבין שניאורסאהן שאתה רוצה לעשות לי עבורו ג"כ.... וענה: אתה שליח שלו. ואומר ר' אשר שדבר זה כבר עודדו...

2. (מודפס בשיחות לנוער) הם היו פלוגה של 30 אסירים והחליטו להעבירם למקום עבודה אחר ור' אשר הי' היהודי היחיד והממונה עליו (א' הגויים) הודיע למפקד החדש שר' אשר הוא היהודי היחיד שאינו עובד בשבת אמר המפקד החדש שאצלו הוא כבר יעבוד אמר לו הממונה (הגוי הנ"ל) תדע לך שאצלו לא יעזור לך שום דבר ואפי' אצל מפקד המחוז ג"כ לא עבד ואם תנסה לשעבדו בכח בסוף תצא אתה המופסד ולכן עדיף לכתחילה לא להתחיל איתו [ר' אשר שמע הכל מאחורי הדלת] למחרת הי' הוש"ר והוא לא הלך לעבודה בערב קרא לו המפקד בשקט ושאלו מדוע לא הלך לעבודה הרי היום לא שבת וענה שהיום חג ואינו עובד אמר לו המפקד: תעשה לי טובה רק תלך למקום העבודה ואל תעבוד האם אתה מוכן לכך? ר' אשר כמובן אמר בחיוך אני מוכן ונתן לו יד. למחרת הי' שמע"צ הוא הלך למקום העבודה ששם הם היו צריכים לשפץ ולבנות מבנים חדשים הוא הלך למבנה צדדי שלא עבדו בו והתחיל להתפלל כשהגיע כבר ל'עלינו לשבח' פתאום הגיע איזה בחור גבוה [שהי' בין אלו שלחמו נגדו הג.פ.או] ואמר לו איפה אתה?! ושאל מה קרה? ואמר שהגיע המפקד המחוז וראו שאתה חסר ונתן המפקד המחוז למפקד שלנו 15 יום בצינוק בגלל שנעלם א', הם התקדמו והיות וראה אותם המפקד מרחוק הוא שחרר את כולם כשהגיעו צעק עליו המפקד שלו איפה נעלמת ומדוע לא חזרת בזמן? ואמר שהוא לא ידע את השעה והתפלל באחד הבניינים. אח"כ הגיע מפקד המחוז הסתכל בפניו של ר' אשר וחייך (כנראה הכירו). למחרת שמח"ת המפקד שלח עמו 2 גויים שישמרו עליו בכדי שכשיתפלל לא ישכח לחזור ואמר למפקד מדוע צריך לשלוח עמו שומרים (שזה יפריע לו להתפלל) הוא ילך ויחזור לבד אמר לו המפקד אתה שוב תתפלל ותשכח לחזור .... הוא הלך עמם יחד וכמובן התפלל בשקט לעצמו ורצה לשיר היות והיום שמח"ת אך פחד היות והגויים עובדים והוא ישיר.... אך פתאום קם איזה גוי ואומר לו תראו איזה יהודי לא עובד, רק אנחנו עובדים לכל הפחות אם אתה לא עובד תשיר משהו בכדי לשמח את ליבנו כמובן הוא שמח ומיד שר להם שיר שמח אח"כ כשחזרו למקום שספרו את האסירים קם א' ואמר שהיהודי הזה לא עובד ואנחנו עובדים פי שנים ג"כ עבורו. אבל לשיר הוא יודע ומיד כולם בקשו ממנו לשיר הוא אמר שככה לא יכול ולכן שכולם יעמדו (בצורה עגולה) מסביב צמוד לקיר הם היו כ-70 אנשים והיות והם לא יודעים לשיר לכן כשהוא ירקוד שהם ימחאו כפיים כמובן שהשמחה הייתה גדולה בשני הצדדים וכשהגיע המפקד מיד הלכו למקום הריכוז אח"כ ניגש אליו איזה גוי ואמר לו מימי לא שמחתי בליבי כו"כ כמו שאתה שמחתני....

3. הי' איזה בחור שנהי' בעל תשובה בכלא [ נכנס לכלא ל-24 שנים לאחרי ששרת בצבא ורק אח"כ עשה גניבה קטנה] הגיע לר' אשר ואמר לו שרוצה להתחיל לשמור שבת כמוהו אמר לו ר' אשר הרי אתה תשב ע"ז בצינוק אמר לו הבע"ת ומה אתה עושה ענה ר' אשר שג"כ הוא יושב, אמר שג"כ הוא ישב ע"ז שישמור שבת... והוא התחיל לשמור שבת אח"כ כשנודע לו על אכילת כשרות שהוא (ר' אשר) לא סיפר לו התלונן לר' אשר מדוע לא הודיע לו.

4. כשהגיע י"ט כסלו סיפר לו את כל הסיפור ואמר שצריכים משקה להתוועד ולשמוח ואמר הבחור אני אשיג אמר לו ר' אשר איפה תשיג משקה אפי' כוסית קטנה א"א למצוא. אותו בחור לא שהה זמן רב ולבסוף הגיע אל ר' אשר עם חצי ליטר משקה כמובן שהשמחה הייתה גדולה וכשהגיע חג החנוכה סיפר לו על החג הגדול והמצווה הגדולה שצריכים להדליק נרות ואמר לו שייקח פחיות קטנות שזרוקים בזבל בכדי לעשות נרות חנוכה ושמן הוא יקח ממה שהיו מקבלים לדייסא מיד רגז עליו הבחור הבע"ת ואמר לו הרי אתה אומר שזה מצווה גדולה וכו' איך אתה רוצה לעשות זאת מזבל ושוב אמר לו ר' אשר הרי א"א להשיג כאן חנוכיה ולא כלום הבחור הלך הוציא מכיסו 3 רובל שזה הי' סכום גדול ובפרט לאסיר בכלא. והביא חנוכי' שלימה מהודרת ואפי' עם דופן וכו' מכאן והילך החליט ר' אשר לבחור הזה יותר לא יגיד שא"א להשיג וכו' רק יספר לו על החג והוא כבר משיג כל דבר הדרוש.. כשהגיע חג החנוכה הם חפשו מקום איפה להדליק את החנוכיה ע"י הכיור וכל יום הי' מדליק ר' אשר הראשון ואח"כ הבחור הנ"ל וכשהגויים התאספו לראות לדעת את פשר הדבר שעושים זאת אזי ספרו להם את גבורת היהודים נגד היוונים וכו' והגויים מאוד התפעלו והעריכו אותם שאפי' בכלא הם שומרים על אמונתם בתומ"צ וכו' ביום החמישי בזמן שרובם היו בעבודה הגיע בדיוק המפקד לעשות ספירה (אף שבד"כ לא עושים זאת בזמן שלא נמצאים כולם וכנראה באו במיוחד בגלל החנוכיה) הספירה רק התחילה מאחד החדרים הרחוקים. בחדרו של ר' אשר בנתיים ניגש גוי אחד גבוה ופתח איזה חלון קטן שהי' שם ואמר לר' אשר שיזרוק את החנוכיה החוצה והיות ויורד שלג חזק זה יכסה על החנוכיה ולא ירגישו בזה כלל והכל יעבור בשלום אבל ר' אשר מיד עשה לגוי בתקיפות: לזרוק את החנוכיה?! בשום אופן לא. כשהגיע המפקד נכנס וראה את החנוכיה וצעק לעבר ר' אשר חמש, ר' אשר לא התפעל וענה לו עוד יותר בחוזק ותקיפות ממנו כן, חמש. המפקד שמע ומיד הסתובב ויצא מן החדר... [החנוכי' הייתה 2 עבירות א. מצווה ב. הדלקת אש בכלא] ומיד אח"כ אמרו לו הגויים שהוא קדוש. (שהצליח לעמוד נגד המפקד בלי כל מניעה).

5. כשהגיע חג הסוכות סיפר לו ר' אשר על מצוות סוכה ובדיוק מה צריך לעשות וכאמור כבר לא אמר לא את המניעות בדבר מיד ניגש הבחור לקצה מקום עבודתם אסף עצים ובנה לו סוכה באמצע הגיע המפקד המחוז (אף שבד"כ לא הי מגיע למקום זה) ואמר לו מה אתה עושה כאן, ענה לו הבחור בקרירות רוח מה פי' מה אני עושה היות וראיתי שישנם כאן הרבה עצים זרוקים ועוד מעט יגיעו השלגים ויכסו את העצים והם יעלמו ויתקלקלו וכו' ולכן אני בונה כאן מחסן בכדי לשים את העצים שישמרו. אמר לו המפקד זה פעם הראשונה שאני פוגש בעה"ב מסור כו"כ (בכל הסיורים שלי) ודאג שיתנו לו עוד עצים והוא בנה סוכה שלימה עם 4 דפנות ושניהם יחד ר' אשר והבע"ת רקדו מתוך שמחה בסוכה וכך הם קיימו בתוך הכלא הרוסי מצוות סוכה. כשר' אשר סיפר לאד"ש כל הנ"ל שאל אד"ש האם מתכוון להגיע הבחור הנ"ל לכאן.

6.סיפר על יהודי אחד שהי' לו משפחה גדולה והתחיל להגדיל את ביתו שלא ע"פ חוק המדינה (בלי רשיון). ע"י גר גוי שונא ישראל והלשין עליו בפני השלטונות הם כתבו לו (הודיעו לו) שהגיע עליו תלונה והם קרעו את זה (היות והם אוהבים אותו ובכלל הי' אהוב על הציבור) וכמובן שהמשיך לבנות. הגוי הנ"ל ראה שהמשיך לבנות והיות והי' לו קשרים בחלונות הגבוהים הוא כתב להם על היהודי הזה וע"ז שכתב לממונים על העיר ולא עשו בכך שום דבר. כעבור זמן הגיע ליהודי מכתב מהממונים בעירו ובו כותבים לו צו למשפט ע"פ פקודה מהחלונות הגבוהים וע"כ אינם יכולים לעשות נגדם שום דבר וחייב לבא היהודי הזה חשב להחריב את מה שבנה וכו' ולהכחיש את כל התביעה אך בנו שלמד בליובאוויטש מנע בעדו ואמר שלא יעשה שום דבר אלא ימשיך את העבודה עד שיקבל תשובה מהרבי אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הוא נסע לליובאוויטש וענה לו הרבי שלא יהרוס ולא ישלח את הפועלים אלא ימשיך לבנות ובנוגע למשפט ה' יעזור. בערב שבת יום המשפט הגיע רץ מטעם בית המשפט בכדי להודיעו להגיע למשפט והיות והי' ער"ש פחד שלא יספיק לחזור לשבת ולכן היהודי נתן לו משקה והשתכר והתחיל לקלל את הגוי שהלשין על היהודי וכו' אח"כ נרדם בביתו וכעבור כמה שעות הגיע רץ שני ובפיו בשורה שהתובע הגוי מת ועוד מעט ההלוי' וממילא יתבטל המשפט... בלוי' הלכה אשתו של הגוי ובכתה ואמרה: הרי אמרתי לך שלא תתחיל עם יהודים. [הגוי מת באותו היום ע"י כך שדיבר עם חבירו בתחנת הרכבת עד שהרכבת התחילה לנסוע הוא קפץ על הרכבת ותפס בידית של הדלת אך רגלו (ע"י מכנסים הארוכות שלבש של אנשים החשובים בממשלה) נתקעה בחוץ והרכבת המשיכה לנסוע וממילא נפל תחת הגלגלים וכך מת כן יאבדו כל אויבך ה'..

7. הרבי מהר"ש אמר לחסיד בערל משה ש. להיות רוקח בעירו התרופות שהכין עזרו ב"ה והצליח בדרכיו באותה העיר הי' עוד רוקח שלא הצליח כו"כ בפרנסתו וב.מ.ש. הי' שולח לו כסף בצורה כזו שאפי' לא ידע מזה אך רוקח זה קינא בב.מ.ש. היות ואותו כולם אהבו וכן היו קונים אצלו והי' מצליח מאוד פ"א הרוקח השני נתן תרופה לאיזה גוי ואותו גוי מת מתרופה זו כי הייתה רעל שלחו אליו צו למשפט ע"ז והוא אמר שתרופה - רעל זה נתן ב.מ.ש. ולא הוא כמובן שהכל הועבר לב.מ.ש. הוא נסע מיד למוהר"ש ובירכו שה' יעזרו ולבסוף ניצל (אינני יודע הפרטים) כעבוד זמן 2 בנותיו של הרוקח קיבלו מחלה מסוכנת מאוד [ולא מצא הרוקח תרופה למחלה זו] ושוב נסע ב.מ.ש. לליובאוויטש אל המוהר"ש ובכה לפניו וביקש ברכה לבנותיו של הרוקח שלא ינזקו בגללו (כי טען שחלו בגלל זה שהעלילו עליו הסיפור הנ"ל) וכשחזר לעירו כבר הבריאו בנותיו של הרוקח.

יום ה' י"א שבט ה'תשמ"ב

היום לאחרי סדר חסידות התוועד הרב זרחי שיחי' וסיפר:

א. על חבירו לייבל ק' שהיה בגיל לערך 15-16 והתלונן לפני אד"ש שאין לו התגברות להתאפק, שבכל פעם שמגיע לביתו חייב להסתכל במקרר אם יש משהו וכו', ואמר לו אד"ש ש"תמיד יחשוב לעצמו שהוא רב ומנהל הרבה מוסדות וכי זה יפה לו במעמד כזה להתנהג כך...?" וכעת הוא באמת...

ב. היה אחד ששאל את הרבי האם לעשות רישיון והרבי צחק... ואחר כך אמר לו שיעשה. ובסוף היה לו תאונת דרכים קשה ואיך שהוא בנס הוא ניצל. וידוע שפעם נכנס א' ליחידות אצל אדמו"ר הריי"ץ והרבי ישב וצחק בקול ואותו אחד התחיל קצת לחייך. ופתאום נהיה הריי"ץ רציני ואמר לו כשאני צוחק אתה תבכה...

ג. בתש"י היה א' שמצא בית הכנסת ב'ברונקס' והחליט להיות שם רב, הוא אמר זאת לאדמו"ר הריי"ץ (אבל) ענה לו הרבי שבית הכנסת הוא טוב אבל השמש אינו טוב ולכן שלא ילך וכך היה עוד פעם, ובפעם השלישית אמר לו הרבי היות והבית הכנסת טוב אעפ"י שהשמש אינו טוב שילך ואמר לו שבעוד שבועיים ביום ראשון (י"א שבט) שיגיע בחזרה. מה שקרה בשבת הוא לא ידע (עד ברונקס עדיין זה לא הגיע) אבל כשהגיע ל-770 מיד נודע לו סיבת הדבר מה שאמר הריי"צ שיגיע, כי היה כבר לאחרי ההסתלקות...

כעבור זמן שהיה לו קשה מאוד שם הגיע לרבי שליט"א ואמר שהשמש עושה לו צרות ורוצה לעזוב, ענה לו הרבי "כמדומני ששמעתי פעם ממו"ח אדמו"ר שהבית הכנסת הוא טוב רק השמש אינו טוב ולכן שימשיך", אחר כך הגיע עוד פעם, לבסוף בא לרבי ואמר שבאו מים עד נפש ואינו יכול להמשיך, אמר לו שוב הרבי "הרי מו"ח אמר שהבית-כנסת הוא טוב רק השמש אינו טוב, ולכן צריכים למצוא איזה עלילה ולשלוח את השמש". לא עבר זמן רב וראו את "השמש" גונב כסך מקופת ביהכ"נ אבל עדיין שתקו, וכעבור זמן ראו שגונב עוד דברים ואז גרשו אותו מלהיות שמש והייתה הרווחה.

עבר זמן והקצב שנדב את ביהכ"נ רצה חזרה את חלק מביהכ"נ כי בניירות דהיינו עפ"י חוק הי' החלק הזה שייך לו, וכאן הנ"ל לא ידע מה לעשות כי הרי כעת גם הביהכנ"ס לא יהי' טוב כי יקח חציו. נסע לרבי ואמר לו הרבי הרי הביהכ"נ הוא טוב ובנוגע לשמש הרי כבר התפטרנו ממנו וכעת ה' יעזור ג"כ לביהכ"נ. לילה קודם שהיו המשטרה צריכים לבא וכו' להחזיר חלק מביהכ"נ לקצב הוא חולם שהוא מגיע באותו יום לביהכ"נ כרגיל והנה הוא רואה על א' הספסלים (שלכן לא יושבים כלל על ספסל זה בביהכ"נ) יושב הרבי שליט"א ואדמו"ר הריי"צ, והרבי שליט"א אומר לו הרי הרבי אמר לך שביהכ"נ הוא טוב ולכן תהי' בשמחה ה' יעזור... והתעורר מחלומו...

לאותו קצב קרתה שריפה בביתו ונברשת גדולה שנפלה וממש ניצל בנס... והחליט להשאיר את ביהכ"נ ולא לנגוע בו כי הבין שכ"ז קרה לו מפני שרצה לקחת את ביהכנ"ס. וכמובן שהכל נשאר על מקומו והוא הצליח בעבודת הקודש. אח"כ כשהגיע לרבי וסיפר לו על החלום אמר לו הרבי "מה אפשר לעשות הכל עושים בכדי להציל ביהכנ"ס.

במלוה מלכה הנ"ל של הגמ"ח סיפר בנו של ר' יוחנן גורדון ע"ה (ש.ב.) כשאדמו"ר הריי"ץ שלחו להיות רב נתן לו הדרכה ואמר לו כיצד להתנהג עם הקהל, והביא לו משל [מ"השויץ באד"] מהחדר אדים [שיש במקווה] שיש שם מדריגות ובכל מדריגה זה נעשה יותר חם ובמדרגה הכי חמה אזי נותנים מכות יותר חזקות [לבריאות] משא"כ אם יתנו לבנ"א מכות מחוץ לחדר אדים הרי הוא יצעק וכו' וכו'. כך ג"כ צריכים לחמם ולהגביה מדריגה אחרי מדריגה [אונווארעמן און דער אויבן] את היהודים ולאחרי שהם כבר יתחממו ויתעלו אז כבר יוכלו ג"כ להכותם ועוד יבקשו שיתנו להם עוד.[כנראה זה בנוגע שבתחילה צריכים להתנהג בהשפעת כל טוב וכו' ולאחרי זה בתקיפות של רבנות ע"ד משרע"ה הכה את סיחון ועוג ואח"כ הוכיח את בנ"י (דברים א' ד' .הכותב]. ואח"כ הלך לאחוריו ואד"ש חייך ואמר שאת העיקר שכח בנוגע למלווה מלכה... ואח"כ הכריז וכשגמר נתן לו אד"ש בקבוק משקה אח"כ התחיל אד"ש "והריקותי לכם ברכה" [ומחה כפיים] וכן התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ומחה כפים בחוזק ומהר. התחיל לנגן "ניעט ניעט" ובידו הק' הורה להגברת השירה. אח"כ תפילת מנחה עלה לתורה. בחזרת הש"ץ התיישב והחזיק הסידור ביד אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ובידו הק' הורה להגברת השירה יצא למעריב 6:20, הבדלה, אח"כ נסע לביתו שרו "ווי וואנט" והורה להגברת השירה.